נאדאודבר
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
| מחוז |
 היידו-ביהר | ||
| נפה | נפת היידוסובוסלו | ||
| ראש העיר | Erika Maczik | ||
| שטח | 294.99 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,066 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 47°25′00″N 21°10′00″E / 47.416666666667°N 21.166666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.nadudvar.hu | |||
  | |||
נאדאודבר (בהונגרית: Nádudvar) היא עיר במחוז היידו-ביהר, בנפת היידוסובוסלו שבהונגריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאדאודבר הוא יישוב קדום, על שם הקנים (בהונגרית שמו של הקנה הוא Nád) במישורי ההצפה והחצרות שאלה יצרו (בהונגרית חצר היא Udvar). אזכורו הראשון בכתב הוא משנת 1212 במרשם אוראדיה. בשנת 1461 העניק מתיאש הראשון, מלך הונגריה לנאדאודבר דרגה של עיר שוק. במהלך מלחמת העצמאות ההונגרית בשנים 1848–1849, (מהפיכת 1848 בהונגריה) כאשר ממשלת לאיוש קושוט עברה לדברצן, הכתר הקדוש (כתרו של אישטוואן הראשון, מלך הונגריה) ופמלייתו בילו לילה אחד בעיר.
קו הרכבת קבה-נאדאודבר נפתח ב-1 ביוני 1904 וחיבר את העיר לקו הרכבת הראשי סולנוק–דברצן–נירג'האזה-זאהון. הקו פעל עד שנת 1971.[1] היישוב קיבל דרגת עיר ב-1 במרץ 1989.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיפקד אוכלוסין שנערך ב-1770 מעיד על ישוב עם יהודים במקום. רוב היהודים עסקו במסחר. בקהילה היו בית קברות, חברה קדישא, בית כנסת, בית ספר עממי, "תלמוד תורה", "חדר" ומוסדות סעד. ב-1900 חיו בנאדאודבר 505 יהודים, 5.6 אחוזים באוכלוסייה. עד מלחמת העולם הראשונה היה יחס התושבים ליהודים ידידותי. במלחמה נפלו בקרבות כמה מבני הקהילה. אחרי המלחמה החלו גלויי איבה בעיירה. פקידים יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות והיו פגיעות ברכוש היהודים. בשנת 1930 מנתה הקהילה רק 291 נפש.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוק היהודי הראשון" ולאחריה את החוק היהודי השני ואת החוק היהודי השלישי. אחרי פרוץ המלחמה נלקחו גברים יהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), הונהג במקום ענידת טלאי צהוב. על היהודים נאסר לעזוב את גבולות העיירה, והאמידים מביניהם נעצרו. בסוף אפריל רוכזו יהודי נאדאודבר בבית הכנסת ואחר כך הובלו בעגלות ל"באלמאז-אויווארוש" (BALMAZUJVAROS) ו"לסנט-ג'רג'-פוסטה" (SZENTGYORGYPUSZTA), ומשם לגיטו דברצן. ב-12 ביוני גורשו ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ. קבוצה קטנה גורשה לרגנסבורג (REGENSBURG) שבגרמניה, ורוב אנשיה נותרו בחיים. אחרי המלחמה חזרו לנאדאודבר שורדי מחנה רגנסבורג וחידשו את חיי הקהילה. ב-1949 ישבו במקום 29 יהודים, אחר כך החלו לעזוב בזה אחר זה וב-1953 כבר לא נותר אף יהודי בעיירה.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאנדור מזאי (1884 – 1968) היה עורך דין, סופר, משורר, פובליציסט יהודי-הונגרי.
- יוסף באראן (1856 – ב1916) היה רב, הרב הראשי של העיר קצ'קמט, מחנך, סופר.
- גאברו שוורץ (1872–1942 בזאגרב), היה הרב הראשי ליהודי זאגרב, סופר והיסטוריון.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הכנסייה הרומית-קתולית -
תמונת רחוב בנאדאודבר -
תמונה מהאויר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נאדאודבר בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 376-377
- נאדודואר, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 261-262. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נאדאודבר- אתר האינטרנט של עיריית Nádudvar
- Nádudvar.lap.hu - אוסף קישורים
- אתר לשעבר של ספא העיר Nádudvar
- קהילת נאדאודבר, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Kaba-Nádudvar vasútvonal". www.vasutallomasok.hu. אורכב מ-המקור ב-2011-08-17.
