נאדז'דה וליובוב ארכיפצובה
נאדז'דה ארכיפצובה (ברוסית : Архипцовой Надежде; ? - 1992) וליובוב וולצ'ק (ארכיפצובה) (ברוסית : Любовь Волчак; נולדה ב-8 בספטמבר 1931) הן אם ובת מהעיירה הלוסק שבבלארוס שהוכרו כחסידות אומות העולם על הצלת ילדה יהודיה בתקופת השואה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב מלחמת העולם השנייה, חיו בעיירה הלוסק שבבלארוס כ-3000 יהודים, שהיוו 70% מכלל האוכלוסייה. עם הכיבוש הנאצי, על יהודי העיירה נכפה לענוד טלאי צהוב ונשלחו לגטו. בעיירה הוקם מחנה לעבודות כפייה, אליו נשלחו היהודים יום יום, והעונש על אי התייצבות היה הוצאה להורג בירייה. ב-2 בדצמבר 1941, הוצאו להורג כל יהודי העיירה בבורות הירי מחוצה לה.[1]
אולגה שולמן בת ה-11 הייתה השורדת היחידה ממשפחתה לאחר הטבח ביהודים בעיירה הלוסק. יומיים אחרי הטבח, היא דפקה על דלת ביתה של נאדז'דה ארכיפצובה, שהכניסה אותה לביתה והחביאה את אולגה במרתף הבית למרות הסיכון הרב והמצוקה הכלכלית. נאדז'דה התאלמנה ב-1942 ונותרה עם 4 ילדים, ליובוב, לריסה, אנטולי וולדימיר שהשתתפו במעשה ההצלה. ליובוב בתה הבכורה הייתה חברתה של אולגה. שתיהן למדו יחד בבית הספר.[2]
אולגה התמודדה עם סיוטים חוזרים ונשנים, ולכן ליובוב, ישנה איתה וטיפלה בה. לקראת חיפושים שערכו הנאצים, הזהירו השוטרים המקומיים את נאדז'דה, והיא הייתה מסתירה את אולגה, פעם בעליית הגג, פעם במרתף, או באסם ופעם בתוך עשב גבוה בשדה. בבית המשפחה שרר עוני, הילדים נאלצו לאסוף תפוחי אדמה רקובים וקפואים מהם ניזונו. הם חיו בפחד תמידי שיתפסו על ידי הנאצים.[3]
בקיץ 1943, גברו חיפושי הנאצים, נאדז'דה נאלצה לשלוח את אולגה אל אחותה, שגרה בכפר סלבקוביצ'י ליד שטחי הפרטיזנים. נאדז'דה ליוותה את אולגה ובכך סיכנה את עצמה ואת משפחתה. משם הועברה אולגה בעזרתם של הפרטיזנים אל אולגה באליצקאיה (סלבקו).[4] היא שהתה במשך כחודשיים בביתה עד שהופסקו חיפושי הנאצים. עם תום החיפושים, הוחזרה אולגה לביתה של נאדז'דה והסתתרה אצלה עד ה-27 ביולי 1944 יום שחרורה של הלוסק.[5]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט אחרי שחרורה של הלוסק, יצרה אולגה קשר עם דודה, דריר לאוניד שמואלוביץ'. ועברה להתגורר עמו. אולגה שמרה על קשר עם נאדז'דה, ליובוב ושאר בני משפחת ארכיפצובה וביקרה אותם לעיתים תכופות גם עשרות שנים אחרי תום המלחמה.[6]
ליובוב למדה בסמינר למורים בבוברויסק, והוסמכה כמורה. היא נחשבה למורה נאהבת וחרוצה ועבדה במקצוע מעל ל-35 שנים. ואף, זכתה בפרס ממשרד החינוך הבלארוסי.[7]
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 בינואר 1998 הוכרו נאדז'דה ארכיפצובה ובתה ליובוב וולצ'ק כחסידות אומות העולם ושמן נחקק על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם, ביד ושם, ירושלים. הטקס נערך במינסק שבבלארוס.[9]
ב-1 בדצמבר 1998 נחנכה לזכרן של נאדז'דה וליובוב, אבן הזיכרון ה-17 בסמטת חסידי אומות העולם בעיר בוברויסק שבבלארוס. הרב הראשי של בוברויסק שאול חבאבו, חנך את אבן הזיכרון לזכר בנות משפחת ארכיפצובה. כמו כן, בסמטת חסידי אומות העולם בעיר ניצבת אבן זיכרון גדולה לכבוד כל חסידי אומות העולם. באירוע, הוקרן לראשונה הסרט הדוקומנטרי "סמטת חסידי אומות העולם". במשך שעה וחצי הוצגו סיפורי שלושה חסידי אומות העולם בלבד, ביניהם נאדז'דה ובתה ליובוב.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Валерий ВАСИЛЕВСКИЙ, Мыслочанская гора – адрес горя и боли, Международный европейский журнал
- ^ Archiptsova Nadezhda ; Daughter: Volchek Lubov (Archiptsova), Yad Vashem
- ^ תיק M.31.2/7925, ארכיון יד ושם
- ^ Slabko Olga (Belitskaya), Yad Vashem
- ^ תיק M.31.2/7925, ארכיון יד ושם
- ^ תיק M.31.2/7925, ארכיון יד ושם
- ^ Учительница первая моя. Восьмого сентября Любовь Михайловна Волчек (Архипцова) отметила юбилейный день рождения, glusk.by - Новости Глусского района
- ^ תיק M.31.2/7925, ארכיון יד ושם
- ^ Archiptsova Nadezhda ; Daughter: Volchek Lubov (Archiptsova), Yad Vashem
- ^ На Аллее Праведников народов мира в Бобруйске увековечили имена глусчанок Архипцовых, Глусский - районный исполнительный комитет, Семнадцатый камень