מתיאש ג'רג'
 | |
| לידה |
21 בינואר 1887 סובוטיצה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 56 בערך) גרמניה הנאצית |
  | |
ג'רג' מתיאש, (במקור גייגר עד 1905[1] בשם עט Szerb György, בהונגרית: György Mátyás; סובוטיצה, 21 בינואר 1887[2] – הרייך השלישי, 1944) היה רוקח יהודי-הונגרי, סופר, משורר שנספה בשואה. משורר אוונגרד בולט מן השורה הראשונה של משוררי הונגריה בשנים 1910–1930.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתיאש גייגר נולד במשפחה יהודית כבנם של מור ג'רג' (גייגר) היה מלחין ושל תרז לדרר. שירו הראשון פורסם בכתב העת הספרותי ואמנותי החשוב ניוגט ב-1910. בשנה שלאחר מכן פרסם שם את עד 1913. בערך בתקופה זו הבחין בו לאיוש קשאק, הודות לעורך כתב העת ניוגט, ארנה אושבאט, וכך יצא ספר השירים הראשון של ג'רג' מתיאש, בשם Ligeia, בשנת 1913. ארפאד טוט כתב עליו ביקורת.[3] לאחר מכן, עיתוניו של קשאק, "A Tett" וה-"Ma", פרסמו באופן קבוע את שיריו וביקורותיו. בשנת 1917 פורסמה אנתולוגיה בשם "ספר המשוררים החדשים", שכללה את שיריהם של יוז'ף לנדייל, לאיוש קשאק, אלדאר קומיאט ושל מתיאש ג'רג'. על אף פרסומיו הרבים, הוא חי בצניעות למדי. "האיש הזה יותר קטנוני מהקבצן העני ביותר. אם מצליחים לסחוט ממנו כמה כתרים, הוא גונח כאילו שוכב על שולחן ניתוחים", כתב עליו קשאק. בשנה שלאחר מכן, יחד עם אלדאר קומיאט, יוזף לנדייל ויוז'ף רוואי נפרדו מקהילת כתב העת "מא" (Ma) ופרסמו כרך שירה בשם " שחרור".
בערך בזמן הזה, הוא הצטרף לאיגוד הלאומי של עוזרי הרוקחים ההונגרים והחל לארגן פוליטית את הרוקחים. באוקטובר, בדיון של ההתאחדות, הוא היה בצד ההלאמה. הוא פורסם בתחילת 1919 בעיתון "אינטרנציונל". בתקופת רפובליקת הסובייטית ההונגרית, נתן כמה הרצאות, שפורסמו ב"עיתון הרוקחים" (Gyógyszerész Újság), ובחודש שלפני הסתיו, הוא הפך לסגן ראש מחלקת התעמולה של עובדי הנוער של הוועד העממי לחינוך ציבורי.[4] לאחר נפילת הרפובליקה, היגר לווינה, שם פגש בקביעות את בלה באלאז', לו הראה את שיריו, ממש כמו שאנדור ברטה או קשאק.[5] הודות ליוליוס פישר, ספרו "שוב נסים" (Ismét csudák) ראה אור בווינה, והוא פורסם גם בעיתוניהם של קשאק ושל ארווין שינקו. בשנות ה-20, יצירותיו פורסמו בכתב העת "אוט" (Út=דרך), ובאמצע שנות ה-30 הוא היה בעל טור ב"תקופתנו" (Korunk) תחת שם העט הבדוי György Szerb. בערך באותה תקופה הוא התגורר בטימישוארה עם אשתו, אחותו של ארווין שינקו. הוא גורש לגרמניה ב-1944, משם לא חזר.
יצירותיו (חלקי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחרור. אנתולוגיה לירית של Mátyás György, József Lengyel, Aladár Komját, József Révai, Budapest, Krausz, 1918
- ספר משוררים חדשים. אנתולוגיה לירית של Mátyás György, Lajos Kassák, Aladár Komját, József Lengyel, ed. Lajos Kassák, בודפשט, מא, 1917[6]
- שוב ניסים (וינה פישר, 1922)
- Ligeia (בודפשט, ניוגט, 1913)
- האל הכואב. מבוא לספר השירים של ארווין שינקו. (11 בנובמבר 1923, מס' 308, עמ' 9)[7]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Irodalomtörténeti Közlemények. Az MTA Irodalomtudományi Intézetének folyóirata" (PDF). 1982. נבדק ב-2015-05-11. (פרסומי האקדמיה ההונגרית למדעים - ידיעות בתולדות הספרות- מתיאש ג'רג')
- "György Mátyás". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-05-11. (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Az Országos Széchényi Könyvtár katalógusa (קטלוג הספרייה הלאומית על שם סצ'ני)
- "A Tűz". נבדק ב-2015-05-11. (מתיאש ג'רג': האש)
- Kassák Lajos: Egy ember élete (גישה מקוונת)
- Kassák Lajos: Az izmusok története (Bp., 1972.)
- Lengyel József: Életem – emlékeim
- Lengyel József: Az őszinteség lépcsőin (Bp., 1974.)
- Lengyel József: Válasz az Új Írás körkérdésére
- Lengyel József: Hagyomány és mérték?
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Gerold László: Jugoszláviai magyar irodalmi lexikon (1918-2000). Újvidék, Forum Könyvkiadó, 2001.
- Kalapis Zoltán: Életrajzi kalauz. Ezer magyar biográfia a délszláv országokból. Újvidék, Fórum Könyvkiadó, 2002..
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארבעה מספריו באתר vamadia
- אחד משיריו שהופיהע בכתב העת ניוגט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Belügyminisztérium 1905. évi 5789. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 12. oldal 47. sor
- ^ Szabadkai izr. hitközség születési anyakönyve, 11/1887. folyószám.
- ^ "György Mátyás verskötete: Ligeia". Nyugat. 1914. נבדק ב-2015-05-11.
- ^ Dokumentumok a Magyar Tanácsköztársaság zenei életéből. (szerk. Újfaluddy József, Bp., 1973.)
- ^ Balázs Béla: Napló (1914-1922) (II. kötet, 499. oldal, Tények és tanúk sorozat, Magvető Könyvkiadó, Budapest, 1982.)
- ^ "Új költők könyve : György Mátyás, Komját Aladár, Lengyel József antológiája". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-07-25.
- ^ "György Mátyás művei". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-05-11.