לדלג לתוכן

ניבירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניבירו הוא שמה של פלנטה, אשר לפי המקובל כיום היא דמיונית וחסרה במערכת השמש, וממנה הגיעו האלים על פי המיתוס השומרי.

קיימת תאוריה פסבדו-מדעית המנסה לקשר בין ביקור חוצנים על כדור הארץ לבין המיתוס השומרי. התאוריה מיוחסת לזכריה סיטשין, סופר הטוען שהוא חוקר התרבות השומרית אף כי חסרה לו השכלה פורמלית בתחום הארכאולוגיה.

בבסיס התאוריה עומד סיפור המיתוס השומרי, וחותם שומרי עתיק, הנקרא VA243 על פי המקוטלג במוזיאון ברלין. בחותם זה ישנו ציור של שנים עשר כוכבי לכת, המקיפים את כדור הארץ. היות שבתקופה העתיקה נחשבו השמש והירח לכוכבים המקיפים את כדור הארץ, תומכי התאוריה מפרשים את ציור כוכבי הלכת כציור המעיד על עשרה כוכבי לכת, הנמצאים כביכול במערכת השמש, כאשר העשירי בהם אחרי התשעה הידועים לנו כיום (כולל פלוטו, שבינתיים הורד מעמדו מכוכב לכת לכוכב לכת ננסי) הוא כוכב הלכת ניבירו.

השם "ניבירו" פירושו באכדית קדומה, "נקודת מעבר"[1] וזכריה סיטשין היה זה שהעניק שם זה ב-1976 לכוכב הלכת התאורטי שלו. ניבירו נזכר באנומה אליש ככוכב שנוסד על ידי מרדוך כדי להוות ציר למערכת הכוכבים בשמים ולשמור על מהלכיהם. [2]

מקור התאוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1843, ג'ון קאוץ' אדמס, מתמטיקאי ואסטרונום בריטי, הגיע למסקנה שמקור ההפרעה למסלול אורנוס נעוץ בהשפעת כבידה מכוכב לכת אחר וכך התגלה נפטון. בצורה דומה התגלה בהמשך גם פלוטו, אך הוא לא סיפק במשך שנים את כל המסה הדרושה לפי חישובי המדענים ומכאן תחילת החיפוש אחרי כוכב לכת עשירי.

כיום מסתבר שהחוקרים טעו במדידה, וכל כוכבי הלכת כביכול, שהתגלו אחרי פלוטו היו קטנים ולכן אף נפתחה בעבורם קטגוריה חדשה - כוכבי לכת ננסיים. למרות זאת, זכריה סיטשין ומעריציו עדיין מחפשים את הפלנטה החסרה ומזהים אותה עם ניבירו, אשר לפי הטענה הוא בעל מסלול אליפטי המקיף את השמש מידי 3,600 שנים.

נאס"א עוקבת כל העת אחר השמים בחיפוש אחר אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ וכוכב לכת כה גדול לא היה יכול להתחמק ממכשירי התצפית שלה. חסידי התאוריה סבורים לפיכך, כי נאס"א מעדיפה להכחיש את המידע שברשותה כדי למנוע בהלה ציבורית. הם גם טוענים כי חור במערכת התצלומים של Google Earth הוא מקום שהמידע נמחק ממנו כדי להסוות את ניבירו. טענה נוספת קושרת צילום של ערפילית המרוחקת ממערכת השמש, שאינה חלק ממנה, כאילו מדובר בניבירו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניבירו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמנואל פרידמן, "The Marduk Star Nēbiru"
  2. ^ אנומה אליש, לוח חמישי, שורה 6