נובורוסיסק
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| קראי |
 קרסנודאר | ||
| ראש העיר | ולדימיר סיניאגובסקי | ||
| תאריך ייסוד | 1838 | ||
| שטח | 835 קמ"ר | ||
| גובה | 134–280 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 261,626 (2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 282,000 (2009) | ||
| ‑ צפיפות | 3292 נפש לקמ"ר (2016) | ||
| קואורדינטות | 37°46′00″N 44°43′00″E / 37.76667°N 44.71667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://www.admin.novoros.com | |||
 | |||
  | |||
נוֹבוֹרוֹסִיסְק (ברוסית: Новороссийск) היא עיר נמל בחבל קרסנודאר על שפת הים השחור ברוסיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח מפרץ נובורוסיסק היה מאוכלס עוד במאה ה-6 לפנה"ס. במאה ה-5 לפנה"ס הוקם במקום יישוב שהיה חלק של ממלכת בוספורוס היוונית. במאה ה-2 לפנה"ס נהרסה העיר על ידי האלאנים. במאה ה-13 נכבש השטח על ידי אורדת הזהב. בהמשך, הסוחרים מג'נובה הקימו מבצר, שהיה בסיס למסחר באזור. במחצית המאה ה-15 נכבש השטח על ידי האימפריה העות'מאנית, ונותר בשליטתה במשך מאות שנים. בשנת 1722, בעקבות צפי למלחמות עם רוסיה, הוקם במקום מבצר, אשר התפתח למבצר הראשי של העות'מאנים באזור. בשנים 1783–1784 היה הנמל בסיס ימי ראשי של העות'מאנים באזור. בשנת 1791 נכבשה העיר על ידי הרוסים, אך בעקבות הסכם שסיים את המלחמה עזבו הרוסים את השטח. בשנת 1829, בהתאם להסכם אדריאנופול, הועבר שטח המפרץ לאימפריה רוסית. בשנת 1838 הוחלט על הקמת בסיס צי באזור. בניית הנמל החלה כבר באותה שנה, וב-14 בינואר 1839 ניתן לבסיס הצי החדש השם "נובורוסיסק". העיר התפתחה סביב בסיס הצי והנמל. במהלך מלחמת קרים (1853–1856) האזור הופגז ושטחי הנמל נהרסו קליל; רק בשנת 1858 החלו בעבודות שיקום. בשנת 1866 מנתה אוכלוסיית היישוב 430 נפשות בלבד. בעקבות התפתחות מהירה, בשנת 1869 ניתנו ליישוב ניתנו זכויות עיר.
בשנת 1879 התגלו באזור מרבצים גדולים של חומרי גלם לתעשיית המלט, ובאזור הוקמו מפעלי מלט רבים.
בשנת 1896 הפכה העיר המתפתחת למרכז גוברניית צ'רנומורסקייה, והייתה לבירת הגוברנייה עד לשנת 1920. מאז לא שבה העיר להיות עיר מחוז, והיא נכללת במחוז קרסנודר
בשלבים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה החליטו הרוסים להעביר את כל צי הים השחור מסבסטופול לנובורוסיסק. ב-24 במאי 1918, בלחץ הגרמנים, הוחלט להטביע את כל אוניות הצי, והחלטה זו בוצעה במהלך יוני 1918. רק בשנת 1937 חלק מהאוניות שוקמו והוחזרו לשירות. בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה העיר אחד ממרכזי של הצבא הלבן ובירת רפובליקת נובורוסיסק בתקופת 1918–1920.
במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה העיר בחזית המלחמה. לאחר קרבות עזים באזור, הגרמנים הצליחו לכבוש את העיר ששוחררה במהלך השלב השני של הקרב על קווקז בסתיו 1943. לימים היא הוכרזה כעיר גיבורה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נבנתה סביב המפרץ ובסביבו הרי הקווקז. האזור מתאפיין בפעילות סייסמית עשירה.
בסביבת העיר קיימים שטחי גידול גפנים שמהם מייצרים סוגי יין שונים. האקלים דומה לאקלים ים-תיכוני. בתקופת מרץ-אוקטובר באזור שולטות רוחות חזקות; וכתוצאה מהן, טמפרטורת האוויר עלולה לצנוח ב-10–15 מעלות תוך שעות. במקרים קיצוניים המפרץ נעשה לא מתאים לחניית אוניות, והם נאלצות לעזוב את הנמל.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב העיר הוקמו מספר כפרי נופש. בתקופת הקיץ מגיעים לאזור תיירים רבים, ואוכלוסיית המרחב גדלה בכ-200 אלף נפש.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל העיר הוא הנמל הגדול של רוסיה בים השחור. העיר מהווה מרכז חשוב של תעשיית המלט, ויש בה 5 מפעלים גדולים.
עד לסיפוח חצי האי קרים בכוונת רוסיה היה להרחיב את בסיס הצי בעיר. בהתאם להודעות מפקדי הצי, בסביבת העיר תכננו להקים בסיסים חדשים ולהרחיב את הבסיס הקיים על מנת להפכו למטה צי הים השחור, אך התוכניות נזנחו. הבסיס משמש כבסיס משנה של צי הים השחור הרוסי.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספורט הפופולרי ביותר בעיר הוא כדורגל וקבוצת הכדורגל החזקה ביותר מתמודדת בליגה הרוסית השנייה ופועלת בחסות חיל הים הרוסי, קבוצת צ'רנומורץ נובורוסיסק שזכתה באליפות הליגה הרוסית השנייה בעונת 2010. קבוצת הבת שלה, צ'רנומורץ-ד' נובורוסיסק מתמודדת באליפות מחוז קרסנודר.
העיר מארחת תחרויות ספורט מוטורי רבות ובתחומיה מתקיימת אליפות מזרח אירופה בראלי, שבה משתתפים מתחרים מכל רחבי מזרח אירופה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נובורוסיסק (ברוסית)- נובורוסיסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| ערים גיבורות של ברית המועצות | ||
|---|---|---|
|
