נומולוגיה
בפילוסופיה, נומולוגיה (באנגלית: Nomology) מתייחסת ל"מדע של חוקים" המבוסס על התיאוריה לפיה ניתן לפרט תיאורים המוקדשים לא להיבטים מסוימים של המציאות אלא בהשראת חזון מדעי של תוקף אוניברסלי המובע על ידי חוקים מדעיים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"נומולוגיה" נובעת מהמילים היווניות נומוס (νόμος), חוק, ולוגוס (λόγος), סיבה. המונח נומולוגיה הגיע אולי מאריסטו. [1] הסיומת 'ology' מרמזת על 'סדר', 'מילה' או 'סיבה', ועוסקת בהיגיון סובייקטיבי או 'לוגי' כמו בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה. החלק 'נום' מרמז על 'שלטון' ו'חוק', והוא קשור לחוקיות אובייקטיבית כמו בכלכלה.
רשתות נומולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישה נומולוגית מחייבת לקחת בחשבון היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים. נומולוגיה מספקת מסגרת לבניית רשת נומולוגית של יחסים בין מבנים בקבלת החלטות.
מבני משמעות נגזרים הם
- נומותטיקה (Nomothetic), שמשמעה הוא הצעה או אפשרות של חוק במסגרת הנומולוגיה.
- המודל הדדוקטיבי-נומולוגי (Deductive-nomological model) של הסבר מדעי, שמציג את ההסבר המדעי כמבנה דדוקטיבי (הסקה מהכלל אל הפרט), שהאמת שבהנחות היסוד שלו כרוכה באמיתות מסקנתו, ותלויה בחיזוי של התופעה שיש להסביר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Aristotle. Selections, Translated with Introduction, Notes, and Glossary by Terence Irwin and Gail Fine, Indianapolis/Cambridge, Hackett Publishing Company, Inc., 1995.