נואל (סרט)
 | |
| בימוי |
צ'אז פלמינטרי  |
|---|---|
| הופק בידי |
אל קורלי |
| עריכה |
סוזן מורס |
| שחקנים ראשיים |
סוזן סרנדון ג'ון דומן ג'ון מהוני כריסטופר ווקן רובין ויליאמס אלן ארקין צ'אז פלמינטרי פנלופה קרוז פול ווקר ד' ב' סוויני בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוזיקה |
אלן מנקן |
| צילום |
ראסל קרפנטר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2004 |
| משך הקרנה |
102 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט חג המולד |
| מקום התרחשות |
ניו יורק |
| תקופת התרחשות |
תקופת חג המולד |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 noel |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
נואל (באנגלית: Noel) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2004 בבימויו של צ'אז פלמינטרי ובכיכובם של פנלופה קרוז, סוזן סרנדון, פול ווקר ורובין ויליאמס. הסרט מתרחש בניו יורק במהלך חג המולד ועוקב אחר מספר דמויות המתמודדות עם קשיים אישיים: רוז, אחות המטפלת באמה החולה, נינה ובן זוגה מייק שמתקשים לשמור על יחסיהם, וגברים אחרים שהחיים הפגישו אותם באופן בלתי צפוי במהלך החג. הסרט בוחן את נושאי האהבה, התקווה והחמלה בזמנים של אתגרים אישיים.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט סובב סביב כמה דמויות ניו יורקיות, כשחג המולד קרב והן מתמודדות עם בעיות אישיות כבדות. רוז קולמן (סוזן סרנדון) היא אחות שמטפלת באמה החולה במחלת אלצהיימר ומרגישה לכודה במצבה. במקביל, נינה ואבן (פנלופה קרוז ופול ווקר) עומדים להיפרד בשל חוסר ביטחון ואי הבנות שמסבכות את הקשר ביניהם. לג'ולס, שוטר ניו יורקי שנמצא במרדף אחר מישהו שמנסה לגנוב ממנו את זהותו, יש אתגרים משלו. דרך האירועים המורכבים, הגיבורים לומדים על הקשרים בין אהבה לחמלה, תוך כדי התבוננות מעמיקה על משמעות חג המולד.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנלופה קרוז בתפקיד נינה וסטרלי
- פול ווקר בתפקיד מייק ריילי
- סוזן סרנדון בתפקיד רוז קולמן
- אלן ארקין בתפקיד ארטי ונצואלה
- רובין ויליאמס בתפקיד צ'רלי בויד
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נואל קיבל ביקורות מעורבות מצד המבקרים. הסרט קיבל ציון של 29% ב-Rotten Tomatoes, כאשר המבקרים ציינו שהסרט מצליח לגעת ברגשות אך נופל למלכודות של מלודרמטיות. ב-Metacritic, הסרט זכה לציון של 36 מתוך 100, עם ביקורת על העלילה השטחית אך שבחים מסוימים על הופעות השחקנים.
ביקורות רבות מתחו ביקורת על מרכיבי הסנטימנטליות של הסרט, כאשר דייב קהר מ"הניו יורק טיימס" תיאר אותו כ"ערימה של קשקושים".
