נח גורדון
לידה |
11 בנובמבר 1926 ווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
22 בנובמבר 2021 (בגיל 95) דדהאם, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
שפות היצירה | אנגלית |
תקופת הפעילות | מ-1960 |
פרסים והוקרה | פרס ג'יימס פנימור קופר (1993) |
noahgordon | |
נח גורדון (באנגלית: Noah Gordon; 11 בנובמבר 1926 – 22 בנובמבר 2021) היה סופר יהודי אמריקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורדון נולד בווסטר שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, בנם השני של רוברט ורוז גורדון, הוא נקרא על שם אביה של רוז, נח מלניקוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת בצבא ארצות הברית, למד רפואה ואז גילה משיכה לכתיבה ולמד גם עיתונאות. ב-1950 קיבל את התואר הראשון שלו בעיתונאות, ממנו המשיך לתואר שני בכתיבה יוצרת ובאנגלית.
לאחר נישואיו והולדת בנו הראשון ולאחר תקופת מגורים בניו יורק, עבר לבוסטון והשתקע בה. במשך שנים ארוכות התפרנס מעבודתו בבוסטון הראלד (אנ'). רומן הביכורים שלו שבא אחרי סיפורים קצרים שפרסם בבמות שונות, היה ספרו "הרבי" (The Rabbi; בעברית בהוצאת לוין אפשטיין, תשכ"ט), שזכה להצלחה רבה מיד עם צאתו ועמד ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס במשך 26 שבועות ברציפות. הרומן עוסק בשלושה דורות של יהודים בארצות הברית מנקודת מבטו של הנכד, רב בכמה קהילות רפורמיות, למן ילדותו המוקדמת ועד לחייו הבוגרים.
ספרו "הרופא" (The Physician) שראה אור ב-1986, ראשון בטרילוגיה על משפחת קול, שושלת רופאים בדיונית, פרסם אותו מאוד באירופה, בעיקר בגרמניה ובאיטליה.
בשנת 2000 הוציא לאור את ספרו "אחרון היהודים" (The Last Jew, בעברית בהוצאת כתר, 2007), רומן היסטורי על חיי האנוסים תחת שליטת האינקוויזיציה הספרדית.
ספרו האחרון, "היינן" או "הקטלוני" (באנגלית: בשמות "The Winemaker" (היינן), "The Bodega" (הבודגה (אנ')). בגרמנית: "Der Katalane" (גר')) מתרחש בין לנגדוק שבצרפת ובין כפר בדיוני בקטלוניה במחצית השנייה של המאה ה-19.
גורדון נפטר ב-22 בנובמבר 2021 בגיל 95 בבית האבות שבו התגורר בשנותיו האחרונות עם אשתו לוריין. הוא הניח אחריו שלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נח גורדון (באנגלית)
- נח גורדון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- נח גורדון, ברשת החברתית Goodreads
- נח גורדון (1926-), דף שער בספרייה הלאומית
- אלכסנדרה קראפט, ריאיון עם נוח גורדון, באתר השבועון שטרן (בגרמנית)