ניאו-שמרנות: למה אנחנו צריכים את זה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
דאגלס מארי  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
פוליטיקה |
| נושא |
שמרנות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
28 באוגוסט 2006 |
  | |
ניאו-שמרנות: למה אנחנו צריכים את זה הוא ספר משנת 2006 מאת דאגלס מאריי, העוסק בנאו-שמרנות (שמרנות חדשה) ומציע דרכים להתמודדות עם רצח עם, דיקטטורות והפרות זכויות אדם בעולם המודרני.
רֶקַע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון ב-2006, מורי הסביר את הסיבות שהובילו אותו לכתיבת הספר:
מכיוון שחשתי יותר ויותר תסכול מכך שהדיון במערב הגיע לרמה כה נמוכה, עד שרוב המונחים שלנו, אפילו בהגדרותיהם, אבדו. אני מתכוון לכך שהמונח "ניאו-קון" (Neoconservatism(אנ'), שמרנות חדשה), שבעבר היה מונח בעל משמעויות מורכבות, הפך פשוט לכינוי שמסמן מישהו כתומך מלחמות או כסוג של ניצי-על, או כקיצוני ביותר בימין המפלגה הרפובליקנית. אני רוצה קודם כל להסביר מה הם נאו-קונים ומה הם לא, מהו נאו-קונסרבטיזם ומה הוא לא. להראות לאנשים שמדובר הרבה פחות בכת או קליקה נוראית, אלא בכך שנאו-קונסרבטיבים כמוני פשוט מאמינים בדברים מסוימים ורואים את העולם בדרכים מסוימות. אני חושב שאנשים רבים מאוד חולקים את דעותינו – לא קשה לאנשים להבין שזה לא דעה קדומה לראות בדמוקרטיות ובעריצויות ישויות שנמצאות במישורים מוסריים שונים.
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמה לספר, כותב מאריי, "נאו-שמרנות איננה מפלגה פוליטית, או מערך חברתי, אלא דרך להסתכל על העולם. זוהי פילוסופיה שורשית ורלוונטית, שרק נראה שאינה קשורה למחשבה המודרנית מכיוון שיש זה כל כך מעט מחשבה מודרנית."[1]
הספר מחולק לארבעה חלקים: "נאו-שמרנות בתיאוריה", "נאו-שמרנות בפועל", "יחסותיות ומלחמת עיראק" ו"נאו-שמרנות באמריקה".
בשנת 2006, מלאני פיליפס סיכמה את הטענות העיקריות של הספר כך:
- עבודתו של הפילוסוף הפוליטי האמריקני ליאו שטראוס עוותה מסיבות פוליטיות, והשפעתו ביצירת נאו-שמרנות הייתה מוגזמת.[2]
- המאפיין המגדיר של הנאו-שמרנות הוא בהירות מוסרית ו"ההכרה שלו ברעות ההתמוטטות המוסרית הן באג'נדה המקומית של רלטיביזם מוסרי והן מחוצה לה".[2]
- מדיניות החוץ של ארצות הברית לאחר ה-11 בספטמבר לא הוכתבה על ידי נאו-שמרנות, אלא הביאה לשילוב של חשיבה בין ניאוקוניים לשמרנים בסגנון ישן.[2]
- ההשמצה של הנאו-שמרנות על ידי מה שמכונה ליברלים באירופה ובארצות הברית נובעת מהייאוש מכך שרק לניאוקונים יש מדיניות קוהרנטית להתמודדות עם רצח עם, דיקטטורות והפרות זכויות אדם, אבל לליברלים לא הייתה כזו.[2]
- ההתנגדות למלחמת עיראק ניזונה משוויון ערך מוסרי, שנאת ישראל ונקמה תקשורתית מוטה נגד המערב.[2]
- הנאו-שמרנות צריכה להציע דרך קדימה עבור המפלגה השמרנית הבריטית, שבמצבה הנוכחי היא האנטיתזה של האידיאל הנאו-שמרני.[2]
קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר ConservativeHome כתב ג'רמי ברייר כי "ההומאז' הבוטח והמלומד שלו לנאו-שמרנות הוא גם תערוכה של וטיעון לבהירות מוסרית"
מרי שומר גם מילים חריפות למדי עבור מחנה המתנגדים למלחמה: "חבריו הלא-מוסריים חוגגים בגלוי התקפות אלימות על החברה המערבית; חבריו המוסריים יותר פשוט אינם מסוגלים להעלות אלא את הסיבות החלולות ביותר לכך שהתקפות כאלה הן שגויות". הדרך לצאת מהמשבר הזה, וסיום התזה של מרי, אינה חזרה לשמרנות מיושנת שמתענגת על "ארכאיות, אנכרוניזם קליקתי וסנוביות", אלא בכך שהשמרנים יאמצו רעיונות ניאו-קונסרבטיביים ויהפכו לקול חזק עבור חירות, חופש וצדק. בפרק האחרון של ספרו, מרי מפרט כיצד עשויה להיראות זירה ניאו-קונסרבטיבית בבריטניה, כולל קיצוץ מסיבי במיסים, אוניברסיטאות עילית, וסיום הקשרים עם בתי המשפט האירופיים או האמנות האירופיות לזכויות אדם. בצורה המשכנעת ביותר, הוא דוגל בהבנה החיונית שלנו שהאו"ם לא צריך להיות "הפרלמנט של העולם", נושא שחוזר לאורך הספר.
ברייר מסכם: "הספר הקצר המצטיין הזה, שנכתב תמיד בשנינות, אלגנטיות וכשרון, מאפשר לא רק להבין טוב יותר את העולם שבו אנו חיים, אלא להבין בבהירות יוקדת את החובות והאחריות שלנו בתוכו".[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Murray, Douglas (2006). Neoconservatism: Why We Need it. Encounter Books. ISBN 978-1594031472.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיון על הספר ב- New Statesman מאת ג'ון לויד
- סקירה ותקציר של ספרו של אמיר טהרי באשרק אל אווסט
- ראיון עם דאגלס מאריי ב- The Stanford Review על רבים מהנושאים הכלולים בספר
- ניאו-שמרנות: למה אנחנו צריכים את זה, באתר OCLC (באנגלית)