נובויוקי אבה
לידה |
24 בנובמבר 1875 אישיקווה, יפן | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 בספטמבר 1953 (בגיל 77) טוקיו, יפן | ||||||
מדינה | יפן | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | טאיסיי יוקוסאנקאי | ||||||
בן או בת זוג | Mitsu Abe | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה | |||||||
חתימה | |||||||
נוֹבּוּיוּקִי אַבֶּה (ביפנית: 阿部 信行; 24 בנובמבר 1875–7 בספטמבר 1953) היה גנרל בצבא יפן, מושלה הכללי של קוריאה, פוליטיקאי וראש ממשלת יפן ה-36.
ראשית חייו וקריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבה נולד בעיר קנאזווה שבמחוז אישיקווה למשפחת סמוראים. הוא עזב את לימודיו בתיכון על מנת להתגייס לצבא במהלך מלחמת סין–יפן הראשונה. לאחר המלחמה למד באקדמיה הצבאית הקיסרית, ולאחר מכן המשיך למכללת המטה הצבאי, שם למד עם סדאו אראקי, לימים קצין לאומני קיצוני. אבה פיקד על רגימנט הארטילריה השלישי מ-1918 עד 1921.
אבה קיבל את הפיקוד על דיוויזיית הרגלים הרביעית ב-22 בדצמבר 1930, ומאוחר יותר שירת כמדריך במכללת המטה, לפני שהפך לסגן שר המלחמה ומנהל האגף לענייני צבא במשרד המלחמה. בשנת 1933 קיבל דרגת גנרל, ובעקבות זאת קיבל את הפיקוד העליון על חיל המצב היפני בטאיוואן. ב-1936 סיים את השירות הפעיל, ונכנס לרשימת המילואים.
ראש ממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבה לא היה הבחירה הראשונה להחליף את ראש הממשלה שהתפטר, הירנומה קיאיצ'ירו. מצד האזרחים, היו פומימרו קונואה וקוקי הירוטה עדיפים עליו, בעוד הממסד הצבאי וגורמים לאומניים קיצוניים תמכו בגנרל אוגאקי קזושיגה. לאחר שהכריז הגנרו האחרון, סיונג'י קינמוצ'י, שאין הוא מעוניין באף אחד מהמתמודדים, דחף הצבא את אוגאקי ביתר שאת. אולם, אוגאקי חלה ונאלץ לשהות בבית חולים. לפיכך, הושגה פשרה שלפיה יקבל שר המלחמה המכהן, אבה, את תפקיד ראש הממשלה. אבה לא השתייך לסיעת טוסיי-הא ולא לסיעת קודו-הא, ואף זכה לתמיכת הצי הקיסרי היפני.
אבה הפך לראש ממשלת יפן ב-30 באוגוסט 1939, ובאותה עת החזיק גם בתפקיד שר החוץ. במהלך כהונתו, שנמשכה ארבעה חודשים בלבד, שאף אבה להביא את מלחמת סין–יפן השנייה לסיומה ולשמור על נייטרליות בעימותים באירופה. הוא אף התנגד לכריתת ברית עם גרמניה הנאצית ועם איטליה הפשיסטית.
בשל חוסר תמיכה מצד גורמים צבאיים ומצד מפלגות אחרות, נאלץ אבה להתפטר, ויונאי מיצומאסה החליפו בינואר 1940.
המשך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה חודשים לאחר התפטרותו, שלח הצבא את אבה לסין בתור יועץ לוואנג ג'יוויי, שאותו הציבו היפנים בראש העיר נאנג'ינג, ועל מנת שיבטיח את האינטרסים הכלכליים והצבאיים של יפן בצפון סין. לאחר שובו ליפן ב-1942, הצטרף אבה לבית האצילים של הדיאט של יפן וקיבל תפקיד בכיר במפלגת טאיסיי יוקוסאנקאי. לאחר מכן, הפך למושל הכללי של קוריאה מ-1944 עד 1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה סולק אבה ממשרתו הציבורית ונעצר על ידי רשויות הכיבוש האמריקאי. אולם, הוא נמצא חף מפשע ושוחרר תוך זמן קצר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bix, Herbert P. Hirohito and the Making of Modern Japan, Harper Collins, 2000. ISBN 9780060193140.
- Frank, Richard B. Downfall: The End of the Imperial Japanese Empire. Penguin, 1999. ISBN 9780141001463.