נאנאק
לידה |
15 באפריל 1469 Nankana Sahib, סולטנות דלהי |
---|---|
פטירה |
22 בספטמבר 1539 (בגיל 70) Kartarpur, האימפריה המוגולית |
תפקיד | |
השקפה דתית | סיקיזם |
בן או בת זוג | Mata Sulakhni |
גורו נאנאק דב (בפנג'אבי ਗੁਰੂ ਨਾਨਕ; בהינדי: गुरु नानक; באורדו گرونانک, בקיצור גורו נאנאק או נאנאק; 15 באפריל 1469 – 22 בספטמבר 1539) היה מייסד דת הסיקיזם והראשון מעשרת הגורו הסיקים. הסיקים מאמינים כי כל הגורו העוקבים לנאנאק אוחזים באלוהיותו ובסמכותו הדתית וכונו "נאנאק".
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של נאנאק, כמוצאם של כל הגורו אחריו, הוא בג'אטי הסוחרים "קַהרְטִי". נאנאק נולד בשנת 1469 בכפר טַלְוַואנְדִי - שנקרא כעת, לזכרו, נאנְקאנַה סאהיב - מערבית ללאהור, בירת מחוז פנג'אב בפקיסטן. רוב המידע על חייו מגיע מביוגרפיות שנכתבו לאחר מותו - ספרות שנקראת גַ'נַמְסָקִהי - ומשירי המשורר האגדי בַהאִי גוּרְדַאס מתקופת הגורו החמישי והשישי. לפיכך, מיוחסים מיתוסים רבים לחייו ופועלו.
כילד נאנאק היה תלמיד מצטיין, אך מאוחר יותר החל להטיל ספק בדוגמות הדתיות של האסלאם וההינדואיזם. עד גיל שלושים התגורר נאנאק בסוּלְטַנַפּוּר - שם עבד אצל השליט המוסלמי דַאוּלַת חָאן. לפי המסורת הסיקית בוקר אחד יצא לרחצה בנהר ונעלם. משחזר, שלושה ימים אחר כך, שתק במשך יום שלם ואז אמר: "אין הינדו ואין מוסלמי" (nā kō hindū nā kō musalmān). נאנאק במהלך הפיץ את "בשורת האל" במסעות ומסופר שהגיע עד לטיבט (במזרח), סרי לנקה (בדרום), בגדאד ומכה (במערב). בערוב חייו הקים את הקהילה הסיקית (ה"פָּאנְת") בנה את הכפר קַרְטַרְפּוּר, שעל גדות נהר הרַאבִי (שם מת בשנת 1539) ומיסד את תפילות הבוקר והערב היומיות. נאנאק היה נשוי לסוּלַאקְהנִי, בתו של סוחר אורז מהעיירה בַּטַלַה (Batala) והיו לו שני בנים. בנו הבכור - שרי צ'אנד - נקט ככל הנראה בדרכים רוחניות אסקטיות שנגדו את תורת אביו וייתכן שהוא מקור כת האוּדַאסִי. הבן הצעיר - לקמי דאס - התעניין יותר בעולם החומרי. בשל כך בערוב ימיו מינה נאנאק ליורש דווקא את תלמידו, לֵהְנַה והעניק לו את השם "אַנְגַאד".
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]התורה אותה לימד נאנאק בפועל איננה ברורה - אולם המחקר על חייו מראה שהוא היה ביקורתי מאוד כלפי הממסד הדתי סביבו[1]. יש שטוענים שהוא הושפע, בשל המיקום הגאוגרפי, מזרמים של דבקות וחסידות (בהקטי) בהינדואיזם ושילבם בתאולוגיה מהאסלאם הסוּפי. הסיקים בני ימינו גורסים שמשנתו של נאנאק עסקה תמיד בפיוס, אחדות ושוויון בין קסטות ודתות וגורסים שהיה "פופולרי בקרב הינדים ומוסלמים גם יחד"[2]. ייתכן וכך הדבר, אולם נראה שהנושא העיקרי בו עסק - ועליו שב וחזר בדרשותיו - היה "פולחן לאל אחד ויחיד חסר צורה" (ניראנְג'אני).[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נאנאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נאנאק, באתר Genius