נטלי מסיקה

נטלי מסיקה

לידה	1965 (בת 59 בערך) ניס, צרפת
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	סיפורת
נושאי כתיבה	היסטוריה, ארכאולוגיה
www.shimur-messika.co.il

נטלי מסיקה (נולדה ב-1965) היא ארכאולוגית, גאוגרפית וסופרת העוסקת בתיעוד מבנים היסטוריים לשימור.

ביוגרפיה

הוריה של מסיקה נולדו בעיר הנמל ביזרטה שבצפון תוניסיה למשפחה יהודית תוניסאית, בתקופה של התרחבות ההשפעה הצרפתית על חיי הקהילה היהודית שם, תחת השלטון הקולוניאלי. היא נולדה בעיר ניס בצרפת, אליה היגרו הוריה בשנת 1961. משפחתה עלתה לארץ בשנת 1969 והתגוררה בנצרת עילית (כיום נוף הגליל). היא מתגוררת במושב תימורים.

בין השנים 1990 - 1995 עבדה כארכאולוגית ברשות העתיקות.
בעונות הקיץ בשנים 1996- 1999 הייתה מנהלת בצוות החפירה במשלחת האנגלו-אמריקאית בפומפיי.
בין השנים 1997–1998 הייתה עוזרת הוראה בחוג לגאוגרפיה וארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 1999–2004 הייתה מרצה בחוג לארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, בתחום יישומי מחשב.
בין השנים 2001–2005 הייתה מנהלת ואוצרת מוזיאון רמלה.
משנת 1996 עוסקת כיועצת שימור עצמאית באתרים ארכאולוגיים, אתרי מורשת ומבנים היסטוריים לשימור, שחזור ופיתוח.

השכלתה

בשנת 1990 קיבלה תואר ראשון בחוגים לארכאולוגיה ואמנות יצירה באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1996 קיבלה תואר שני בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה של הייתה בנושא צלמיות חרס מהתקופה הפרסית-הלניסטית מעכו, בהדרכת פרופסור א' שטרן ודוקטור ס' רוזנברג.
בשנת 2008 קיבלה תואר שלישי בחוג לארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב בנושא ניתוח אתרים עירוניים בתקופת הברזל ב', בהדרכת פרופסור ז' הרצוג ופרופסור י' פורטוגלי.

מלבד עברית, מסיקה דוברת אנגלית, צרפתית ואיטלקית.

דעותיה

על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל והשסע העדתי כתבה מסיקה, כי בעיית הייצוג של קבוצות מוחלשות היא פועל יוצא של בעיות היסטוריות בהשכלה הגבוהה בישראל, במיוחד ”אטימות, סטגנציה, דיכוי יצירתי [...] ותקרות זכוכית.”

ספריה

מסיקה פרסמה עד כה שני רומנים בעברית. ספרה השלישי, העוסק בדמותה של הזמרת והשחקנית היהודייה-תוניסאית חביבה מסיכה, יצא לאור באוגוסט 2023.

בשנת 2008 ראה אור ספר הביכורים שלה, הרומן ההיסטורי "אדמה שחורה". העלילה מסופרת מנקודת מבטה של ילדה קטנה המתגוררת ביודפת שבגליל התחתון בזמן מאורעות המרד הגדול, אירועים שהובילו לנפילתה בידי צבאות ידי אספסיאנוס בשנת 67 לספירה. במקביל מסופר סיפורה של משפחת אצולה רומית שמתגוררת בפומפיי, שחרבה בשנת 79 בהתפרצות הר הגעש וזוב. הספר נשען, בין השאר, על תובנותיה כארכאולוגית שחפרה בשני האתרים.

בשנת 2021 ראה אור הרומן "חלון לים של נצרת". הספר הוא רומן טרגי-קומי, שעלילתו נפרשת בין נצרת עילית של שנות ה-70, תוניסיה תחת הכיבוש הצרפתי, צרפת ותל אביב. לדברי מסיקה הספר ”מספר סיפור על משפחות, חלומות ומקומות, שצופים על הים התיכון שלנו מחופי תוניסיה, דרום צרפת וישראל.” שמו של הספר קשור בסיפור הגעת המשפחה לנצרת עילית, כאשר ”פקיד הסוכנות שיטה בהם, שלח אותם לגור במקום שהוא שום־מקום. משום חלון לא רואים ים. לא ים של טבריה ולא ים תיכון.”.

פרופסור יוסף יובל טובי כתב, כי חשיבותו בהיותו תיעוד נדיר של חייה של משפחה יהודית ענפה מקהילת ביזרטה תחת ההשפעה הקולוניאלית הצרפתית.

הרומן מהווה קול בודד בספרות העברית החדשה להווייתו ולחוויותיו של מגזר חשוב בעם ישראל – הקהילות היהודיות בצפון תוניסיה בעלות התרבות הצרפתית, שבמאת השנים 1860–1960 תרמו לעם ישראל עושר תרבותי עצום בדמות ספרות יפה ואחרת, הכתובה צרפתית וערבית־יהודית – שמסיבות שונות לא זכה לחשיפה, אלא במידה מועטה בשנים האחרונות, לא רק בספרות הישראלית החדשה אלא גם במחקר על תולדות ישראל. הרומן היחיד במינו של מסיקה , שמבחינה מסוימת אפשר להכלילו בסוגת הזיכרונות, מכוון להעמיד בפני הקורא הישראלי את הסאגה של המגזר הצרפתי של יהדות תוניסיה – בערש הולדתו ביזרט, כחברת מהגרים בערי צרפת, כעולים חדשים בנצרת־עילית וכתושבים ותיקים בתל־אביב.

— יוסף טובי, ‏הקהילות היהודיות בצפון תוניסיה זוכות בקול בודד בספרות העברית, בעיתון מקור ראשון, 24 באוקטובר 2021

דוקטור גילת ברב אמרה כי בניגוד לאלבר ממי, ז׳ילבר שקלי ואינטלקטואלים ואנשי רוח שהעלו על הכתב את זכרונותיה של קהילה זו, מסיקה היא היחידה שעשתה זאת בשפה העברית.

פרסומיה

• מסיקה נ', 1999: ביקור פרטי בבית הסנטור (על החפירות במסגרת המשלחת הבריטית בפומפיי). מסע אחר 88 : 48-60.
• מסיקה נ', תשנ"ז: קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל-סמרייה (לוחמי הגטאות). עתיקות XIX: 31 – 39.
• מסיקה נ', תשנ"ו : צלמיות חרס מעכו בתקופה הפרסית-הלניסטית (המאה השישית- המאה הראשונה לפני סה"נ). עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית ירושלים.
• מסיקה נ', תשנ"ה: שיטות מיפוי, שיחזור ועיבוד נתונים ארכאולוגיים באוטוקאד. תקציר הרצאות בקונגרס הארכאולוגי ה-22 (אוניברסיטת ת"א, 31- במרץ – 1 באפריל): 30.
• מסיקה נ', תשנ"ה: לוחמי הגטאות (גבעת יסף), פרסום דו"ח חפירה ראשוני – עונה שנייה. חדשות ארכאולוגיות ק"ג: 108.

• Messika N. 1996. AutoCAD for Archaeology: a New Era in Archaeology. In: P. Moscati (ed.) Archeologia e Calcolatori 7, : 951-954.
• Messika N. 1996. Persian Period Tombs and Graves Near Tell el Sumeiriya (Lohame Hageta’ot). Atiqot XXIX: 108.
• Messika N. 1997. Excavation of the Courthouse site at Akko: The Hellenistic Terracotta Figurines from Areas TB and TC. Atiqut XXXI, 122-128.
• Messika, N. 1999. Real Time, in situ, Computerized Graphic Documentation in Archaeological Excavation. In J. A. Barcelo, I. Briz, A. Vila, (eds.) New Techniques for Old Times CAA 98 BAR International Series. 757: 81-83.
• Messika, N. 2000. When the Future Meets the Past - Apocalypse at Armageddon (Tel Megiddo). In E. Bourke (ed.) New Techniques for Old Times CAA 99 BAR International Series 35-42.
• Messika, N. 2002. Reviving Armageddon (Tel Megiddo). In: F. Niccolucci (ed.). Virtual Archaeology. Proceeding of the VAST Euroconference, Arezzo. BAR International Series 1075: 147-150.
• Messika, N. 2001: Caesarea on the sea - The lost city of Herods. In: D. Arnold, A. Chalmers, D. Fellner (eds.): Virtual Reality, Archaeology and Cultural Heritage, Glyfada, Nr Athens, Greece. University of Washington: 296.
• Messika, N. 2006. A Site from the Islamic Period in Kefr Jinnis – Eastern Cargo Terminal, Ben Gurion Airport. Excavation Report 3: 84-112.

ראו גם

• מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
• יהדות תוניסיה
• מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה
• בית הכנסת של עולי חידאן
• שימור מבנים

לקריאה נוספת

• ירון צור, סיפור תרבות: יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נטלי מסיקה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נטלי מסיקה (בעברית)
• תיקי תיעוד באתר הרשמי של נטלי מסיקה
• נטלי מסיקה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• נטלי מסיקה, חלון לים של נצרת, באתר "עברית" (פרק ראשון לקריאה באתר)
• מקבלים שבת עם נטלי מסיקה, פרשת האזינו, בביצוע דב אלבוים, סרטון באתר יוטיוב
• בין נוסטלגיה למבט מפוקח על המציאות - הרצאה לכבוד השקת הספר "חלון לים של נצרת", בביצוע נטלי מסיקה, סרטון באתר יוטיוב
• השתקפות חיי היהודים בצפון תוניסיה ברומן חלון לים של נצרת - הרצאה לכבוד השקת הספר "חלון לים של נצרת", בביצוע יוסף טובי, סרטון באתר יוטיוב
• בין שימור זיכרון לבין מציאות: עיון ברומן "חלון לים של נצרת", בביצוע ד"ר חנה כהן פרז, סרטון באתר יוטיוב
• קהילת המהגרים של יהודי תוניסיה בצרפת לאור ספרי הזכרונות שלהם - הרצאה לכבוד השקת הספר "חלון לים של נצרת", בביצוע ד"ר גילת ברב, סרטון באתר יוטיוב
• שפת אם - ארץ אבות חביבה מסיכה בשידור חי מהסטודיו של בוראס - תמוז - בית ליצירה מוזיקלית, אוגוסט 23
• דורון בר אדון, לבנות את העבר, באתר הארץ, 11 במרץ 2009 (ביקורת הספר "אדמה שחורה")
• אלי אשד, אדמה שחורה / נטלי מסיקה פומפיי יודפת, 3 במארס 2009 (ביקורת הספר "אדמה שחורה").
• פומפיי: ביקור פרטי בבית הסנאטור, מסע אחר, 1999.
• Archaeologist of the soul, Haaretz, ‏במרץ 2009
• דורון בראונשטיין, "חלון לים של נצרת" מאת נטלי מסיקה: אמיץ, שובר-לב, מסוגנן, בבלוג חי תרבות, 5 ביוני 2021
• יוסף יובל טובי, הקהילות היהודיות בצפון תוניסיה זוכות בקול בודד בספרות העברית. מקור ראשון, י"ח במרחשון, תשפ"ב (24.10.2021).
• דודי פרץ, הדיווה התוניסאית : סיפורה הלא יאמן של חביבה מסיכה ישראל היום, מוסף שישבת, 30.8.23 .
• צור ארליך, פרשת הזמרת מסיקה, מקור ראשון, ביקורת ספרות במוסף השבת, 25.10.23 .
• ראובן שבת, על שורשים וספרות עם נטלי מסיקה. בכיוון הרוח.
• נטלי מסיקה, דף שער בספרייה הלאומית
• נטלי מסיקה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה