נחמיה גוטמן
 | |
| לידה |
1925 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 2013 (בגיל 88 בערך) |
| תפקיד |
שופט (1972–31 בדצמבר 1986) |
  | |
נחמיה גוטמן (1925 - 15 ביוני 2013) היה שופט אשר כיהן כשופט הראשי בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
נולד בשנת 1925 בתל אביב. סיים בשנת 1943 את לימודיו בתיכון גאולה (בית הספר למסחר), והתגייס כנוטר למשטרת היישובים העבריים בה שירת במשמר הנע. ב-1947 גויס לשירות מלא כמפקד מחלקה. ב-1948 סיים קורס קצינים ושימש מפקד מחלקה בחטיבת גבעתי. משנת 1952 שירת בקבע במטכ"ל למשך שבע שנים והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. במקביל לשירותו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1960 הוסמך כעורך דין, והחל לעבוד בחברת הביטוח מבטחים כיועץ משפטי של החברה למשך שש שנים.[1] החל מנובמבר 1971 מונה ליועץ המשפטי של המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות.[2]
ב-1972 מונה לשופט בבית בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב[3][4] וב-1982 לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ב-1984 מונה לכהונה בפועל כשופט בבית הדין הארצי לעבודה. ב-31 בדצמבר 1986 פרש לגמלאות.[1]
בין סכסוכי העבודה בהם טיפל כשופט, סכסוכי עובדה בבנק לאומי,[5] ברשות השידור,[6] בבתי החולים בילינסון והשרון,,[7] אל-על[8] והסתדרות המורים.[9]
לאחר פרישתו, עסק בגישור ובייעוץ, בין היתר לוועדי עובדים[10][11]
נפטר ב-15 ביוני 2013.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 נחמיה גוטמן באתר הרשות השופטת
- ^ רוב באיגוד המקצועי נגד חוק שכר מינימום, דבר, 3 בנובמבר 1971
- ^ נ. גוטמן - שופט בית־דין אזורי לעבודה, דבר, 6 באוגוסט 1972
- ^ שרי רובר, שוב נדחתה ההכרעה בביה"ד בשאלת 'אל-על', מעריב, 11 באפריל 1978
- ^ נדחתה בקשת עובדים לצו מניעה נגד בל"ל, מעריב, 2 בנובמבר 1979
- ^ לחזי קוקה לא היה שמץ של סמכות להאפיל את מרקע הטלוויזיה, מעריב, 15 בינואר 1986
- ^ מצפים שהאחיות ב'בילינסון' ו'השרון' ישובו הבוקר לעבודה, על המשמר, 2 בספטמבר 1973
- ^ נציגי ההסתדרות אישרו, דבר, 23 באפריל 1978
- ^ אחרי כל המהומה - הלימודים כרגיל, חדשות, 10 במרץ 1986
- ^ אלי דנון, השופט בדימוס נחמיה גוטמן נטש הבוררות בתדיראן, מעריב, 18 באפריל 1988
- ^ דליה מזורי, מקומו של יועץ, מעריב, 17 בפברואר 1988