נומוס

נומוס (ביוונית: νόμος) הוא חוק או מנהג. בתרבות, בדת, בפילוסופיה ובמשפט של יוון העתיקה נומוס היה חוק האדם, בניגוד לפיזיס - חוק הטבע. קיימת לנומוס משמעות נוספת ביוונית - מחוז. מהמילה הגיעה המילה המצרית נום שמשמעותה כמו ביוונית - מחוז.

במיתולוגיה היוונית נומוס היה האנשה של החוק, השולט באדם ובאלים. לעיתים אינו מוצג כישות בפני עצמה אלא כהיבט של זאוס.

נומוס מוזכר בין השאר בהמנונים לאורפיאוס. לפי מקורות מסוימים היה בעלה של אאוסביה ואביה של דיקה, אחת ההורות, אלת הצדק המוסרי.

המילה התגלגלה גם לערבית, ומופיעה במקורות המוסלמים (ناموس) ככינוי לחוק האלוהי אשר ניתן למשה בסיני ולמוחמד בהתגלות, פרשנים מוסלמים ייחסו את המילה למלאך גבריאל אשר נתגלה בפני מחמד ונתן לו את הקוראן. גם המילה העברית "נימוס" התגלגלה ללשון המשנה מ"נומוס" היוונית.

לקריאה נוספת

• רוברט קאבר, נומוס ונראטיב, עורך: יוסף א' דוד, תרגום מאנגלית: אביעד שטיר, הוצאת שלם, ירושלים, 2012.

קישורים חיצוניים

• "נומוס" באתר theoi - מדריך למיתולוגיה היוונית.
• ספר מאת יצחק בנימיני, פאולוס והולדת קהילת הבנים: עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן על תפיסת הנומוס בנצרות הקדומה ואצל פאולוס
• נומוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.