נושאת על
נושאת על (באנגלית: Supercarrier) הוא כינוי לא רשמי לנושאות המטוסים הגדולות ביותר, בדרך כלל אוניות שההדחק שלהן הוא למעלה מ-64,000 טון (יותר מ-70,000 "טון קצר"). נושאות על הן אוניות המלחמה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, והן גדולות אף מאוניות המערכה הגדולות ביותר שנבנו על ידי מדינה כלשהי.
צי ארצות הברית מפעיל עשר נושאות על, נכון ל-2017. הצי המלכותי הבריטי צפוי לקלוט שתי נושאות על מסדרת קווין אליזבת ב-2018. נושאות מטוסים המופעלות על ידי ציים אחרים בעולם הן בדרך כלל קטנות יותר ולהן הדחק של כ-30,000 טון. ציים בודדים מפעילים נושאות מטוסים גדולות יותר שההדחק שלהן עומד על כ-40,000 טון, כדוגמת נושאת המטוסים שארל דה גול של הצי הצרפתי. ב-2015 רוסיה החלה לפתח סדרת נושאות על משלה הזכו לכינוי "שטורם".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האונייה הראשונה שזכתה לתואר "נושאת על" הייתה נושאת המטוסים אה"מ ארק רויאל, שכונתה כך על ידי העיתון הניו יורק טיימס ב-1938. אונייה זו הייתה באורך 209 מטרים ובעלת הדחק של 22,000 טון, ונשאה 72 מטוסים. ב-1943 זכו נושאות המטוסים מסדרת מידוויי לתואר זה; הן היו בעלות הדחק של 45,000 טון, והיוו קפיצת מדרגה לעומת סדרת נושאות המטוסים שקדמה לה, סדרת אסקס, שהיו בעלות הדחק של 27,000 טון. נושאת המטוסים שינאנו של הצי הקיסרי היפני, שהושקה ב-1944, הייתה נושאת המטוסים הראשונה שהייתה בעלת הדחק של 65,000 טון.
נושאת המטוסים שקבעה את המדד לנושאת על הייתה נושאת המטוסים פורסטל (CV-59), שהייתה בעלת הדחק סטנדרטי של 60,000 טון והדחק מלא של 78,000 טון. אונייה זו, שנכנסה לשירות בצי ארצות הברית ב-1 באוקטובר 1955, נחשבת לנושאת העל הראשונה. נושאת המטוסים יונייטד סטייטס (CVA-58) שבבנייתה הוחל ב-18 באפריל 1949, הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של יותר מ-68,000 טון, וככזו הייתה אמורה להיות נושאת העל הראשונה. האונייה לא זכתה בתואר זה לאחר שבנייתה בוטלה, ארבעה ימים לאחר שהחלה, בשל מאבקי כוח בין הזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ביטולה הוביל להחרפת המאבקים, במה שכונה "מרד האדמירלים".
נושאת המטוסים אוליאנובסק של הצי הסובייטי הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של קרוב ל-70,000 טון, כגודלן של נושאות העל של צי ארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20. עם התפרקות ברית המועצות בוטלה בנייתה של האונייה.
הצי המלכותי הבריטי נמצא באביב 2017 בשלבי קליטתה של נושאת העל הראשונה שלו, אה"מ קווין אליזבת. האונייה הושקה ביולי 2014, ואמורה לעבור את אימוני ההיבנות שלה בקיץ 2017. אונייה נוספת בסדרה, אה"מ פרינס אוף ויילס, נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים ואמורה להיות מושקת במהלך 2017. שתי האוניות הללו הן בעלות הדחק של כ-70,000 טון, והן גדולות בהרבה מסדרת נושאות המטוסים הקודמת שהופעלה על ידי הצי הבריטי, סדרת אינווינסיבל.
צי ארצות הברית מתכנן להחליף את נושאות העל שלו מסדרת נימיץ בסדרה חדשה של נושאות מטוסים, סדרת ג'רלד פורד, שתהיינה בעלות הדחק של 100,000 טון, בדומה לאוניות בסדרת "נימיץ".
חלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נושאות העל הן, כאמור, אוניות ענק, וככאלה הן פגיעות מאוד לתקיפות של צוללות, מטוסים וטילים. כל נושאת מטוסים, ובמיוחד נושאת על, מהווה אוניית ראשה (Capital Ship) בכוח משימה הנבנה סביבה, הכולל אוניות ייעודיות ללוחמה נגד צוללות, הגנה מפני אוניות שטח והגנה מפני מטוסים וטילים. זאת, בנוסף לכוח האווירי של נושאת המטוסים עצמה המסוגל לפעול כנגד רוב האיומים הללו. עם זאת, מבקריהן של נושאות על טוענים כי הן עדיין פגיעות מאוד, במיוחד בעידן של לוחמה אסימטרית. המבקרים טוענים כי עדיף להפעיל נושאות מטוסים קטנות יותר, המפעילות כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית או קצרה. לעומתם טוענים מצדדי נושאות העל כי מבחינת יחסי עלות-תועלת נושאות העל יעילות יותר מנושאות מטוסים קטנות יותר.
רשימת נושאות על
[עריכת קוד מקור | עריכה]תצורות נושאות המטוסים:
- CATOBAR - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה (Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery)
- CATOBAR EMALS - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה, מערכת הזנקת מטוסים אלקטרומגנטית (Electromagnetic Aircraft Launch System)
- STOVL - המראה קצרה ונחיתה אנכית (Short Take-off and Vertical Landing)
נושאות על שיצאו משירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם האונייה | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | שיטת הנעה | תצורה | כניסה לשירות | יציאה משירות |
---|---|---|---|---|---|---|
פורסטל (CV-59) | 324 מטרים | 81,101 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 1 באוקטובר 1955 | 11 בספטמבר 1993 |
סרטוגה (CV-60) | 324 מטרים | 81,101 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 14 באפריל 1956 | 20 באוגוסט 1994 |
ריינג'ר (CV-61) | 325 מטרים[1] | 82,402 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 10 באוגוסט 1957 | 10 ביולי 1993 |
אינדפנדנס (CV-62) | 326 מטרים | 81,937 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 10 בינואר 1959 | 8 במרץ 2004 |
שם האונייה | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | שיטת הנעה | תצורה | כניסה לשירות | יציאה משירות |
---|---|---|---|---|---|---|
קיטיהוק (CV-63) | 326 מטרים | 83,301 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 29 באפריל 1961 | 12 במאי 2009 |
קונסטליישן (CV-64) | 332 מטרים | 74,877 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 27 באוקטובר 1961 | 6 באוגוסט 2003 |
אמריקה (CV-66) | 319 מטרים | 84,914 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 23 בינואר 1965 | 9 באוגוסט 1996 |
ג'ון פ. קנדי (CV-67) | 321 מטרים | 82,655 טון | קונבנציונלית | CATOBAR | 7 בספטמבר 1968 | 23 במרץ 2007 |
- אנטרפרייז[2]
שם האונייה | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | שיטת הנעה | תצורה | כניסה לשירות | יציאה משירות |
---|---|---|---|---|---|---|
אנטרפרייז (CVN-65) | 342 מטרים | 94,781 טון | גרעינית | CATOBAR | 25 בנובמבר 1961 | 3 בפברואר 2017 |
נושאות על בשירות פעיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם האונייה | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | שיטת הנעה | תצורה | כניסה לשירות |
---|---|---|---|---|---|
נימיץ (CVN-68) | 333 מטרים | 100,020 טון | גרעינית | CATOBAR | 3 במאי 1975 |
דוויט ד. אייזנהאור (CVN-69) | 333 מטרים | 101,600 טון | גרעינית | CATOBAR | 18 באוקטובר 1977 |
קרל וינסון (CVN-70) | 333 מטרים | 101,300 טון | גרעינית | CATOBAR | 13 במרץ 1982 |
תיאודור רוזוולט (CVN-71) | 333 מטרים | 104,600 טון | גרעינית | CATOBAR | 25 באוקטובר 1986 |
אברהם לינקולן (CVN-72) | 333 מטרים | 104,112 טון | גרעינית | CATOBAR | 11 בנובמבר 1989 |
ג'ורג' וושינגטון (CVN-73) | 333 מטרים | 104,200 טון | גרעינית | CATOBAR | 4 ביולי 1992 |
ג'ון ק. סטניס (CVN-74) | 333 מטרים | 103,300 טון | גרעינית | CATOBAR | 9 בדצמבר 1995 |
הארי ס. טרומן (CVN-75) | 333 מטרים | 103,900 טון | גרעינית | CATOBAR | 25 ביולי 1998 |
רונלד רייגן (CVN-76) | 333 מטרים | 101,400 טון | גרעינית | CATOBAR | 12 ביולי 2003 |
ג'ורג' ה. וו. בוש (CVN-77) | 333 מטרים | 102,000 טון | גרעינית | CATOBAR | 10 בינואר 2009 |
שם האונייה | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | שיטת הנעה | תצורה | כניסה לשירות |
---|---|---|---|---|---|
ג'רלד ר. פורד (CVN-78) | 337 מטר | 102,000 טון | גרעינית | CATOBAR EMALS | 22 ביולי 2017 |
נושאות על בפיתוח, בשלבי בנייה או כניסה לשירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינה | סדרה | שם | אורך (סיפון טיסה) | הדחק (מעמס מלא) | תצורה | הנעה | כניסה לשירות (משוער) | מצב |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ארצות הברית | ג'רלד ר. פורד | ג'ון פ. קנדי (CVN-79) |
337 מטר | 102,000 טון | CATOBAR EMALS | גרעינית | 2020 | בבנייה |
בריטניה | קווין אליזבת | קווין אליזבת (R08) | 280 מטר | 70,600 טון | STVOL | קונבנציונלית | 2017 | התאמות והשלמות אחרונות |
בריטניה | קווין אליזבת | פרינס אוף ויילס (R09) | 280 מטר | 70,600 מטר | STVOL | קונבנציונלית | 2020 | בבנייה |
הרפובליקה העממית של סין | סוג 002 | CV-18 | 320 מטר | 85,000 טון | CATOBAR, קיטור | קונבנציונלית | 2021 | בבנייה |
רוסיה | שטורם | שטורם | 300 מטר | 90,000 טון | CATOBAR, קיטור | קונבנציונלית | 2030 | בפיתוח |
נושאות על שבנייתן בוטלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינה | שם סדרה/אונייה | אורך מתוכנן (סיפון טיסה) | הדחק מתוכנן | הנעה מתוכננת | מס' אוניות מתוכננות | שנת הזמנה | שנת ביטול |
---|---|---|---|---|---|---|---|
ארצות הברית | יונייטד סטייטס | 332 מטר | 82,000 טון | קונבנציונלית | 5 | 1948 | 1949 |
בריטניה | CVA-01 | 282 מטר | 63,000 טון | קונבנציונלית | 2 | תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 | 1963 |
ברית המועצות | פרויקט 1153 | 72,000 טון | גרעינית | 1 | סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 | 1978 | |
ברית המועצות | אוליאנובסק | 321 מטר | 75,000 טון | גרעינית | 1 | 1986 | 1991 |
צרפת | פורט אוויו 2 | 283 מטר | 75,000 טון | קונוונציונלית | 1 | העשור הראשון של המאה ה-21 | 2013 |
בריטניה | חבקוק | 600 מטר | 2,000,000 טון | קונוונציונלית | 1 | 1943 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- World Aircraft Carrier Lists, רשימה של כל נושאות המטוסים בעבר ובהווה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ RANGER באתר Naval Vessel Register.
- ^ תוכננו שש אוניות שהיו אמורות להוות את סדרת נושאות המטוסים אנטרפרייז. חמש בוטלו משיקולים כלכליים.