נהר קאלומת
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
 | |
| נהר קאלומת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 12 ק"מ |
| אגן ניקוז | 550 קמ"ר |
| מוצא | מפרץ סנט לורנס אגם מישיגן |
| גובה מוצא הנהר | 177 מטרים |
| שפך | תעלת קאל-סאג' |
| מדינות באגן הניקוז | אילינוי, אינדיאנה |
 | |
| מפה של נהרות האזור, מערכת נהר קאלומת מופיעה בימין למטה | |
נהר קאלומת הוא מערכת של נהרות ותעלות מתועשות בכבדות באזור הצד הדרומי של שיקגו, אילינוי, והעיר גארי, אינדיאנה. מבחינה היסטורית, נהר קאלומת הקטן ונהר קאלומת הגדול היו נהר אחד, הראשון זורם מערבה מאינדיאנה אל אילינוי, ואז פונה חזרה מזרחה עד שנשפך לאגם מישיגן בפארק מרקט בגארי. כיום הנהר הוא חלק ממערכת נתיבי המים של אזור שיקגו ובאמצעות שימוש בסכרים, שונה כיוון זרימתו והוא זורם מימת מישיגן אל תעלת קאל-סאג'.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "Calumet" מקורו בשם קולוניאלי צרפתי לסוג מסוים של מקטרת טקסית אינדיאנית ששימשה כסימן אוניברסלי לשלום בקרב האיליניווקים, ואשר הוצגה לז'אק מארקט ב-1673.
במקור, בטרם השינוי המלאכותי, הנהר זרם מערבה ממחוז להפורט, אינדיאנה, בנתיב הנקרא נהר קאלומת הקטן, משם הנהר התעקל באי בלו, וזרם מזרחה לאורך המקטע הנקרא נהר קאלומת הגדול אל ימת מישיגן באזור מילר ביץ' בגארי, אינדיאנה. בשל היות האזור מישורי במיוחד, תוואי הנהר ואפילו כיוון זרימת הנהר השתנו שוב ושוב. ובשל השיפוע המתון, כח הזרימה בנהר חלש מאוד.
הפיתוח התעשייתי סביב נהר קאלומת החל בסביבות שנות ה-70 של המאה ה-20, ועד שנת 1890 היה האזור המערבי של נהר קאלומת הגדול מזוהם מאוד בפסולת תעשייתית של מפעלי פלדה, מפעלי יציקה, מפעלי אריזת בשר ומפעלי דבק ועמילן תירס. התעשייה המשיכה להתפשט לאורך הגבול המזרחי של הנהר בין 1890 ל-1910 וההשלכות הסביבתיות היו דומות. עשורים אלה של זיהום ללא אבחנה, הותירו את משקעי הנהר מזוהמים מאוד עד היום.
בספטמבר 2008, אזורים במחוז לייק ומחוז פורטר, באינדיאנה, הוכרזו כאזורי אסון לאומיים. עקב קריסת סוללות העפר של נהר קאלומת הקטן, דבר שהביא להצפת חלקים מהעיירות מנסטר והיילנד, אינדיאנה.
בספטמבר 2019, חברת הפלדה הענקית מלוקסמבורג ArcelorMittal, הודיעה לגורמים רשמיים באינדיאנה על דליפה רעילה ממפעל הפלדה שלה ברנס הארבור. הדליפה גרמה להזרמת שפכים לענף של נהר קאלומטת הקטן, והביאה לסגירה זמנית של שלושה ימים לחופי אגם מישיגן.
מקטעים במערכת נהר קאלומת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר קאלומת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר קאלומת, בצד הדרומי של שיקגו, ניקז במקור את אגם קאלומת אל אגם מישיגן. וכן תעלה המרחיבה אותו, אשר לפי האגדה נטען כי היא נוצרה על ידי voyageurs (סוחרי פרוות היסטוריים מהמאה ה-18) שהשתמשו בתכיפות במעבר, נחפרה וחיברה בין שני נהרות קאלומט בנקודה שבה השם משתנה כעת ממהר קאלומת הקטן לנהר קאלומת הגדול.
הסכר TJ O'Brien נבנה על הנהר בשנת 1960 כדי לשלוט בתנועת המים בין אגם מישיגן לנהר.
נהר קאלומת הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר קאלומת הגדול, שמוצאו במילר ביץ', זורם לאורך 16.0 מיל (25.7 קילומטרים) דרך הערים גארי, איסט שיקגו והאמונד, כמו גם קאלומט סיטי וברנהאם באילינוי. רוב זרימת הנהר מתנקזת לאגם מישיגן דרך תעלת הספנות והנמלים של אינדיאנה, ומזרימה אל האגם כ-1,500 רגל מעוקב מים בשנייה. כיום, חלק גדול מזרימת הנהר מקורו בשפכים עירוניים ותעשייתיים, מי קירור ותהליכים ומי ניקוז. למרות שהזרמת השפכים צומצמה מאוד, מספר מזהמים ממשיכים לפגוע בנהר.
נהר קאלומת הקטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהר קאלומת הקטן זרם במקור מהעיירה ניו דורהאם, מחוז להפורט, אינדיאנה, אל חיבורו עם הנהרות קאלומת וקאלומת הגדול. בניית נתיב המים של נמל אינדיאנה בשנת 1926 שינתה את כיוון הזרימה של נהר קאלומת הקטן, ב-Hart Ditch, שממזרח לו הוא זורם לאגם מישיגן ונשפך לאגם בנמל אינדיאנה ברנס הבינלאומי. המפגש עם הארט דיץ' ממוקם ממערב ל-US-41 ב-North Township במחוז לייק. תעלת הבורנס ניקזה את הנתיב של נהר קאלומת הקטן ממפגשו עם deep river, בפארק הלאומי שלושת הנהרות לנמל אינדיאנה דרך הפארק הלאומי אינדיאנה דונס. הפארק הלאומי שלשת הנהרות ממוקם על הגבול של בין גארי ולייק סטיישן במקום בו כביש I-65 פוגש את הכביש המהיר בורמן.
,
מזרחית לתעלת ברנס נקרא הנהר "נהר קאלומת הקטן", ממערב לתעלת Burns הוא נקרא "נהר קאלומת הקטן". נהר קאלומת הקטן זורם דרך או גובל בעיירות: פורטג', לייק סטיישן, גארי, היילנד, גריפית', מנסטר והאמונד, ואז דרך דרום הולנד, דולטון, לנסינג, קאלומט סיטי, הארווי, ריברדייל, פיניקס, דיקסמור, ברנהאם, והאי הכחול באילינוי, המתחבר לתעלת קאל-סאג' ובחיבור של נהר קאלומת הגדול ונהר קאלומת. אורך מקטע זה של הנהר הוא 41 מיל (66 קילומטרים).לנהר קאלומת הקטן יש 109 מיל (175 קילומטרים) של נהר ויובלים והוא מנקז 213 מילים רבועים (550 קילומטרים רבועים).
עד לסוף שנות ה-40 או תחילת שנות ה-50, נהר קאלומת הקטן היה מזוהם מאוד בשפכים, והדגים היחידים שחיו בנהר היו קרפיונים. במהלך גשמי אביב עזים, הנהר היה מציף לעיתים קרובות אזורים הסמוכים לו.
מאז 1990 נהר קאלומת הקטן נמצא במרכזו של פרויקט בנייה לנופש ולבקרת שיטפונות בשווי 200 מיליון דולר על ידי מחוז שיקגו של חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. הפרויקט היה צפוי להסתיים ב-2013. הפרויקט כולל בנייה של 22 מיל (35 קילומטרים) של סוללות ומחסומים כנגד שיטפונות, מבנה שליטה בהארט דיץ' וכמעט 17 מיל (27 קילומטרים)) של מסלולי הליכה. בנוסף, שבעה מייל (11 ק"מ) מערוץ הנהר מוטים לתוואי חדש על מנת לאפשר זרימת מים טובה יותר, וגשרי כבישים מהירים עוברים שינויים כדי לאפשר זרימת מים ללא הפרעה. כמו כן מופעלת מערכת התרעה על שיטפונות. כאשר יושלם, הפרויקט יגן על למעלה מ-9,500 בתים ועסקים בעיירות גארי, גריפית', היילנד, האמונד ומונסטר באינדיאנה, וימנע נזקי שיטפונות של כמעט 11 מיליון דולר בשנה. ב-15 בספטמבר 2008, בעקבות הוריקן אייק ממטרים עזים הציפו את גדות נהר קאלומת הקטן. בתי מגורים ואזורי מסחר בצפון מונסטר ובדרום האמונד פונו. מאות בתים נפגעו כתוצאה מהצפות. לאחרונה נבנית שדרה חדשה, לאורך שדרת נורת'קוט במונסטר, על מנת להגן על התושבים מפני שיטפונות עתידיים.
תעלת קאל-סאג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]_(cropped).jpg)
תעלת קאל-סאג' (קיצור של "Calumet-Saganashkee Channel") היא תעלת שייט בדרום מחוז קוק, אילינוי. התעלה משמשת כערוץ מקשר בין נהר קאלומת הקטן לתעלת התברואה והספינות של שיקגו. אורך התעלה 16 מייל (26 ק"מ) והיא נחפרה על פני תקופה של 11 שנים, מ-1911 עד 1922.
תעלת קאל-סאג' שימשה לתנועת דוברות באזור שהיה עמוס בפעילות של תעשייה כבדה בשכונות הדרומיות הרחוקות של העיר שיקגו ובפרברים סמוכים. החל משנת 2006 התעלה יותר משמשת כמובל לשפכים מדרום מחוז קוק, כולל פרויקט המנהרה העמוקה באזור שיקגו, אל נתיב המים אילינוי. התעלה משמשת גם לשימושי פנאי בעונת הקיץ.
4.5 המיילים המערביים (7.3 ק"מ) של התעלה זורמים דרך שמורות יער פאלוס, אוסף של שמורות יער מחוזיות מוגנות המופעלות על ידי מחוז שימור היער של מחוז קוק.
תעלת קאל-סאג' שימשה כמקום החתירה למשחקי הפאן אמריקאים ב-1959.
שביל קאל-סאג', הוא דרך נוף בהקמה באורך 26 מייל (41 ק"מ), השביל מוליך לגדת התעלה מתעלת התברואה והספנות של שיקגו עד לדרך הנוף Burnham.
