מתי שמואלוף

מתי שמואלוף

לידה	11 ביולי 1972 (בן 52) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
סוגה	פרוזה, שירה
נושאי כתיבה	חברתי, פוליטי
יצירות בולטות	"בגדד חיפה ברלין"
תקופת הפעילות	מ-2001
פרסים והוקרה	בשנת 2021 זכה במענק מהסנט של ברלין לפסטיבל "האיחוד המזרח תיכוני"
האתר של מתי שמואלוף

מתי שמואלוף (נולד ב-11 ביולי 1972) הוא משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי תושב גרמניה.

ביוגרפיה

שמואלוף נולד וגדל בחיפה, נצר למשפחה עיראקית, כורדית, פרסית וסורית. סיים לימודי תואר ראשון בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולימודי תואר שני בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. החל לימודים לתואר דוקטור במחלקה לספרות משווה באוניברסיטה העברית בירושלים אך פרש לפני סיום התואר. השתתף בפורום חוקרים צעירים בנושא זהות ומעמד במכון ון ליר וכעמית ב"ממזרח שמש" - מרכז למנהיגות יהודית חברתית.

לימד במכללת "מנשר לאמנות" בתל אביב ובשנת 2006 לימד כתיבה יוצרת במרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בראשון לציון. חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית; נמנה עם מייסדי הסניף החיפאי של סלון מזל בשנת 2004. ייסד את תנועת גרילה תרבות; התנועה ערכה ופרסמה את שתי האסופות של "ערס פואטיקה" ואת ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר. נמנה גם עם מייסדי איגוד המשוררים.

בשנת 2013 היגר לברלין; על שהותו שם אמר "אני ישראלי, עם דרכון ישראלי ואני חי על הקו שבין ישראל לגרמניה. מבקש לא לבחור בין מקום אחד למשנהו. [...] אני מעדיף לחיות על הציר הזה, מאשר לבחור את אחד מקצותיו." שמואלוף מלמד כתיבה יוצרת בברלין, הוא ייסד את "חאפלה פואטית", קבוצת שירה בינלאומית, ואת "אנו", קבוצה ספרותית שמפגישה בין יהודים לערבים.

שמואלוף נשוי ואב לילדה.

יצירתו

כמשורר

בשנת 2006 שיריו של שמואלוף התפרסמו לראשונה בכתבי העת "הליקון", "עיתון 77", "הכיוון מזרח", "דקה", "מעין", "משיב הרוח" ואחרים. בשנת 2009 תורגמו מספר שירים של שמואלוף לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמו בכתב העת המקוון Elaph.

בספרו "שירה בין חזז לבין שמואלוף", מגבש שמואלוף את זהותו המזרחית. הקובץ זכה במקום שלישי בתחרות של קרן תרבות חיפה. ספרו "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מאגד שירים שנכתבו בין השנים 2007–2010. שיר בנושא הגירה נכנס לתוכנית הלימודים. ספרו "האסון מתחיל בארוחת העסקים", מכיל שירי מחאה חברתיים והוא זכה למענק יצירה מאקו"ם וקרן רבינוביץ. שיר מתוכו נכלל באסופת מחאה של אילן ברקוביץ' שפורסמה באתר "הארץ". ספרו "פרידה בברלין" נכתב בברלין ויצא במהדורה דיגיטלית. בספרו "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" שמואלוף כותב כמהגר בעצמו ולא כדור שלישי להגירה. על ספרו "בגדד | חיפה | ברלין", כתב מבקר השירה של "הארץ" יותם ראובני, "השירים מצטברים לספרו העמוק והרציני ביותר של המשורר". בשנת 2023 השתתף בספוקן וורד כחלק מהפרויקט האמנותי של האמן גיא ברילר, "הוי שררה" כנגד ההפיכה השלטונית.

כסופר

שמואלוף פרסם בשנת 2007 את "קרחוני הזיכרון", סיפור אוטוביוגרפי קצר העוסק בצעיר הפוגש את אביו המת, במהלך נסיעת רכבת מתל אביב לחיפה. הסיפור פורסם בקובץ "תהודות זהות - הדור השלישי כותב מזרחית" שהגדיר לראשונה את החיים של דור מזרחי שנולד בשנות ה-70 וה-80. ספרו "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" פורסם בשנת 2014 ומכיל 31 סיפורים קצרים. הספר נבחר לאחד מחמשת הספרים המעניינים של הקיץ במדור הספרים של לי פלר ב־Time Out ונבחר לספר השנה באתר "יקום תרבות" על ידי המבקר ניסים כ"ץ. בשנת 2021 יצא לאור הרומן הראשון שלו "הפרס" בעריכת ורד זינגר בהוצאת פרדס.

כתביו הופיעו בספרי מחקר אודות המשוררים ברכה סרי, מירי בן שמחון וארז ביטון ובקטלוגים של האמנים אבי גנור ואיתמר שמשוני. כמו כן, מאמריו פורסמו בכתב העת "פרוטוקולים, זיכרון והיסטוריה" של בצלאל. בשנת 2020 הוא קיבל את מלגת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ ומענק אקו"ם, כדי לפרסם את ספר המאמרים המכנס את כל מסותיו "ממזרח יתפרץ הר געש" בהוצאת "עיתון 77". על הספר כתבו החוקרים יובל עברי אלמוג בהר אחרית דבר שפורסמה במדור תרבות וספרות של עיתון "הארץ": "שמואלוף מרבה לחשוף את יחסי הכוח העומדים בבסיס השדה הספרותי והתרבותי בישראל. כך למשל הוא חושף את שומרי הסף השולטים על מנגנוני הביקורת, הפרסום והפרסים (המבקרים, חוקרי הספרות, העורכים, המוציאים לאור)."

ד"ר לינה ברוך כתבה על הרומן שלו "הפרס" במדור "תרבות וספרות" בעיתון הארץ שהשפות השבורות של המהגר הן הגיבורות בספרותו כמו גם בשיריו: "שמואלוף בורא עלילה רועשת וגועשת המאירה את גיבוריה הראשיים והמשניים לעיתים באור מגחיך, לעיתים באור חומל, ויחד עם זאת עושה מאמץ רב לעמוד על הדקויות של הלשון והמקום, שהם לטעמי גיבורי הרומן: גם העברית וגם הגרמנית ברומן שבורות, והוא מעניק דרך חזי והלנה ודמויות המשנה הצצה לכוחות ההרס והתיקון הקיימים בשפה. הרומן חוגג את העושר הלשוני המדבר אלינו מבעד לסדקים של השפה, אך גם מקונן על עולם ספרותי שהיצירה בו נעלמת מאחורי יחסי הציבור, פרסים וקרנות."

כעיתונאי

ביקורות ספרים, ספרות ושירה של שמואלוף התפרסמו במספר כתבי עת: "עיתון 77", מאזנים, וואלה,‏ ynet ו-nrg. בין השנים 2007–2010 כתב במדור הדעות בישראל היום; בין השנים 2011–2014 כתב במדור "תרבות וספרות". בשנת 2009, בתגובה לנאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, היה שותף לפרסום מניפסט "רוח חדשה" ביחד עם אלמוג בהר, יחזקאל רחמים, קובי אוז, סיגלית בנאי ורבים אחרים. בין השנים 2011–2013 כתב את הבלוג "דיבור ישיר" באתר מאקו ובין השנים 2014–2018 את הבלוג "ישראלי בברלין" בעיתון הארץ.

בשנת 2018 החל לכתוב טורים בעיתון האוסטרלי-יהודי Plus61J. עם המעבר לברלין החל לפרסם בשפה האנגלית כתבות במגזינים שונים כמו +972, Mondoweiss, Berliner Zeitung ועוד.

כעורך

שמואלוף ערך כתבי עת ספרותיים ואסופות רבות: בין השנים 2006–2008 ערך ביחד עם בת שחר גורפינקל את הכיוון מזרח. בשנת 2007 ערך ביחד עם יערה שחורי, ואחרים את "אדומה: אנתולוגיה שירה מעמדית"; ערך את "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" ביחד עם נפתלי שם-טוב וניר ברעם. בשנת 2009 ערך את האסופה "לצאת: אסופה נגד המלחמה בעזה!" אשר יצאה לאור ביום השלישי למבצע עופרת יצוקה. האסופה תורגמה לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמה במצרים ובלבנון. בשנת 2011 ערך את "לא נעזוב: צילום ושירים משייח ג'ארח". בשנת 2010 ערך במשותף, לצד העורך הראשי חנן חבר, את "אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958". בשנת 2012 ערך במשותף כתבי עת מקוונים של גרילה תרבות. בשנת 2022 שימש עורך אמנותי לאסופה "מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית" שראתה אור בהוצאת פרדס.

כמחזאי

ב-2003 כתב והפיק את המחזה "מה נולד מטקס יום הזיכרון" בו גם שיחק, במסגרת פסטיבל Smallבמה. בשנת 2011 היה שותף לעריכה והפקת המחזה "אנרגיות טובות", שהוצג בתיאטרון בירוביגן ובפסטיבל מתחת להר: עונת התרבות המתחדשת בירושלים. ב-2018 העלה תסכית רדיו בערוץ WDR הגרמני.

ספריו

• 2001 – מגמד הצלקות, הוצאת גוונים, ספר שירה. זכה במענק קרן רבינוביץ לאמנויות בתל אביב, ופרס ספר ביכורים של הוועדה האמנותית של מפעל הפיס.
• 2002 – אושר מוצק, הוצאה עצמית, ספר שירה. זכה למענק קרן רבינוביץ לאמנויות בתל אביב.
• 2006 – המשמעויות הנרטיביות והמיתיות של הופעת דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי, עבודת מחקר לתואר שני, אוניברסיטת חיפה. זכתה לציון שבח.
• 2006 – שירה בין שמואלוף לבין חזז, הוצאת ירון גולן, ספר שירה. זכה במענק קרן אח"י, וגם במקום שלישי בתחרות קרן תרבות חיפה [1].
• 2006 – תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית, הוצאת עם עובד (עורכים שותפים: ניר ברעם, נפתלי שם טוב). אסופת מסות.
• 2006, כתב העת הכיוון מזרח – גיליון 12'לגנוב גבולות בבהונות שקטים': "".
• 2007 – כתב העת הכיוון מזרח 13: היציע המזרחי נוטל רשות דיבור – דיון ביקורתי על כדורגל, הוצאת בימת קדם.
• 2007, כתב העת הכיוון מזרח, גיליון 14: "צועקים את שמך בהרבה לשונות".
• 2008 כתב העת הכיוון מזרח – גיליון 15: "ציור ללא קיר: חוברת קומיקס חברתי ופוליטי".
• 2008 - אסופת "לא נעזוב: שירים ותצלומים משייח ג'ארח", הוצאת אקטיבסטילס.
• 2009 אסופת "לצאת", הוצאת גרילה תרבות, מעין, אתגר, הכיוון מזרח ומארב.
• 2010 – למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים[2], הוצאת נהר ספרים. ספר שירה.
• 2012 – המכתב של החייל המת, הוצאה עצמית. ספר שירה.
• 2012 – אוצרות של זעם, הוצאה עצמית, ספר שירה.
• 2012 עבודת גילוי. אסופה של שירה, סיפורת ואמנות – עורכים: תהל פרוש ומתי שמואלוף, עיצוב: אבי בוחבוט. הוצאת גרילה תרבות, גיליון 1, קיץ, 2012.
• 2012 לרוחב, גיליון 1, כתב עת של גרילה תרבות, קיץ 2012.
• 2013 – האסון מתחיל בארוחת עסקים, הוצאת נהר ספרים. ספר שירה. זכה במענק יצירה של קרן אקו"ם וגם במענק קרן רבינוביץ לאמנויות בתל אביב [3].
• 2014 – פרידה בברלין, הוצאת בוקסילה (מהדורה דיגיטלית). ספר שירה.
• 2014 – מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים, הוצאת זמורה ביתן. אסופת סיפורים. זכתה לציון כספר השנה של אתר "יקום תרבות" [4].
• 2015 – ספר הטורים מברלין, הוצאה עצמית.
• 2017 – עברית מחוץ לאיבריה המתוקים, פרדס הוצאה לאור. ספר שירה.
• 2018, Reißt den Mauer, הוצאת אפוריסמא ברלין, ספרון.
• 2018, Die künftige Ufer, WDR Radio, תסכית שכתב לרדיו הגרמני.
• 2019 – בגדד – חיפה – ברלין – הוצאת אפורסימא, ברלין. אסופת שירה דו לשונית.
• 2020 – ממזרח יתפרץ הר געש, הוצאת עיתון 77, אסופת מאמרים
• 2020 – Bleiben oder Wiederstehen – הוצאת אפוריסמא, ברלין, ספרון.
• 2021 – הפרס, הוצאת פרדס, חיפה, רומאן. הספר נכלל ברשימה הסופית של הספרים המועמדים לפרס ע"ש שולמית אלוני (2022).
• 2022 – עורך אמנותי לאסופה "מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית" (חיפה: הוצאת פרדס)

• 2023 - "Das kleine Boot in meiner Hand nenn ich Narbe: Gedichte. Parasitenpresse, ISBN 978-3-98805-012-0
• 2024 - עורך של גיליון 43 של כתב העת הכיוון מזרח "לנוע בתוך שפה זרה: קווים לדמותה של הדיאספורה המזרחית", סתיו תשפ"ד, הוצאת "אחותי למען נשים בישראל", מסת"ב 978-965-90117-5
• 2024 - עורך של גיליון 44 של כתב העת הכיוון מזרח "ככר הדמוקרטיה", סתיו תשפ"ד, הוצאת "אחותי למען נשים בישראל", מסת"ב 978-965-90117-6-6
• 2024 - "באושר הזה רצית שאגע", הוצאת פרדס, זכה למענק מקרן רבינוביץ לאמנויות ומקרן אקו"ם. ISBN 978-965-541-496-7
• 2025 - עורך של גיליון 45 של כתב העת הכיוון מזרח "שבעה - היום שבו הזמן עצר מלכת", חורף תשפ"ה, הוצאת "אחותי למען נשים בישראל", מסת"ב 978-965-90117-7

לקריאה נוספת

• אלמוג בהר, על "הכיוון מזרח" ו-"הו!": בתוך הישראליות ומחוץ לה - שיחה עם מתי שמואלוף ועם דורי מנור. תיאוריה וביקורת, גל' 35 (סתיו 2009), עמ' 264–279.
• יובל עברי ואלמוג בהר, הגיע הזמן לדבר על מתי שמואלוף, באתר הארץ, 31 במרץ 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מתי שמואלוף בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מתי שמואלוף
• לקריאת התזה של שמואלוף שעסקה בספייק לי ומלקולם אקס והמאבק השחור

• מתי שמואלוף, ברשת החברתית פייסבוק
• מתי שמואלוף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הבלוג של מתי שמואלוף
• מתי שמואלוף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מתי שמואלוף, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מתי שמואלוף, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• מאמרי מתי שמואלוף, באתר "הארץ"
• מאמרי מתי שמואלוף, באתר "העוקץ"
• מאמרי מתי שמואלוף, באתר שיחה מקומית

ראיונות

• בועז כהן, ‏מלחמת גרילה תרבותית, באתר גלובס, 12 במאי 2008
• כרמית ספיר ויץ, זעם וזוהמה: מתי שמואלוף מוציא ספר שירה חדש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2010
• נטע הלפרין, לפרק ולבנות את הלגו של השפה, באתר ישראל היום, 26 ביוני 2013
• עינת יקיר, לקח ת'קופה, באתר בית אבי חי, ‏17 ביולי 2013
• יובל גלעד, ראיון אורח עם מתי שמואלוף בעקבות ספר השירה החדש “פרדה בברלין”, באתר קורא בספרים, ‏16 בפברואר 2014
• ערן סבאג, שירי הגלות של החבר שמואלוף, באתר חיים של אחרים, ‏18 בפברואר 2014
• תומר דותן-דרייפוס, שירת הגלות, באתר שפיץ, ‏יוני 2014
• לי פלד, סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש, באתר Time Out, ‏9 בספטמבר 2014
• מערכת מעמול, העשייה החברתית רוקנה אותי לגמרי, באתר מעמול, ‏17 בנובמבר 2014
• יאיר בן-חיים, מתי שמואלוף רואה אופק חדש לישראליות, באתר המסדרון, ‏אפריל 2016
• גדי גולדברג, בגרמניה, נשוי ואב לילדה, מתי שמואלוף כבר לא על הבריקדות: ״זה בסדר גם לדעת מתי לזוז הצידה״, באתר שפיץ, ‏נובמבר 2017
• ראיון בעקבות הוצאת "הפרס", רומאן ראשון: כולם מפחדים ממפעל הפיס, מה שכרוך עם מיה סלע ויובל אביבי, כאן תרבות, 6.4.2021
• לכתוב עברית מזרחית בברלין, ההסכת מה שכרוך עם מיה סלע ויובל אביבי, כאן תרבות, 08.02.2024

טורים

• מתי שמואלוף, הנה אני יושב, עם שני פליטים ממשהד, באתר "העוקץ", 20 בפברואר 2011
• מתי שמואלוף, החירות תשרור אחרי העריצים, באתר "העוקץ", 2 בינואר 2020
• מתי שמואלוף, דיבור ישיר - הבלוג של מתי שמואלוף, באתר מאקו, ‏2011-2013
• מתי שמואלוף, שיר: אֲנִי מִתְחַבֵּא בַּחֲשֵׁכָה שֶׁל הַזְּמַן, באתר הארץ, 19 בינואר 2021

על כתביו

• אלי אשד, מלחמת המילים: מתי שמואלוף כמשורר פוליטי, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2007
• יהודה ויזן‏, משחיר פנים, באתר וואלה, 10 בפברואר 2010
• אלי הירש, מתי שמואלוף, למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים, באתר אלי הירש קורא שירה, ‏19 בפברואר 2010
• חביבה פדיה, כתיבתו השירית של מתי שמואלוף היא פנתרית, באתר פייסבוק, ‏30 ביולי 2013
• יובל גלעד, הבלוז האחרון של מתי שמואלוף, באתר יקום תרבות, ‏20 באוגוסט 2013
• רוני סומק ממליץ על "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים", באתר תוכנית הרדיו של שמעון פרנס, ‏13 באוקטובר 2014
• יותם שווימר, "מקלחת של חושך": שמואלוף מפחיד ומטריד, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
• ירון אביטוב, אסקפיזם בברלין: השינוי הרדיקלי של מתי שמואלוף, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
• יותם ראובני, "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים": שירתו של דובר הגטו הישראלי בברלין, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017
• איריס חפץ, מבחר קלישאות וסילופים מהגטו בישראל, באתר העוקץ, ‏17 בדצמבר 2017
• ירון אביטוב, “עברית מחוץ לאיבריה המתוקים”, באתר סלונט, ‏21 במרץ 2018
• יותם ראובני, "עדייו מחפש להיטמע, איזה טמאע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2020
• יובל עברי ואלמוג בהר, הגיע הזמן לדבר על מתי שמואלוף, באתר הארץ, 31 במרץ 2020
• עופרה עופר אורן, האם "ממזרח יתפרץ הר געש", בבלוג "סופרת ספרים", 23 באפריל 2020
• "האם יש צורך בפרסים ספרותיים, על הספר "הפרס"", ד"ר ימימה חדד, יקום תרבות, 21.12.2021
• לינה ברוך, אִיש שְרַיְבֶּה הֶבְּרֵאִיש / אִישׁ כּוֹתֵב עִבְרִית, באתר הארץ, 14 בפברואר 2022
• דורון בראונשטיין, "הפרס" מאת מתי שמואלוף: זוכה פרס ספיר (שלי) לשנת 2021, בבלוג חי תרבות, 29 ביוני 2022
• דנה אמיר, סוד כל השפות, על באושר הזה רצית שאגע, פנס מוסף לביקורת ספרות, נובמבר 2024.