נחום יואל הלפרין
 | |
| נחום יואל הלפרין | |
| לידה | 19 בנובמבר 1910 |
|---|---|
| פטירה | 6 בדצמבר 1986 (בגיל 76) |
| מדינה |
ישראל  |
  | |
נחום יואל הלפרין (י"ז בחשוון תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – ה' בכסלו תשמ"ז, 6 בדצמבר 1986) היה איש עסקים, עסקן ואיש ציבור חרדי, מראשי הציבור החרדי בתל אביב, יו"ר אתרא קדישא.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בדליטין שבגליציה, בנו השני של יעקב הלפרין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, נמלטה משפחתו לווינה, שם שהתה מספר חודשים ומשם עברה לאמסטרדם, והתגוררה בה במשך שבע שנים.
בשנת 1920, בהיותו בן תשע, נשלח על ידי אביו לתלמוד תורה בלייפציג, שם למד תורה אצל הרב דוד פלדמן. כעבור שנה שבה משפחתו לווינה והוא למד בתלמוד תורה מקומי. היה חבר צעירי אגודת ישראל בווינה. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות של אגודת ישראל שהתקיימו בווינה בשנות ה-20. היה מקושר לאדמו"רי חסידות רוז'ין שהתגוררו בווינה ובראשם האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב.
בשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בתל אביב. הוא ניהל עסקים ענפים, בין השאר היה בעל מחסני קירור, אולם ומסעדה בתל אביב.
הלפרין היה מקורב מאוד לחזון איש, אשר העיד עליו "בכל ביתי נאמן הוא". הוא סמך על יושרו ונאמנותו ומינה אותו כגזבר במוסדות וארגונים שונים, בין השאר של קרן השביעית.
בשנות ה-40 וה-50 היה פעיל מרכזי בנושאים הדתיים ובמאבקי היהדות החרדית על שמירת צביון הדת בארץ ישראל. בביתו בתל אביב נערכו אסיפות וכינוסים ציבוריים שונים. הוא אירח בביתו רבנים ואדמו"רים ידועים, וכמו כן ביתו שימש כהכנסת אורחים לעניים ונזקקים.
על פי בקשת החזון איש הוא כיהן כנציג ברשימה החרדית של עיריית בני ברק. היה יו"ר "משמרת השבת" בתל אביב ופעל למניעת חילולי שבת בעיר. היה פעיל מרכזי בתחום החינוך החרדי ביישוב החדש ומראשי העסקנים של החינוך העצמאי בשנותיו הראשונות. התפרסם כשנכנס לקיבוץ של הבחרות הסוציאליסטית כדי להציל יריעות של ספר תורה שחוללו.
היה חבר ההנהלה של ארגון אתרא קדישא, ובשנות ה-70 התמנה ליו"ר הארגון. פעל להצלת בית הקברות היהודי העתיק בווינה, ובעקבות זאת כתב לו הרב יעקב ישראל קניבסקי: "ולוואי שיהא חלקי עם חלקך בעלמא דקשוט" (=בעולם האמת).
הלפרין היה פילנתרופ של מוסדות תורה, חינוך וחסד בארץ ישראל ובארצות הברית.
נפטר מדום לב בשנת תשמ"ז, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, שהוקם על ידי אביו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי להדסה. לזוג נולדו שבעה בנים ושבע בנות. רבים מהם נגידים. אחד מבניו, אברהם, היה פילנתרופ ויו"ר קרן השביעית העולמית. בין חתניו: מאיר פרוש, השר ירושלים ומסורת וויו"ר סיעת שלומי אמונים, איל ההון הקנדי אייזיק רייכמן.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של הלפרין הוקמו שתי ישיבות בבני ברק בשם "חזון נחום" - ישיבה קטנה במתחם של "מוסדות הלפרין" בבני ברק וישיבה גדולה בשיכון ה' בעיר. כמו כן הוקמו על שמו בית כנסת "חזון נחום" בשכונת גילה בירושלים ו"כולל עיון הלכה חזון נחום יואל" בבורו פארק. הונצח בשערי בית הכנסת המרכזי של "רחמסטריווקא" בירושלים.
על שמו ולזכרו נוסד ארגון ההצלה החרדי הראשון בישראל - "ארגון הצלה לב נחום יואל". לימים שונה שמו להצלה-גוש דן[1]. ב-2010 תרם בנו אברהם חצי מיליון דולר לשיפוץ המקווה בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק, לזכרם של אביו וסבו, מייסד השכונה. בן אחר, אהרן מלונדון, תרם בית כנסת בלייקווד בשם בית נחום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' נחום יואל הלפרין ז"ל, יצא לאור על ידי בנו אברהם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצלה גוש דן השיק אמבולנס משוכלל, כיכר השבת, 10 במרץ 2010