לדלג לתוכן

נוצרים ברצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית המשפחה הקדושה בעזה
כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה

פלסטינים נוצרים ברצועת עזה הם מיעוט קטן מהאוכלוסייה ברצועת עזה. הנצרות הגיעה לרצועת עזה במאה ה-5, יחסית מאוחר לשאר ארץ ישראל.

הנצרות הובאה לעזה על ידי פיליפוס המבשר, שהטביל בה אישיות מחצר המלוכה האתיופית[1], אך התקדמותה בעיר הייתה איטית, ועזה וסביבתה היו מאחרוני מעוזי הפגאניות בארץ ישראל[2]. הנוצרים בעזה נרדפו, ובשנת 285 הוצא להורג הבישוף סילבנוס. בשנת 293 התחדשו הרדיפות ואלו נמשכו עד מעבר הקיסר[דרושה הבהרה] לנצרות. בוועידת ניקיאה השתתף נציג מעזה, אבל הנוצרים בעיר היו מיעוט[3]. עזה עברה להחשב מרכז נוצרי בתחילת המאה ה-5 והקהילה הנוצרית הקימה בעיר בתי ספר נוצריים ואת בית הספר לרטוריקה בעזה (אנ'). בסביבת העיר התקיימו מספר קהילות של נזירים[4] ובעזה חיו דמויות נוצריות מפורסמות כמו פורפיריוס, ובהמשך פרוקופיוס מעזה ותלמידו כוריקיוס מעזה. במאה ה-5 היו קהילות אלו ממובילי האמונה במונופיזיטיזם בארץ ישראל. בימי יוסטיניוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, עברה הקהילה בעזה לתמוך בהחלטות ועידת כלקדון. במפת מידבא מופיעה עזה כעיר מבוצרת עם כנסייה גדולה[5].

עם כיבוש העיר על ידי המוסלמים בשנת 649 הוסבה הכנסייה בעיר למסגד ורוב האוכלוסייה התאסלמה[6]. הד למאורעות אלו נמצא בסיפור ההגיוגרפי של 60 קדושי עזה (אנ'). הנוצרים שדבקו באמונתם נדרשו לשלם את מס הד'ימי.

ויליבלד הקדוש הגיע לעזה בסביבות שנת 725 וסיפר שהתפלל בכנסיית מתיאס בעיר[6].

לורן ד'ארבייה מספר שבעזה היו בעת ביקורו שתי כנסיות: ארמנית ויוונית, הגדולה יותר[7].

במהלך המאה ה-19 הגיעו פעילי המיסיון לעזה. מסיונרים אנגלים הקימו בה בשנת 1882 את בית החולים הערבי אל-אהלי וכן גני ילדים ובתי ספר[8][9][10]. מיסיונרים גרמנים הקימו בה בית ספר לבנים ובית ספר לבנות[11].

בשנת 1897 התגוררו בעזה 460 נוצרים, מתוך אוכלוסייה של 17,675 תושבים[12]. בשנת 1906 היו בעיר כ-750 נוצרים, 700 יוונים ו-50 ארמנים, מתוך אוכלוסייה של כ-40,000[13]. בשנת 1913 דווח על 1,100 נוצרים בעיר עזה, 1,000 מהם יוונים אורתודוקסים, כ-100 קתולים ומספר אנגליקנים אירופאיים של המיסיון בעיר[14].

בשנת 1921 נמנו בעזה כ-600 נוצרים. למרות שיעורם הקטן, היו שני נציגים נוצרים במועצת העיר[15]. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1922, נמנו בעזה 701 נוצרים, מתוך 17,480 תושבים, בחאן יונס 23, בדיר אל-בלח 1 ובהרביא 10[16]. בשנת 1927 נקבע שלנוצרים יהיה נציג אחד מתוך שבעה במועצת העיר עזה[17].

במפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931 נמנו בעיר עזה 689 נוצרים, מתוך 17,046, בפרברי העיר נמנו 36 נוצרים נוספים, בחאן יונס 41 (ועוד 6 בפרברים), בדיר אל-בלח 10 ובהרביא 6[18]. הנוצרים היו דומיננטיים במסחר, בפקידות ובפרדסנות באזור[19]. בשנות ה-30 היו מראשי הנוצרים בעזה שהצטרפו לפעילות נגד הציונות ובין השאר הציעו לחדש את קודקס יוסטיניאנוס נגד היהודים[20].

בשנת 1946 היו בעזה כ-1,000 נוצרים, מתוך כ-36,000 תושבי העיר[21].

בשנת 2007 נטען שהתגוררו ברצועת עזה כ-3,000 נוצרים[22].

באוקטובר 2007 נרצח רמי עיאד, המנהל הבפטיסטי של 'חנות הספרים למורה', חנות הספרים הנוצרית היחידה ברצועת עזה, בפיגוע בחנות הספרים שלו, לאחר שקיבל איומי מוות מקיצונים מוסלמים[23][24][25]. בפברואר 2008, חבורה של 14 חמושים פרצה למשרדי ימק"א בעזה ופוצצה את הספרייה במקום[26].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Will This Be the Last Christmas for Gaza’s Christian Communities? | The Nation, The Nation, ‏25 בדצמבר 2023
  2. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, pages 57, 59
  3. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 76
  4. ^ B. Bitton-Ashkelony, Aryeh Kofsky, Christian Gaza in Late Antiquity, Brill, 2004, page 1
  5. ^ Asher Ovadiah, The Mosaic Workshop of Gaza in Christian Antiquity, Ancient Synagogues, Volume 2, 1998, Pages: 367–372
  6. ^ 1 2 History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 60
  7. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 99
  8. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 3 באוקטובר 1910
  9. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 12 באפריל 1911
  10. ^ מכתב מעזה, הפועל הצעיר, 14 ביוני 1911
  11. ^ שלטון העליון של הלשון הגרמנית בארץ ישראל, הצבי, 12 במאי 1912
  12. ^ באה"ק, המליץ, 28 ביולי 1897
  13. ^ History of the City of Gaza: From the Earliest Times to the Present Day, 1907, page 108
  14. ^ שמואל רפאלי, שכננו, העולם, 27 בנובמבר 1913
  15. ^ המועצה הארץ ישראלית, דואר היום, 29 ביולי 1921
  16. ^ J.b barron, Palestine Report and General Abstract of the Census of 1922, 1922, page 9
  17. ^ הבחירות בעזה, הארץ, 18 במרץ 1927
  18. ^ Edward Miles, Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, 1931, page 2
  19. ^ מכתב מהדרום, חזית העם, 28 ביוני 1932
  20. ^ ויכוח יהודי-נוצרי-מוסלמי מעל דפי עיתון מצרי, דואר היום, 19 בדצמבר 1933
  21. ^ מ. אברהם, עזה, משמר, 10 בספטמבר 1946
  22. ^ Pioneer Press, Fear of militants makes holiday subdued for 3,000 Gaza Christians, Twin Cities, ‏24 בדצמבר 2007
  23. ^ "Gaza Christians Observe Somber Christmas after Murder". 25 בדצמבר 2007. נבדק ב-21 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Rizq, Philip (15 באוקטובר 2007). "The murder of Rami Ayyad". Palestine Chronicle. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ קתרין אורמסטד, רצח בחנות הספרים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
  26. ^ סוכנות הידיעות הצרפתית, עוד התקפה על נוצרים בעזה: חמושים פוצצו ספרייה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008