נאדירה

פלורנס יחזקאל
Florence Ezekiel

לידה	5 בדצמבר 1932 בגדאד, עיראק
פטירה	9 בפברואר 2006 (בגיל 73) מומבאי, הודו
שם במה	נאדירה
מדינה	הראג' הבריטי, הודו, הדומיניון של הודו
פרסים והוקרה	פרס פילמפייר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1976)
פרופיל ב-IMDb

פלורנס יחזקאל (5 בדצמבר 1932 – 9 בפברואר 2006), הידועה בשם הבמה נאדירה, הייתה שחקנית קולנוע יהודיה הודית ממוצא עיראקי, שעבדה בתעשיית הקולנוע ההינדי, בוליווד, משנות ה-50 ועד שנת 2000, והייתה אחת השחקניות ההודיות העשירות בתקופתה. ב-1975 זכתה בפרס פילמפייר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

חיים מוקדמים

פלורנס פרחאת יחזקאל נולדה ב-5 בדצמבר 1932 בבגדאד, עיראק, למשפחה יהודית בגדאדית. כשהייתה תינוקת, משפחתה היגרה מבגדאד לבומביי בהודו בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות. היו לה שני אחים, אחד מהם גר בארצות הברית והשני בישראל.

קריירה

ההופעה הראשונה של יחזקאל בקולנוע הייתה ב-1943 בגיל 11, בסרט "מאוג'" בשפה ההינדית.

פריצתה הגדולה הגיעה בגיל 20 בשנת 1952 בסרט "אאן" (Aan) כאשר כיכבה בתפקיד נסיכה ראג'פוטית. אל הסרט הגיעה דרך היכרותה עם השחקנית סרדאר אחטאר, אשתו של במאי הקולנוע ההודי מהבוב ח'אן. הסרט זכה להצלחה גדולה מאד, ויחזקאל, אשר החל להתכנות בשם הבמה נאדירה, הפכה לדמות מפורסמת ברחבי הודו.

ב-1955 היא גילמה אשת חברה עשירה בשם מאיה בסרט "הנודד" (Shree 420) עם ראג' קאפור. היא עבדה לצד השחקן שאמי קאפור בסרט "סיפאהסלאר" (1956) בהמשך היא שיחקה בתפקידים ראשיים במספר סרטים כמו "דיל אפנה אור פריט פאראי" (1960), "פאקיזה" (1972), "האנסטה זקהם" (1973) ואמאר אקבאר אנתוני (1977);

לרוב היא בחרה לגלם את הדמויות המורכבות יותר, ה"רעות" של הסרט, היא לוהקה לרוב לתפקידי המפתה או אפילו ערפדית. בשל השמרנות של הקולנוע הבוליוודי בשנות ה-50 וה-60 נשים הינדיות ומוסלמיות לוהקו לגלם דמויות נשיות תמימות וצנועות שהיו חביבות באותה תקופה על תעשיית הקולנוע הבוליוודי. התפיסה הזו הובילה לעלייתן של כוכבות הודיות רבות ממוצא יהודי, ובראשן נאדירה. היא אהבה לגלם את דמות המרשעת, ואיכויות המשחק יוצאות הדופן שלה הפכו את הדמויות שגילמה, על אף שהיו הרעות לפופולריות ואהודות מאד, ואותה לשחקנית מפורסמת ואהובה בכל רחבי הודו. בנוסף בשל הלבוש המערבי שלה, לוהקה כדמות נוצרית או אנגלו-הודית.

שנות השישים נחשבות לשיא הצלחתה של נאדירה, אך היא המשיכה לשחק גם בגיל מבוגר יותר, במהלך שנות ה-80 וה-90, היא נכנסה לשלב חדש בקריירה שלה, וגילמה נשים מבוגרות כשחקנית משנה. תפקידה האחרון היה בסרט ג'וש (2000). היא נחשבה לשחקנית רצינית, שבוחרת את תפקידיה השונים לפי רצונה ואף עומדת על שלה בכל הקשור לשכרה. יחזקאל הייתה בין השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר במהלך הקריירה שלה, והייתה אחת השחקניות ההודיות הראשונות שהיו בבעלותן רולס רויס.

יחזקאל זכתה בפרס פילמפייר (האוסקר ההודי) כשחקנית המשנה הטובה ביותר, על תפקידה בסרט "ג'ולי" משנת 1975.

היא הייתה אחת מחמש שחקניות הודיות יהודיות מפורסמות שהופיעו בסרט התיעודי "שלום בוליווד: הסיפור שלא סופר על היהודים ובוליווד" מאת דני בן-משה שיצא לאקרנים ב-2017. בסרט הופיעו: נאדירה, אסתר ויקטוריה אברהם, סוזן סלומון, רמולה דווי ורובי מאיירס.

חיים אישיים

יחזקאל מעולם לא התחתנה. בשנותיה האחרונות התגוררה יחזקאל לבדה במומבאי שבהודו, שכן רבים מקרוביה עברו לישראל. בשלוש השנים האחרונות לפני מותה, היא התגוררה בבית המשותף שלה עם עוזרת בית בלבד. ב-24 בינואר 2006 היא סבלה מדום לב ואושפזה בבית חולים במצב של חצי תרדמת; היו לה מספר בעיות בריאותיות קיימות, כולל דלקת קרום המוח שחפת, הפרעת כבד אלכוהולית ושיתוק.

יחזקאל נפטרה ב-9 בפברואר 2006, בגיל 73, בבית החולים בהטיה בטארדיאו, מומבאי, בעקבות מצבה הבריאותי.

קישורים חיצוניים

• נאדירה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נאדירה, באתר AllMovie (באנגלית)
• נאדירה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)