נחמן בן-עמי
 | |
| נחמן בן-עמי עם בנותיו אסנת וחגית, סוף שנות ה-60 | |
| לידה |
7 ביולי 1922 בז'וסטק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1979 (בגיל 56) |
| שם לידה |
Nachman Springer = נחמן שפרינגר |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
על המשמר, מעריב |
  | |
נחמן בן-עמי (שפרינגר) (7 ביולי 1922 – 22 במרץ 1979) היה עיתונאי, עורך, מבקר תיאטרון ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "מעריב".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחמן בן-עמי, בנם של בלימה ואייזיק שְפְּרינגֶר,[1] נולד ב-1922 בפולין והתחנך בסלובקיה. אביו היה מראשי התנועה הציונית בצ'כוסלובקיה ואחר-כך צייר נוף ישראלי.[2] בן-עמי היה חבר תנועת "השומר הצעיר" בפרשוב, ולאחר ששהה בהכשרה מטעמה, עלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1939 והצטרף לקיבוץ מרחביה.
החל לעבוד באביב 1946 כעורך חדשות וכמבקר תיאטרון וקולנוע ב"על המשמר" של "השומר הצעיר". כעבור כעשור, בתחילת שנות ה-60, עבר לעיתון "מעריב", ובו שימש תחילה כעורך חדשות ואחר-כך כמבקר התיאטרון הקבוע של העיתון, משרה שבה שימש קרוב לעשרים שנה, עד שחלה וכעבור מספר חודשים נפטר. בשלוש השנים האחרונות לעבודתו ערך את המוסף השבועי "ימים ולילות" של "מעריב".
בנוסף לביקורת תיאטרון, פרסם מאמרים רבים בעיתונות בנושאי תרבות וכן רשמי מסע, חיבר עשרות תסכיתי רדיו ותרגם לעברית עשרות ספרים משמונה שפות. היה חבר מערכת "מעריב" וחבר אגודת העיתונאים בתל אביב.
בן-עמי התגורר בתל אביב. נפטר בשנת 1979 ממחלת הסרטן, בגיל 56. הותיר אישה, שתי בנות: אסנת וחגית בן-עמי רדלר (שחקנית), ונכד. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר עובדי המכון לחקר המין – אוניברסיטת אינדיאנה, אלפרד ק’ קינסי... וארדל ב’ פומרוי (אנ'), התנהגותה המינית של האשה; ... תרגמו מאנגלית נ’ בן עמי וי’ לבנון, ירושלים: אחיאסף, 1954.
- א. י. קרונין, שלוש אהבות: רומן; עברית: נחמן בן-עמי; בעריכת י’ צברי, תל אביב: עידית, תשט"ו. (הדפסה נוספת: תל אביב: מ. מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1986)
- פרנסיס טוי (אנ'), וֶרדי; עברית: נחמן בן-עמי, תל אביב: לדורי, תשט"ו 1955.
- פול דה קרויף (אנ'), הורמון הגבר; עברית: נחמן בן עמי, תל אביב: מסדה, תשט"ו.
- אלכסנדר בארון (אנ'), נסיכת הזהב; עברית: נחמן בו עמי, תל אביב: לדורי, תשט"ז. (רומן היסטורי על מלינצ'ה וכיבוש מקסיקו על ידי קורטז)
- מארי פרנק ולורנס ק’ פרנק, כיצד תעזרי לילדך בגיל בית הספר; עברית: נחמן בן-עמי, ירושלים: אחיאסף, 1958.
- מרגרט ברתה סינג', גִלוי רחבי תבל: מהתקופה הקדומה ביותר עד ימינו: מלווה תמונות וציורים; מאנגלית נ’ בן עמי, ירושלים: אחיאסף, תשי"ט.
- שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר; פתח דבר והערות מאת ז'אן בוטרו (אנ'); המתרגם: נחמן בן עמי; המהדיר: רפאל גבעון, מרחביה: ספרית פועלים, 1960. (מהדורה ב: תשמ"ב 1982)
- היינריך ולפלין, מושגי יסוד בתולדות האמנות: בעיַת התפתחות הסגנון באמנות החדשה; תרגם מגרמנית: נחמן בן עמי; מבוא מאת משה ברש, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962.
- אריך פרום (עורך), הומאניזם סוציאליסטי: סימפוזיון בינלאומי; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('דעת זמננו'), תשכ"ז.
- אלסטייר ביוקאן (אנ'), המלחמה בחברה המודרנית: עם נספח מיוחד – מלחמת ששת הימים; עברית: נ’ בן עמי, מרחביה : ספרית פועלים ('דעת זמננו'), תשכ"ח 1967.
- לדיסלב מניאצ'קו, טעם השלטון: רומאן; עברית: נחמן בן עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('פרוזה'), תשכ"ח 1968.
- לאדיסלאב מניאצ'קו, התוקפנים: על אשמתם ועל צדקתם של החלשים; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('כתבים'), תשכ"ח.
- לדיסלב גרוסמן (אנ'), חנות ברחוב הראשי מבית אבא אמא הכלה; עברית: נחמן בן עמי, תל אביב: אותפז, תשכ"ט.
- לאדיסלאב גרוסמן, הכלה; תרגם נחמן בן עמי, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור ('ספרית תרמיל'), תשל"ז.
- ז'יל פרו (אנ'), התזמורת האדומה; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה – תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ב 1972.
- אידה פינק, פיסת זמן: סיפורים; עברית: נחמן בן-עמי, רמת גן: מסדה, 1974.
- היינריך בל, איפה היית, אדם?; מגרמנית: נחמן בן-עמי, רמת גן: מסדה, 1977.
- לדיסלב גרוסמן, לעוף בכנפיים שבורות: סיפורים; מצ'כית: נחמן בן עמי, דב קוסטלר, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ט 1979.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של נחמן בן-עמי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מת העתונאי נחמן בן-עמי, דבר, 23 במרץ 1979
- טלי נתיב, מכל הרוחות | חגית בן-עמי – האב לא זכה, דבר, טורים 3–5, 18 באפריל 1980
- ״רשימות תיאטרוניות״ - כל ביקורות התיאטרון שפרסם נחמן בן עמי
- נחמן בן-עמי, דף שער בספרייה הלאומית
- נחמן בן-עמי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחמן בן-עמי באתר חברה קדישא ת"א–יפו; בלימה שפרינגר, מעריב, מודעת אבל, 13 במאי 1962; בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו: הזמנות, ילקוט הפרסומים, 992 (ו' בשבט תשכ"ג, 31 בינואר 1963), 702 ( הזמנה: בבית-המשפט המחוזי ת"א-יפו, מעריב, 15 בינואר 1963); נחמן בן-עמי, אייזיק שפרינגר, מעריב, מודעת אבל, 16 באוגוסט 1962.
- ^ א. שפרינגר ז"ל, מעריב, 16 באוגוסט 1962.
| בקרת זהויות |
|
|---|