נוירולוגיה
הנוירולוגיה (הלחם בסיסים מיוונית: νεῦρον – נוירון – תא עצב ו-λογία – לוגיה – תורה. על פי האקדמיה ללשון העברית: נֵירוֹלוֹגְיָה היא חֵקֶר הָעֲצַבִּים) היא ענף ברפואה, העוסק בחקר התפקוד התקין והבלתי תקין (מחלות, נכויות וכדומה) של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, כולל מחקר תהליכי עיבוד המידע במוח.[1]
אבחון נוירולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצורכי אבחון מחלות מוחיות, עושה הנוירולוגיה שימוש נרחב בדימות מוחי הנותן תמונה של המוח באופן לא פולשני. יש בדיקות נוירולוגיות המשמשות לאבחון מחלות אורגניות המפריעות לתפקודים בסיסיים יחסית, כגון מבחן רומברג. לצורך בדיקת מחלות ובעיות אחרות שמפריעות יותר לתפקוד הנפשי-בסיסי או שהן בעלות השלכה קוגניטיבית עזה יותר, הנוירולוגיה עושה שימוש בהערכה נוירופסיכולוגית. מבחנים נוירופסיכולוגיים עשויים להינתן גם על ידי פסיכולוג מומחה בנוירופסיכולוגיה, ולצורכי מחקר גם על ידי אחרים שהוכשרו לכך (כמו מדעני מוח), מבחנים כאלה הם למשל סוללת הבחינות לוריא נברסקה, או סוללת הלסטד-רייטן. כמו כן עושה הנוירולוגיה שימוש נרחב בבדיקת כימיה של הדם היכולה להעיד על חוסר איזון כימי הנגרם ממחלה מסוימת ברקמה או רקמות נוירונאליות.
תת התמחויות בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת התמחויות בתחום זה כוללות בין השאר:
|
|
הפרעות נוירולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרעות נוירולוגיות הן הפרעות המשפיעות על תפקוד מערכת העצבים המרכזית (המורכבת מהמוח ומחוט השדרה), וכן מחלות של מערכת העצבים ההיקפית.
מחלות נוירולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוקת מחלות נוירולוגיות בהתאם לגורמיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלות אוטו־אימוניות של מערכת העצבים – קבוצת מחלות שבהן הפגיעה במערכת העצבים או השרירים נגרמת ממנגנון דלקתי, ובעיקר ממנגנון אוטו־אימוני שבו מערכת החיסון תוקפת מרכיבים שונים של הגוף. דוגמאות למחלות כאלה הן טרשת נפוצה, מיאסטניה גרביס, פולימיוזיטיס, תסמונת גייאן-בארה, CIPD (Chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy).
- הפרעות תנועה – קבוצת מחלות שבהן הפגיעה היא במערכת הבקרה של תנועות הגפיים והגוף. בשל הפגיעה הזאת מתפתחות הפרעות תנועה שבאות לידי ביטוי בתופעות הבאות: נוקשות, רעד, איטיות, הפרעות הליכה ותנועות לא רצוניות. דוגמאות למחלות האלה הן מחלת פרקינסון, דיסטוניות, כוריאה וטיקים.
- אפילפסיה – קבוצת מחלות שבהן התפרקות חשמלית פתאומית במוח גורמת לפרכוסים, לאובדן הכרה, לבלבול או לאובדן זמני של תפקודי מוח.
- מחלות צרברו־וסקולריות – קבוצת מחלות שפוגעות בכלי הדם במוח וגורמות לאירועים מוחיים (שבץ). האירוע המוחי יכול להתרחש בעקבות חסימה של כלי דם (למשל, בגלל קריש דם או טרשת עורקים) או בעקבות דימום מכלי דם אל תוך רקמת המוח (למשל, בגלל לחץ דם גבוה).
- מחלות נוירו־מוסקולריות – קבוצת מחלות הפוגעות במערכת העצבים ההיקפית, בשרירים ובחיבור ביניהם. הקבוצה הזאת כוללת מחלות מטבוליות שונות – גנטיות ונרכשות, ניווניות ודלקתיות. דוגמאות למחלות מהקבוצה הזאת: מחלות הנוירון המוטורי (ALS), נוירופתיות שונות ודיסטרופיות שרירים.
- הפרעות התנהגות על רקע נוירולוגי – מדובר בסדרה ארוכה של הפרעות קוגניטיביות ומנטליות ובהן הפרעות קשב וריכוז, הפרעות זיכרון, הפרעות דיבור, ליקויים בתפיסת המרחב, הפרעות בתכנון פעולה ובשיפוט סיטואציה. אלצהיימר שייכת לקטגוריה הזאת של הפרעות התנהגות על רקע נוירולוגי.
- כאבי ראש שייכים לתחום הנוירולוגיה – אם מדובר בכאב ראש ראשוני, כלומר כאב ראש שאינו סימפטום למחלה אחרת. כאבי ראש ראשוניים מתחלקים בעיקר למיגרנות ולכאבי ראש שנגרמים ממתח נפשי, אך יכולות להיות סיבות נוספות, שכיחות פחות, למשל תסמונת העצב המשולש (כאב חד וקצר בפנים שחוזר על עצמו שוב ושוב).
- ההפרעות הנוירולוגיות מתחלקות למספר קבוצות עיקריות
- מחלות גנטיות, למשל תסמונת דאון. חלק ממחלות אלו מתבטאות כבר בלידה וחלק מתפתחות במשך החיים.
- פגמים מולדים של מערכת העצבים הגורמים לפיגור שכלי, שיתוקים והפרעות תפקוד אחרות מולדות. שיתוק מוחין הוא דוגמה שכיחה לקבוצה זו.
- מחלות כפיון (אפילפסיה) היכולות להיות ראשוניות או משניות למחלה מוחית אחרת.
- מחלות חבלתיות – פגיעה חבלתית במערכת העצבים במשך חיי אותו אדם מהיותו ברחם אמו ולאורך כל חייו.
- מחלות זיהומיות – גורמים מזהמים שונים (חיידקים, נגיפים, פרזיטים וכו') יכולים לפגוע במערכת העצבים למשל דלקת קרום המוח.
- מחלות ניווניות של מערכת העצבים. אלו מחלות בהן חלקים של מערכת העצבים מתנוונים ונהרסים. רוב מחלות אלו עדיין נמצאות במחקר וסיבת הופעתן לא ברורה – למשל מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון.
- גידולים – באזורים שונים של מערכת העצבים יכולים להתפתח גידולים מסוגים שונים, שפירים או ממאירים.
- מחלות משניות – מחלות שונות של האורגניזם כמו מחלות כלי דם, מחלות לב, תת-תזונה וכו', יכולות להתבטא גם בתסמינים בתחום הנוירולוגי. למשל, נוירופתיה[2] היא תסמין נפוץ של סוכרת.
- מחלות שינה – תהליך ומחזור השינה מתרחש בתוך המוח. סיבות שונות פנימיות וחיצוניות למוח יכולות לגרום להפרעה במחזור השינה כמו חוסר שינה או סהרוריות (סומנבוליזם).
- כאב – הכאב קשור מאוד למערכת העצבים. הנוירולוגיה עוסקת רבות בחקר תהליך הכאב וטיפול בסוגי כאב ייחודיים כמו מיגרנה.
- לקות קשב וריכוז וליקויי למידה – הפרעות אלו מטופלות בעיקר על ידי נוירולוגים של ילדים, אם כי ההפרעות קיימות גם במבוגרים.
חפיפה עם פסיכיאטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להפרעות נוירולוגיות יש לעיתים קרובות תסמינים פסיכיאטריים כמו הפרעות במצב רוח[דרוש מקור] ובעיות קוגניטיביות במחלת אלצהיימר ובמחלת הנטינגטון[דרושה הבהרה] ועוד דוגמאות. לפיכך, לעיתים קשה להבחין באופן ברור בין שני התחומים על בסיס ביולוגי.
למרות האמונה שהפרעות נפשיות הן למעשה הפרעות נוירולוגיות שמבטאות פגיעה במערכת העצבים המרכזית, באופן מסורתי הן מסווגות באופן נפרד ומטופלות על ידי פסיכיאטרים. במאמר סקירה מ-2002, כתב ד"ר ג'וזף מרטין, נוירולוג ודיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד: "ההפרדה בין שתי הקטגוריות היא שרירותית, ומושפעת לעיתים קרובות מאמונות ולא מתצפיות מדעיות מוכחות."[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלקת נוירולוגיה בבית-החולים הדסה בירושלים(הקישור אינו פעיל)
- כללית
- נוירולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נוירולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mcdonnell, M. D., Ikeda, S., & Manton, J. H. (2011). An introductory review of information theory in the context of computational neuroscience. Biological Cybernetics, 105(1), 55-70.
- ^ רון דבי, נוירופתיה: נמלים בקצות העצבים, באתר הארץ, 5 ביולי 2009
- ^ "The integration of neurology, psychiatry, and neuroscience in the 21st century". The American Journal of Psychiatry 159 (5): 695–704. May 2002. doi:10.1176/appi.ajp.159.5.695. PMID 11986119.
