נחל תנינים

נחל תנינים

מידע כללי
אורך	25 קילומטרים
אגן ניקוז	185 קמ"ר
יובלים	נחל עדה (רמות מנשה), נחל ניל"י, נחל רז, נחל סנונית, נחל כברה, נחל חלמית, נחל חוטם, נחל אלונה, נחל תמסח
שפך	הים התיכון
מדינות באגן הניקוז	ישראל
(למפת הכרמל מוגדלת)   נחל תנינים (למפת הכרמל רגילה)   נחל תנינים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל תנינים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל תנינים

שמורת נחל התנינים

נחל תנינים בתחומי שמורת הטבע

נחל תנינים שופע מים לאחר הגשם, ליד כביש 6

מי נחל תנינים מוטים אל תעלה לצורך העשרת מי התהום, בסכר הנמצא סמוך לעמיקם

הנחל ליד המושב עמיקם

נַחַל תַּנִּינִים (בערבית: وَادِي ٱلزَّرْقَاءِ - ואדי א-זֵרְקַא, "הנחל הכחול") הוא נחל איתן שתחילתו ברמות מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם בכיוון דרום מערב, ונשפך לים התיכון דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל. שמות נוספים קדומים לנחל הם "קרוקודילון" ו"תמאסיח".

סמוך למושב עמיקם הקימה חברת מקורות סכר על ערוץ נחל תנינים, במסגרת מפעל "נחלי מנשה". בימי חורף שבהם הזרימה בנחל עזה, מוטים מי הנחל (כמו גם נחלי עדה, ברקן ומשמרות) לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.

אזור השפך

האמה שהוליכה מים לקיסריה

באזור השפך היה בעבר סכר גדול שיצר אגם שהפעיל טחנות קמח והיווה מקור לאמת המים של קיסריה. במקום הייתה גם עיר מהתקופה הפרסית בשם קרוקודילופוליס. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית, ששימשה להובלת מים לקיסריה. העדר תחזוקה של אתר הסכר גרם ליצירת ביצה הידועה בשם ביצת כבארה. כיום ישנה באזור השפך שמורת טבע, היא שמורת הטבע נחל התנינים ובשטחה ברכת תמסח, שריד מביצת כבארה. מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר ג'סר א זרקא. פירוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס בתושבים ממוצא בדואי משבטי ערב אל-ע'וארנה מצפון אפריקה, חורנים מסוריה, שהובאו על-ידי העות'מאנים, וגידלו בהמות בעמק החולה, וחבשים מסודאן, שהביאו הבריטים. השבטים הללו הובאו לאזור משום שסברו כי הם עמידים בפני יתוש הקדחת, וכך יוכלו לעבד את אדמת הביצות. בנחל ובסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחיית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.

על הגדה הדרומית של הנחל, ליד בית חנניה, שוכן תל מבורך.

היסטוריה

בעבודות שיקום שנערכו בסביבת נחל תנינים לאחר השיטפונות של השנים 1991–1992 ובחפירות בתחילת שנות האלפיים, נמצאו שרידים של סכר גדול, שקיומו היה ידוע לפני עבודות השיקום. סכר זה יצר אגם, ששימש מקור אספקה לאמת המים הנמוכה ולהפעלה של טחנות קמח. נמצאו גם שרידים של העיר קרוקודילופוליס מהתקופה הפרסית, ושל יישוב מהתקופה הביזנטית. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית, ששימשה להובלת מים לקיסריה. בשנת 1898 נבנה באזור השפך גשר על אפיק הנחל, כדי להקל את מעבר מרכבתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בדרכו מחיפה ליפו ולירושלים במהלך ביקורו של הקיסר בארץ ישראל. מאז נהרס הגשר בחלקו, והוא שוקם ושוחזר בשנת 2020.

אהוד מנור כתב על הנחל את השיר "נחל התנינים" (לחן: נחום היימן, ביצוע: חוה אלברשטיין).

במסמכי ארכיון המדינה נמצאת תכתובת בין השרות ההידרולוגי לקיבוצים שדות ים ומעגן מיכאל, רשות שמורות הטבע, מקורות ועוד, בעניין שאיבת מים ומדידות מים בנחל תנינים, תוצאות המדידות וקשיים בביצוען, הגדלת מערכת המדידה, מחנה סקר נחל תנינים, סיכום סיור של נציגי רשות שמורות הטבע והשירות ההידרולוגי באגן נחל תנינים ועוד. מצורפים שרטוטים של מעיינות ונחל תנינים.

הסכר ומתקני המים

הסכר בשמורת נחל תנינים

בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים נערכו חפירות ארכאולוגיות באזור הסכר העתיק של הנחל, סמוך לקיבוץ מעגן מיכאל. ממצאי החפירות הצביעו על שימוש בסכרים, תעלות, ומתקני מים בתקופה הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. בתקופה הרומית ביזנטית יצרו שני סכרים אגם בשטח 6000 דונם בערך. הסכר הגדול העלה את מפלס המים בשלושה מטרים, בנוסף לכך שהנחל היה גבוה בשלושה מטרים ממפלס פני הים. מכאן יצאה אמת המים הנמוכה לקיסריה. במקום נמצאו תעלות הטיה, מתקן לוויסות כמות המים העוברת בסכר, בריכת חלוקה וטחנות קמח חצובות. בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית שימשו המים להפעלת טחנות קמח. במקום נמצאו גלגל כפות אנכי שפעל בתקופה הביזנטית והיה מוכר בארץ רק בתקופה הצלבנית, וכן אבני רחיים של חמור שהותאמו להפעלה במים.

תנינים

התנין האחרון מהנחל המצוי ב"אוסף ארנסט שמיץ" שבאוניברסיטת תל אביב

בשנת 1912 ניצוד תנין באזור נחל תנינים. שרידי התנין שמורים באוסף הזואולוגי של האב ארנסט שמיץ, כיום במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. בתקופה הפרסית, במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה קרוקודילופוליס, עיר התנינים (חירבת אבו טנטור), ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. זאב וילנאי כתב אודות עולה רגל נוצרי משנת 1148, שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חיה אחרת".

בשנת 1877 נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים ממצרים בימי קדם, בתקופה בה שלטו בקיסריה שני אחים, שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד, וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו, שהיה חולה בצרעת, ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר את האגדה הזו.

הכומר הנרי בייקר טריסטראם תיאר ביומנו משנת 1864 לכידת תנין שאורכו יותר משלושה וחצי מטר בוואדי זרקא. טריסטראם מציין שזהו התנין היחיד שנלכד באסיה ושהוא שייך למין המצרי, אשר מהווה דוגמה לקרבה המרובה שבין עולם הזוחלים של מצרים וארץ ישראל.

ויקטור גרן

ויקטור גרן ביקר בארץ ישראל מספר פעמים במהלך המאה ה-19 וכתב על סיוריו. הוא חצה את נחל התנינים מספר פעמים בשנים 1854, 1863, 1870, וכתב שרוחב הנחל היה רק כעשרים צעד, אך המים הגיעו עד החזה של הסוסים והזרם היה חזק. גרן שמע בעכו וגם ממורי הדרך הערבים על הימצאות תנינים בנחל. התנינים קטנים ואורכם חמישה עד שישה רגל (1.2 עד 1.5 מטר). ויקטור גרן מצטט את ההיסטוריון ז'אן מוויטרי ואת מארינוס סאנוטוס אשר העידו על הימצאות תנינים בסביבה. הוא מזכיר שנמצאו שם גם סכר ושרידי יישוב עתיק. גרן כתב אודות הנזיר בורכהארט מהר ציון שסייר בארץ ישראל בשנת 1283 וציין אף הוא ביצה הנמצאת מזרחית לקיסריה ובה מים מתוקים עמוקים ותנינים בשפע.

מקורות מים לנחל

נחל תנינים הוא הנקז העיקרי של רמות מנשה. אגן הניקוז שלו גובל בצפון באגן נחל דליה, במזרח – באגן נחל הקישון ובדרום באגן נחל חדרה. במישור החוף עובר הנחל צמוד לחוטם הכרמל. שטח אגן ההיקוות של נחל תנינים הוא כ-196 קילומטרים רבועים, ואורכו של ערוץ הנחל הראשי כ-25 קילומטרים. הנחל מחולק לשני אגני משנה עיקריים: תנינים ועדה. ארבעה אזורים עיקריים באגן: רמות מנשה – עתיר במעיינות הנובעים בין לוחות קירטון; הבקעות הרחבות – משיפולי רמות מנשה; מרזבת החוף – בין רכסי הכורכר של בנימינה; אזור השפך (האסטואר) – בין הנחלים עדה ותנינים לים.

מקורות זיהום לנחל

מקורות זיהום נקודתיים קבועים בנחל

אל נחל תנינים מוזרמים קבוע המקורות האלה:

1. ג'סר-א-זרקא: תקלות במערכת הולכת השפכים
2. מדגה מעגן מיכאל מזרים מי בריכות דגים דרך מוצא מחזור דרום לנחל תנינים.

מקורות זיהום לא קבועים בתחום ישראל – תקלות

1. בסיס רגבים – תוקנה נזילה קבועה מתוך הבסיס
2. כפר קרע – סתימה בשוחות ביקורת של מערכת הולכת השפכים
3. תחנת סניקה אור עקיבא – סתימה בשומן, סתימת נשמי אוויר והתפתחות לחץ יתר בקו
4. בנימינה – סתימות בשוחות ביקורת של מערכת הולכת השפכים
5. גבעת עדה – סתימות בשוחות ביקורת של מערכת הולכת השפכים
6. מעוויה – סתימות בשוחות ביקורת של מערכת הולכת השפכים והצפת הקו ליד הנחל
7. ג'סר א-זרקא – גלישות חוזרות ונשנות תחת גשר בית חנניה, תקלות בתחנות שאיבה ובקווי הולכה

מקורות זיהום לא נקודתיים

1. ניקוז שדות ומטעים כולל שאריות ריסוס ודישון
2. מי נקז חממות, בעיקר בגבעת עדה
3. נקודות ללא פתרון ביוב בשולי היישובים. חוות בקר במועאוויה ובכפר קרע, מבנים ללא חיבור ביוב
4. מגורי עובדים בשטח החקלאי
5. עדרי מרעה ברמות מנשה ואלונה

עומסי מזהמים נקודתיים קבועים בנחל תנינים

בפעילות לשיקום נחלים ולמניעת זיהום מקורות מים נעשה מעקב אחר שינויים במצב זיהום נחל תנינים. העומסים נמדדים על ידי שלושה פרמטרים עיקריים: פחמן אורגני, חנקן וזרחן.

ניטור בנחל תנינים

המשרד להגנת הסביבה מקיים במהלך השנה פעולות ניטור ומעקב שוטף אחר הנחלים בישראל. בנחל תנינים נעשה ניטור כימי בשש נקודות דיגום קבועות. הניטור נעשה פעמיים בשנה בסתיו ובאביב. בכל דיגום נבדקים יותר מעשרה פרמטרים קבועים.

פרמטרים למדידת עומסי מזהמים

דיגום מים

• פחמן אורגני כללי – עלייה ברמת החומר האורגני בנחל גורמת לירידה ברמת החמצן המומס בנחל החיוני לקיום המערכות האקולוגיות.
• זרחן כללי וחנקן כללי – עלייה ברמות הזרחן והחנקן שמקורה בחומרי דישון לחקלאות ובשפכים תעשייתיים גורמת לעודף של חומרי הזנה וכתוצאה מכך לעלייה בעכירות ולעלייה בטמפרטורת המים. זאת כתוצאה מירידה בחדירות האור, ירידה ברמת החמצן המומס ופריחת אצות בנחל (אאוטרופיקציה).

שינויים שחלו בנחל תנינים

• מאגר רמת מנשה של החברה הכלכלית של מגידו ושל חברת רימון נמצא בשלבי בנייה מתקדמים. המאגר מיועד לשמש להשקיה במי קולחים של שטחי דליה וגלעד בראש נחל תנינים ונחל עדה. בשלב זה הונחו כמה מקווי ההזנה והאספקה של המאגר.
• הושלם מאגר קולחים "משמרות 2" ומולא בקולחים שניוניים מהמערכת הבין מפעלית עקב חוסר במקורות קולחים שלישוניים.
• בעקבות שחרור מי מעיינות עמיקם ואביאל אל נחל תנינים הוגבר עוד השימוש בקטע הנחל מעין עמיקם לדרך יפו. האתר מושך קהל רב כולל עשרות רכבי שטח ומשמש לרחצה ולנופש.
• המשך הרחבתם של היישובים גבעת נילי ועמיקם בלא פתרון ביוב מרכזי. תוכניות למערכת ביוב מרכזית למועצה אזורית אלונה נמצאות בשלב תכנון.
• לאורך נחל משמרות יש שכונות של פרדס חנה-כרכור שחצרותיהן מגיעות עד גדת הנחל הנתון לזיהום אורבני.

התגייסות הקהילה המקומית

בנחל תנינים - נחל החוף אחרון בישראל שנותר לא מזוהם, התגייסות הקהילה המקומית עזרה להוביל תוכנית לשיקום הנחל, שמשלבת את האינטרסים של כולם וגם שומרת על הסביבה. מומחים מספרים איך אפשר להציל את הנחלים שלנו התכנית לשיקום נחל תנינים כבר קורמת עור וגידים, והיא מהווה דוגמה חיה למה אפשר לעשות כשתושבים, חקלאים, רשויות אזוריות, מוסדות תכנון וגופי ממשל יושבים יחד סביב שולחן דיונים אחד, מקשיבים אלה לאלה ומחפשים את הפתרונות הטובים ביותר עבור כל הצדדים יחד. תהליך השיקום הזה הוא חלק מגישה חדשה שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מנסה להוביל כעת בישראל יחד עם רשויות הניקוז והנחלים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים בתוך הממשלה ומחוץ לה, בנוגע לשיקום נחלים. ״הרעיון הוא להסתכל על הנחלים על כל מגוון התפקודים שלהם,״ מסביר ערן אטינגר, סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד. ״יש היום הבנה הולכת וגוברת של יחסי הגומלין המשמעותיים שיש בין הנחל לבין הסביבה שלו, ולכן בגישה הזו אנחנו מסתכלים על הנחל לא רק כרצועה הצרה בה הוא זורם – אלא על כל אגן ההיקוות כולו (הכולל את כלל האזור הגאוגרפי של הנחל והסביבה המתקשרת איתו), ושמתייחסת אליו כמכלול ששותפים בו הרבה בעלי עניין שונים. הנחל אמנם כבר לא משמש בית לתנינים כבר למעלה ממאה שנה (התנין האחרון שנראה בו ניצוד ב-1912), אך הוא היה עד לפני כמה עשורים נחל שופע עם זרימת מים איתנה כמעט לכל אורך השנה; בעקבות פעולות יזומות שנעשו בו קבוצה של תושבי בנימינה, שהחלה בפעילות של בודדים וצמחה תוך כשנתיים ליוזמה כלל-יישובית, הצליחה להפוך את הזיכרון הרחוק הזה למציאות קרובה הרבה יותר. ״זה התחיל ב-2013״, מספרת תמי שלייר, המובילה את קבוצת התושבים. ״אני שייכת לשכונה מאוד קהילתית בבנימינה – שכונת גבעת הפועל, ומתקיימים אצלנו הרבה מפגשים והרצאות. ערב אחד הגיע אלינו אדם בשם עמנואל קאופשטיין, שהיה בכיר בקק"ל והיה אמון על שיקום נחלים שונים בארץ. קאופשטיין, בן בנימינה, זכר היטב מהילדות שלו את נחל תנינים וסיפר לנו על החזון שלו לשיקום הנחל. באותה תקופה רבים מהתושבים – כולל אותי – בקושי היינו מודעים לזה שעובר להם נחל ליד הבית. למרות שלא הייתי קרובה אז בכלל לנושא, כשעמנואל דיבר על נחל תנינים – משהו שם תפס אותי״. ״אנחנו קבוצה של אנשים שהבינו שמה שרובנו תופסים כמציאות קיימת – הוא למעשה בר שינוי״, אומרת שלייר. ״התחלנו עם חמישה אנשים, ומשם זה תפס תאוצה אדירה: החל בפעילויות קהילתיות, ועד לעבודה מול הגופים המבצעים בפועל. למעשה, היום הנושא כבר נמצא בטיפול המוסדות שיש להם גישה חוקית לקדם את ענייני הנחל: ב-2015 הוקמה ועדת היגוי בהובלת רשות ניקוז ונחלים כרמל והשותפות לקיימות אזורית של רמת הנדיב שמטרתה שיקום הנחל. חברים בה כיום 40 נציגים ממשרדי ממשלה, ועדות תכנון וגופים ארציים, ואחרי כמה שנים שהושקעו במחקר מקיף של הנושא, גובשה תוכנית שיקום שאנחנו מקווים שתצליח להחזיר עטרה ליושנה״

הנחל השתנה ללא היכר

"אם אנחנו מסתכלים על נחל תנינים בתחילת שנות החמישים, הנחל הזה היה שונה לגמרי ממה שאנחנו רואים היום״, אומר אורי מורן, שמשמש כיועץ האקו-הידרולוגי של פרויקט השיקום של נחל תנינים. ״המשטר ההידרולוגי – כלומר אופן ותוואי הזרימה של הנחל – היה שונה כמעט לחלוטין. אם מחלקים את הנחל לשניים, החלק העליון זורם מפרשת המים ועד אזור בקעת הנדיב, והתחתון מאזור עינות שוני ועד הים. בחלק העליון בנו ב-1967 סכר, שעצר את המים באזור אביאל והטה אותם למאגרי שיקוע השייכים למפעלי מנשה. המפעל הזה אסף את כל הזרימות הראשוניות של תחילת החורף – והטה אותן מהנתיב לטובת חלחול לאקוויפר החוף. אבל התוצאה הייתה שבמורד הסכר, הזרימה הפסיקה.

לקריאה נוספת

• כל מקום ואתר משרד הביטחון – ההוצאה לאור וכרטא, 1978 - תשל"ח, הערך נחל תנינים עמוד 328
• מטילים בישראל, טיולים עירוניים, גיליון 21 מרץ 2006, הוצאת טבע הדברים. נחל תנינים, ד"ר מיקי ארליך
• ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל. תרגם מצרפתית חיים בן עמרם, כרך חמישי השומרון, זרקא, עמודים 220 עד 224
• אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת זאב וילנאי. עם עובד - תרבות וחינוך. הערך תנינים עמוד 8146

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל תנינים בוויקישיתוף

• מידע על אתר תל תנינים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• סכר נחל תנינים מאת עבד א-סלאם סעיד ועוזי עד, חדשות ארכאולוגיות
• גילי סופר, נחל תנינים: בדרך אל הים, באתר ynet, 29 ביולי 2004
• נחל תנינים - המשרד לאיכות הסביבה
• שמורת טבע נחל תנינים, באתר רשות הטבע והגנים
• דני בירן, מים זורמים במורדות הכרמל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• שמורת נחל תנינים - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
• נחל תנינים - מסלול טיול מפורט מאתר טיולי
• השיר נחל התנינים באתר שירונט.
• מעיינות לאורך נחל תנינים - אתר נָאקֶבּ
• נדב שדה, כך הצלחתי לשוט בנחל התנינים שהולך ונעלם, באתר הארץ, 11 באפריל 2019
• משה גלעד, שוחזר הגשר הטורקי על נחל תנינים, באתר הארץ, 13 בינואר 2021
• נחל תנינים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית