הצי הרוסי

הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
זרועות
	כוחות היבשה
	כוחות האוויר והחלל
	הצי הרוסי
	חיל הטילים האסטרטגיים
	חיל הצנחנים
	הכוחות למבצעים מיוחדים
עיטורים ומבנה פיקודי
	עיטורים, מדליות ותוארי כבוד
	דרגות הפדרציה הרוסית
	המפקד העליון
	ראש המטה הכללי
	משרד ההגנה
היסטוריה צבאית
	היסטוריה צבאית של רוסיה
	היסטוריה של רוסיה

חיל הים הרוסי
	סמל הצי
	סמל הצי
פרטים
כינוי	הצי הרוסי
מדינה	רוסיה
שיוך	משרד ההגנה
סוג	צי
בסיס האם	בניין האדמירליות, סנקט פטרבורג
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	20 באוקטובר 1696 או/ו 1991 כיורשת הצי הסובייטי, שירש את הצי הרוסי הקיסרי – הווה
מקים היחידה	פיוטר הגדול
מלחמות	מלחמת הצפון ; מלחמת קרים ; מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813) ; מלחמת רוסיה-פרס (1826-1828) ; מלחמת האופיום השנייה ; מלחמת רוסיה–יפן; החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה ; מלחמת העולם השנייה ; המלחמה הקרה ; המלחמה בדרום אוסטיה ; מלחמת האזרחים בסוריה והמעורבות הרוסית
נתוני היחידה
כוח אדם	148,000 לוחמים בשירות סדיר (2015)
ציוד עיקרי	נושאת מטוסים, ספינות קרב, סטי"לים, משחתות, פריגטות
פיקוד
יחידת אם	הכוחות המזוינים
דרגת המפקד	אדמירל
מפקד נוכחי	אלכסנדר מויסייב
מפקדים	המפקד העליון של הצי הרוסי

הצי הרוסי (ברוסית: Военно-Морской Флот, ВМФ России; בתרגום חופשי: "הצי הימי הצבאי של רוסיה") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והוא חיל הים של רוסיה. זהו הצי הגדול ביותר באירופה, כשברשותו למעלה מ-200 כלי שיט מתוכם 72 צוללות.

רשמית, הצי הרוסי המודרני הוקם ב-17 בינואר 1992 על בסיס הצי הסובייטי, אולם הצי הרוסי רואה את עצמו כיורש של הצי של הצאר פיוטר הגדול שייסד לראשונה את הצי הרוסי הקיסרי ב-30 באוקטובר 1696.

יום ראשון אחרון של חודש יולי נחשב ל"יום הצי" ונחגג משנת 1939. בצי הרוסי משרתים כ-148 אלף ימאים^[1].

היסטוריה

תקופת האימפריה הרוסית

ערך מורחב – הצי הרוסי הקיסרי

הצי הרוסי הוקם על ידי הצאר פיוטר הראשון, שהצליח להקים צבא וצי מודרניים בעיצומה של המלחמה הצפונית הגדולה בשנים 1700–1721. בתקופה זו גם זכה הצי לניצחונות שביססו את מעמדה של רוסיה כמעצמה אזורית הודות לשליטתה בים הבלטי. לאורך השנים, הצי התעמת עשרות פעמים מול הצי הטורקי, בעיקר בזירת הים השחור ונכשל רק במהלך מלחמת קרים כשאל טורקיה הצטרפו גם אנגליה וצרפת.

התבוסה הגדולה ביותר בתולדות הצי הרוסי הייתה במלחמת רוסיה–יפן, כאשר היפנים הנחילו תבוסה צורבת לצי הרוסי בקרב צושימה וכבשו את הבסיס העיקרי בפורט ארתור.

בסיום מלחמת האזרחים ברוסיה, אוניות הצי עברו לאחריות הצי הלבן והשתתפו בפינוי הכוחות מחצי האי קרים ובמסגרת מבצע זה פונו עשרות אלפי אזרחים ולוחמים של הצבא הלבן.

הצי הסובייטי

ערך מורחב – הצי הסובייטי

הצי הסובייטי שהוקם על שרידי הצי הרוסי הקיסרי היה לצי הגדול ביותר בעולם לצד הצי האמריקני. במהלך מלחמת העולם השנייה הצי הסובייטי שותק על ידי הנאצים ולא השתתף בקרבות ימיים גדולים. ספינות הצי הצפוני השתתפו בהגנת אוניות משא שהביאו אספקת מארצות הברית ובריטניה. צוללות הצי הבלטי הטביעו מספר אוניות גרמניות ושיבשו את מערך האספקה של הנאצים.

בסוף שנות ה-50 החלה הצטיידות הצי בצוללות גרעיניות. במרבית שנות המלחמה הקרה הצי עסק בהתעצמות והסובייטים אף בנו נושאות מטוסים. החל משנת 1956 ועד לשנת 1985 בראש הצי עמד סרגיי גורשקוב. הוא דגל בפיתוח צי הצוללות ואוניות גדולות בשאיפה להגיע לרמה של הצי האמריקאי. יחד עם זאת הוא התנגד לבניית נושאת מטוסים ובתקופת כהונתו פרויקטים מסוג זה לא אושרו לידי מימוש. לעומת זאת, כ-40% מהצי היו צוללות בעיקר גרעיניות.

לצי הסובייטי הייתה נוכחות קבועה בים התיכון ובאוקיינוס ההודי.

הצי הרוסי המתחדש

לאחר התפרקות ברית המועצות רוב אוניות הצי הסובייטי עברו לחזקת רוסיה. הבעיה הגדולה הייתה בצי הים השחור שהבסיס העיקרי שלו היה בסבסטופול שעבר לאוקראינה. בסופו של דבר סוכם עם אוקראינה על חלוקת הצי והסדרת נוכחות הצי הרוסי בחצי האי קרים ובשנת 2014 הבעיה נפתרה סופית כאשר הצי הרוסי השתתף בהשתלטות על חצי האי קרים במסגרת סיפוחו לרוסיה. בשנת 1992 הוחלט שדגל הצי יהיה זהה לדגל הצי בתקופת האימפריה הרוסית.

בינואר 1992, עקב אילוצי תקציב למעשה הופסקה הזמנת אוניות צי חדשות, התקציב נוצל לסיום בניית אוניות שהוזמנו עוד בתקופת ברית המועצות ושיפוץ ושדרוג אוניות קיימות. נושאת מטוסים שהייתה בתהליך בנייה נמכרה לסין. בשנת 2003 דווח שאחת הצוללות נמצאת בבנייה כבר כ-15 שנים. במקביל צומצם היקף התרגולים, הנוכחות באוקיינוס ובים התיכון וננטש בסיס ימי בווייטנאם. אחד משיאי המשבר בצי הייתה טביעת הצוללת הרוסית קורסק בשנת 2000.

למרות המשבר של תחילת שנות ה-90, הצי הרוסי נחשב לחיל הים הגדול ביותר באירופה, בעיקר הודות למאגר הנשק הסובייטי. בשנות ה-2000 ניכר שיפור בתחזוקה והחלה תוכנית רחבה לחידוש הצי. בשנת 1996 החלה בניית צוללת גרעינית מטיפוס חדש השייכת לדור הרביעי של הצוללות הסובייטיות-רוסיות. בנייתה הסתיימה בשנת 2009. במקביל, נכון ליולי 2012 נמצאות בשלבי בנייה שונות עוד 3 צוללות מדגם זה. בשנת 2008 בפעם ראשונה בתקופה הפוסט-סובייטית הוחלט על רכישת אוניות שייבנו מחוץ לגבולות המדינה - רכישת 4 נושאות מסוקים מצרפת (אף שאלה לבסוף לא נכנסו לשירות הצי והועברו לידי חיל הים המצרי). בהתאם לתוכנית שאושרה צפוי חידוש של כ-45% מאוניות הצי. ב-2008 - שבוע לפני השבעתו של דמיטרי מדבדב לנשיא - הצי הרוסי השיק צוללת חדשה, למעשה הצוללת הרוסית הראשונה מאז נפילת ברית המועצות. בשנת 2012 ולדימיר פוטין הכריז על תוכנית רחבה בחידוש הצי שכוללת בניית 51 אוניות מהם 24 צוללות עד לשנת 2020.

בשנת 1997 הוחלט גם על בניית צוללות לא-גרעינית מדגם חדש. צוללת סנקט פטרבורג היא צוללת מובילה מהדגם החדש. לאור בעיות תכנוניות, גם עתה בשנת 2020 הצוללת לא הגיעה לרמה מבצעית ובניית צוללות נוספות מאותו דגם הופסק.

הצי הרוסי השתתף בתרגולים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט לצד הציים של מדינות אחרות. במלחמת רוסיה-גאורגיה, באוגוסט 2008, הצי הרוסי הטיל מצור על נמל פוטי ולא אפשר הגעת אוניות סיוע כלשהן. המשחתות הרוסיות טיבעו ספינות מלחמה גאורגיות ונשארו בתחומי המים הטריטוריאליים של גאורגיה עד אוקטובר 2008.

כחלק מן המדיניות הרוסית להפגנת נוכחות בנקודות מרוחקות, בשנת 2008 הגיעה משלחת הצי לחופי ונצואלה. באפריל 2009 אוניות הצי הגיעו לאזור סומלי ומאז הם משתתפות באופן קבוע באבטחת אוניות צי הסוחר באזור.

בשנת 2008 החלה רפורמה ארגונית בצי, כמו ביתר היחידות של הכוחות המזוינים של רוסיה. במסגרת הרפורמה מספר יחידות של הצי הוקטן מכ-240 ל-123, בוצע רפורמה במערך החינוך של הכנת קציני הצי תוך ריכוז מספר מוסדות לימוד למוסד מרכזי ויחידות הצי הוכפפו לפיקודים מרחביים.

בשנת 2015, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נגד המדינה האסלאמית ומיליציות של מורדים הנתמכים על ידי ארצות הברית, החליטה רוסיה להיענות לבקשת סוריה עם סיוע צבאי ושילבה את חיל הים בפעולות נרחבות כולל שיגור טילי 3M-54 Klub ממרחק של 1,500 ק"מ.

בנובמבר 2020 נחנך בסיס של הצי בסודאן^[2].

מבנה הצי

הציים

הצי הצפוני שבסיסו בסברומורסק (בסיס סברומורסק).
צי האוקיינוס השקט שבסיסו העיקרי בעיר ולדיווסטוק (בסיס ולדיווסטוק).
צי הים השחור שבסיסו העיקרי בסבסטופול (באוקראינה דה יורה, ברוסיה דה פקטו), בעבר היו תוכניות להעביר את בסיס הצי לנובורוסיסק.
הצי הבלטי שבסיסו בקלינינגרד (אך יש דיבורים על השבתו לבסיס ההיסטורי בסנקט פטרבורג).
שייטת הים הכספי שבסיסה בעיר כספייסק.

יחידות

מינהל הביון של המטה הכללי של הצי הרוסי (Разведывательное управление Главного штаба ВМФ РФ), המודיעין הימי של הצי הרוסי. המקבילה למספן המודיעין.
הקומנדו הימי - המכונה הספצנאז של הצי והן כוח עילית מקביל לשייטת 13 הישראלית.
כוחות משמר החופים.
חיל הנחתים הרוסי, הוקם בנובמבר 1705 והוא למעשה יחידת עילית בצי, המקבילה למארינס האמריקני.
התעופה הימית. בהתאם למבנה הצי, הוא כולל גם יחידות של מטוסים ומסוקים. נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב היא האונייה היחידה של הצי המתאימה לנחיתת מטוסים ועל סיפונה נמצאים מטוסים מדגם סוחוי-33. בנוסף לכך לצי שייכות יחידות מטוסים המבוססים על שדות תעופה בחוף הים. יעד היחידות הללו הוא הגנת בסיסי הצי והתקפת אוניות אויב במהלך הלחימה. מאז התפרקות ברית המועצות לא היה חידוש משמעותי של מטוסי ומסוקי הצי והוא תלוי בקצב החימוש של זרועות האוויר והחלל.