נומרוס נולוס
נומרוס נולוס (בלטינית: numerus nullus) הוא ביטוי שמשמעו "מספר אפס" ומכוון לחלקו של ציבור מסוים בין הלומדים או העוסקים בתחום מסוים.
נומרוס נולוס היווה למעשה החמרה של מדיניות הנומרוס קלאוזוס, החמרה מוחלטת, ששללה לחלוטין את זכותו של ציבור מסוים להיות בין הלומדים או בין המועסקים בענפים מסוימים. האפליה הזאת כוונה לעיתים קרובות כלפי יהודים באירופה, כאשר מנעו מהם חברות בגילדות מקצועיות ומאוחר יותר כאשר מנעו מהם עיסוקים מסוים, כמו הוראה.
הדרישה להפעלת נומרוס נולוס כלפי המיעוט היהודי התחזקה במיוחד לאחר האמנציפציה ליהודים, שבעקבותיה עלה מאוד מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה ובמשלחי יד יוקרתיים. התביעה לנומרוס נולוס כלפי היהודים נבעה מקנאה ומתחרות על מקומות עבודה ולימוד והשתלבה בנקל עם האנטישמיות הקלאסית. התביעות להפעלת נומרוס נולוס נדחו במקומות מסוימים, התקבלו חלקית במקומות אחרים על ידי הפעלת נומרוס קלאוזוס תחילה ובהמשך על ידי מעבר לנומרוס נולוס, כפי שזה קרה במדינות דוגמת הונגריה ורומניה.
נומרוס נולוס כלפי יהודי רומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוגוסט 1940 פרסם שר החינוך הרומני החלטה מספר 153377 שקבעה נומרוס קלאוזוס של מקסימום 6% יהודים בכל כיתת לימודים בכל רמות הלימודים[1]. בהוראה-חוק מספר 3438, מיום 11 באוקטובר 1940 הוחמר המצב ונקבע נומרוס נולוס, איסור מוחלט על לימודי יהודים במוסדות החינוך הממלכתיים או הפרטיים (בבעלות לא יהודית), כולל האוניברסיטאות. היהודים הורשו להקים לעצמם, על חשבונם, מוסדות חינוך פרטיים המיועדים אך ורק ליהודים[2].
לא רק היהודים הלומדים סולקו ממערכת החינוך הרומנית, גם המורים, כולל הפרופסורים היהודים באוניברסיטה, סולקו ממערכת החינוך בהתאם לאותו חוק[3]. העיתונאים היהודים סולקו מכל אמצעי התקשורת הרומנים והורשו לפעול רק בעיתונים יהודים. הרופאים היהודים סולקו מכל בתי החולים הציבורים והפרטיים הלא יהודים והורשו לטפל רק בחולים יהודים. עורכי הדין היהודים סולקו מלשכת עורכי הדין והורשו להגן רק על לקוחות יהודים. כל עובדי הציבור היהודים סולקו ממקומות העבודה שלהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ידיעות על הפגנות בבוקרשט למען הפעלת נומרוס נולוס - הידיעה פורסמה בגרמניה ב-1926(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היהודים ברומניה, באותה תקופה, היוו רק 4% מהאוכלוסייה, אך חלקם בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטה, לפני מתן הצו, היה גדול בהרבה ואף עבר את 30%
- ^ הדו"ח הסופי של ועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה בנושא השואה ברומניה, עמוד 195 (ברומנית)
- ^ הדו"ח הסופי של ועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה בנושא השואה ברומניה, עמוד 196 (ברומנית)