נווה שרת
 | |
| בתי השכונה מכיוון השטח החקלאי שממזרח לה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 402 דונם |
| אוכלוסייה | 7,070 (2012) |
| קואורדינטות | 32°07′05″N 34°50′27″E / 32.11804722°N 34.84086389°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נווה שרת  | |
  | |
נווה שרת (לשעבר מעברת "יד המעביר") היא שכונה צפון־מזרחית של תל אביב, באזור עבר הירקון, ממערב לנחל הפרדסים, השייכת לרובע 2 בצפון־מזרח תל אביב-יפו, מצפון־מערב לקריית עתידים, מדרום־מזרח לצהלה ומזרחית לרמת החייל. ממזרח ומצפון לשכונה מצויים שטחים חקלאיים. הרכב אוכלוסיית השכונה נמצא בעיצומו של שינוי, אחרי השלמת חלקו הראשון של פרויקט פינוי-בינוי גדול ולקראת השלמת חלקו השני. בדרום השכונה שוכנת קהילת חסידי גור בקריית הרי"ם לוין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של השכונה במעברת "יד המעביר", שנקראה על שמו המקורי של שיכון דן הסמוך[1], ובתחילת 1950 היו בה מעל 500 משפחות[2]. המעברה, שנמצאה על השטח שהיום מצוי בו קריית עתידים, אכלסה בשנות החמישים בעיקר עולים מצפון אפריקה. בשנת 1951 תוארה המעברה בקול העם: "חיים קשים ללא נשוא של משפחות גדולות בצריפים לוהטים משמש הקיץ; חוסר חשמל; בתי שימוש שריחם נישא לכמה קילומטרים; לכלוך וזוהמה"[3]. עד שנת 1960, השיכון למפוני המעברה היה במרחק מהמעברה, למשל במעוז אביב[4]. משנת 1961 אוכלסו שיכונים של יוצאי המעברה בסמיכות למעברה[5] וביוני 1962 עמדו עשרות דירות ריקות בגלל סירוב תושבי המעברה לעבור לשיכון בתנאים שהוצעו להם[6]. באמצע שנת 1962 הוחלט להרחיב את השיכונים בצמידות למעברה לשכונה שלמה של 3000 יחידות דיור. 1000 יחידות דיור יועדו לעולים חדשים, 500 לזוגות צעירים והשאר למפוני המעברה[7]. במרץ 1964 נחנך כביש גישה לשכונה[8]. באמצע 1964 הוענק לשכונה השם "דרום צהלה"[9]. השכונה שכללה תושבים יוצאי צפון אפריקה לצד תושבים יוצאי אירופה, חייתה בשנת 1966 בצילה של שכונת צהלה שכבר אז נחשבה לשכונת יוקרה[10]. ב-1967 נקבע שמה ל"נווה שרת".
בסוף שנות ה-60 הגיעו לשכונה עולים ממזרח אירופה ונוצרה מתיחות בין האוכלוסייה הוותיקה לבין החדשה[11].
בשנות השבעים החלה תנופת בנייה בשכונה ונבנו דירות לזוגות צעירים. בתחילת שנות השמונים עברו להתגורר בשכונה (ברחוב הדף היומי) משפחות מהמגזר החרדי מקהילת חסידות גור והקימו בה את קריית הרי"ם לוין ע"ש הרב יצחק מאיר לוין. האנתרופולוגית תמר אלאור תיארה את אורח חייהם של הנשים חסידות גור בשכונה בספר משכילות ובורות. בתחילת שנות השמונים, בתקופת כהונתו של ראש הממשלה מנחם בגין, נכללה נווה שרת בפרויקט שיקום שכונות שבמסגרתו הופנו משאבים רבים לפיתוח השכונה. אוכלוסיית השכונה גדלה משמעותית בשנים 1989-1990 עם העלייה מברית המועצות.
נווה שרת ממוקמת בצפון תל אביב הנחשב לאזור אמיד וגובלת בשכונת היוקרה צהלה. בשכונה מתגוררים תושבים מקבוצות שונות: ילידי "יד המעביר", עולים חדשים מחבר המדינות, יוצאי צפון אפריקה ומזרח אירופה, וכן סטודנטים וזוגות צעירים (בעיקר בשכירות). לשכונה פוטנציאל התפתחות בשל מיקומה הקרוב למתחם ההיי-טק קריית עתידים וכן בשל המיקום בצפון העיר. בסוף העשור השני של המילניום הולך ונשלם פרויקט רב-ממדים של פינוי בינוי במתחם הרחובות בית-אל, רמה ואח"י-דקר. עד כה (2018) הסתיים אכלוסם של כ-10 מגדלי-דירות בכ-1,000 משפחות, רובן חדשות - צעירות ומגילאי הביניים, ומיעוטן משפחות שהתגוררו בבניינים הישנים שפונו.
בשכונה פועל תוכנית היל"ה[דרוש מקור].
בשל שכנותה של נווה שרת למסוף התחבורה קריית עתידים היא נהנית מקווי תחבורה רבים ותדירים לכל שכונות תל אביב ויישובי גוש דן ומהם. בנוסף אחת השלוחות של הקו הירוק של הרכבת הקלה אמורה להסתיים בשכונה.
ב-2012 התגוררו בנווה שרת כ-7,000 תושבים. ובשנת 2018 כ-8,400 תושבים. בין היתר בשל פרויקטים נרחבים של פינוי-בינוי בשכונה.
מוסדות ציבור בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הספר היסודי "משה שרת"
- קונסרבטוריום
- מרכז קהילתי "בית אורן" ע"ש סגן אורן-אלכסנדר מושין
- קאנטרי נווה שרת (כולל בריכה, סקווש, חדרי כושר ועוד')
- ספריית נווה שרת
- מועדון יום לקשיש
- מועדון הנוער עוז ע"ש אלכס גתמון
- מרפאה אזורית של קופת חולים כללית
- תחנה לבריאות המשפחה עירונית
- כ-12 כיתות גן בגנים ציבוריים (עירוניים, נעמת, ויצו, אמונה ועוד)
- מועדונית יום עירונית (לילדי משפחות חד הוריות)
- דיור מוגן לקשישים "בית בלב" (לשעבר "תל אביב הקטנה")
- שלשה מרכזי קניות (שניים קטנים עד 5 חנויות ואחד עם כ-20 חנויות)
- גן קהילתי על הגבעה הקהילתית (מתחם בית-אל)
- 10 בתי כנסת
- ישיבת חידושי הרי"ם, קריית הרי"ם לוין.
- בית ספר בית יעקב לבנות, קריית הרי"ם לוין.
- תלמוד תורה "שמחת תורה", קריית הרי"ם לוין.
- תיכון ופנימיית נוער דתי "אור משה" ליד קהילת חסידי גור.
- מקווה טהרה נווה שרת (כרגע בשיפוצים)
אישים בולטים שגדלו בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם רותם, "דרום צהלה" תהיה הערב ל"נווה שרת": "עם שינוי השם - אולי ישתנה המזל", מעריב, 23 באוקטובר 1967
- רון פרסלר, צילום: ניר כפרי, עקמת נעורים, באתר הארץ, 23 באפריל 2008
- נחל פרדסים, ואדי נווה שרת
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דליקה במעברת יד המעביר, קול העם, 11 ביולי 1954
- ^ היום שלושה יישובי עולים, דבר, 13 במרץ 1950
- ^ כאן אפשר למות בשקט, קול העם, 19 באוגוסט 1951
- ^ שיקול עדתי בהגרלת דירות?, על המשמר, 2 ביוני 1960
- ^ צבי אלגת, הליבראלים בשכונות הצפון ותרות בדרום - נטלו מקולות מפא"י בת"א, מעריב, 20 באוגוסט 1961
- ^ אלף דירות ייבנו בתל־אביב להשכרה לעולים חדשים, דבר, 14 ביוני 1962
- ^ שכונה חדשה תוקם בת"א, הצופה, 2 ביולי 1962
- ^ כבישי־גישה ל"יד המעביר", דבר, 15 במרץ 1964
- ^ ב־15 לחודש זה תתחיל ההרשמה לשיכונים של זוגות צעירים בת"א, מעריב, 4 בנובמבר 1964
- ^ אברהם רותם, תושבים מדרום צהלה שואלים: למה המים יקרים והרחובות מלוכלכים?, מעריב, 24 בנובמבר 1966
- ^ דנקה הרניש, מקור המתיחות בנווה שרת הוא יחס עויין בין ותיקי השכונה והעולים, דבר, 17 בדצמבר 1970
| משה שרת | ||
|---|---|---|
| משפחתו | יעקב שרתוק (אב) • פניה שרתוק (אם) • צפורה (רעיה) • יעקב (בן) • יעל (בת) • חיים (בן) • יהודה (אח) • דב הוז (גיס) • אליהו גולומב (גיס) | .jpg)
|
| הנצחתו | נווה שרת • רמת שרת • ארכיון מפלגת העבודה • אתר הזיכרון למשה שרת • קריית שרת • העמותה למורשת משה שרת | |
| ראש ממשלת ישראל השני | ||
| ממשלות | ממשלת ישראל החמישית (1954–1955) • ממשלת ישראל השישית (1955) | |
| אירועים בכהונתו | העסק הביש • מסעו לאסיה (1956) • אסון מעגן (1954) • ביקור או נו בישראל (1955) • מבצע אלקיים (1955) | |
| שונות | נאום הדגל • בית כהן-שרת | |
