מתחם חסן ערפה
 | |
| מגדלי רובינשטיין שבמתחם חסן ערפה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| קואורדינטות | 32°03′53″N 34°47′03″E / 32.064805555556°N 34.78425°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מתחם חסן ערפה  | |
  | |
מתחם חסן ערפה הוא אזור תעסוקה במרכז העיר תל אביב הכלוא בין הרחובות דרך בגין ממערב, יצחק שדה מצפון, המסגר ממזרח ודוד חכמי בדרום, שעובר החל משנת 2011 תהליך של התחדשות עירונית הכולל פינוי, הריסה, איחוד וחלוקה מחדש של מגרשים[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתחם היה במקור פרדס בבעלותו של חסן סלים ערפה, מעשירי יפו[2][3] (מכאן שם המתחם) שמכר מספר מגרשים בפרדס. בחודש מאי 1940 אושרה תוכנית בניין עיר למתחם לשם פיתוח אדמת הפרדס לאזור תעשייה ומסחר. לאחר שנת 1948, התמקמו בשטח הפרדס הנטוש יהודים אשר הקימו במקום מוסכים ובתי מלאכה באופן לא מאורגן[4].
בשנות ה-70 של המאה ה-20 התאגדו 140 בעלי שטחים במתחם (שכל אחד מהם היה בעלים של בין עשרות ספורות של מטרים רבועים ועד כדונם) כוועד פעולה לשם פיתוח ובנייה במתחם. אולם רק בשנת 2000, לאחר שהמתחם הוכרז כמתחם להתחדשות עירונית וזכויות הבניה בו הוגדלו, הם הצליחו לקדם את התוכנית. בשנת 2009 מכרו את 28 הדונם שבבעלותם לאיש העסקים יצחק נזריאן וחברת באוהאוס. כמו כן, המגדל הראשון במתחם, מגדל אקרו (שנקרא בתחילה "מגדל שבת משה") קיבל היתר בניה[5].
בשנת 2011, רכשה קבוצת רובינשטיין קרקע בשטח 8.5 דונמים, הגובלת ברחוב יצחק שדה במרחק קצר ממגדל רובינשטיין שבבעלותה, מאיש העסקים יצחק נזריאן. על קרקע זו נבנו שני מגדלי משרדים בשם "תאומי רובינשטיין"[6].
בשנת 2014, החל שיווק הדירות במגדל "אלפא" במתחם, מגדל בן 32 קומות שיכלול מלון עסקים של 180 חדרים שיוקם ב-14 הקומות הראשונות ו-120 דירות מגורים בקומות 15–32[7].
ב-1 באפריל 2016, נפתח רחוב חדש (רחוב 1185 ששונה ב-2022 לישראל טל) בגבולו הדרומי של המתחם[8]. כמו כן, נחסמה דרך בגין בגבולו המערבי של המתחם בין הרחובות המלאכה ומזא"ה לצורך העבודות על תחנת קרליבך כחלק מהקו האדום והקו הירוק של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.
באפריל 2017, שכרה חברת מלאנוקס 18 קומות במגדל תאומי רובינשטיין שבבנייה במתחם[9].
באוקטובר 2018, נמכרה חטיבת קרקע הכוללת 10.5 דונם בחלק הדרום מערבי של המתחם, לפי שווי של 353 מיליון שקל. זאת במסגרת הליך פירוק שיתוף שהמתנהל בין בעלי הקרקע. הקרקע כוללת שלוש חלקות עם זכויות בנייה להקמת שלושה מגדלים, שניים למשרדים ואחד למגורים[10].
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015, במסגרת חפירת הצלה שנערכה לפני הקמת מגדלי תאומי רובינשטיין, נמצאו עדויות ארכאולוגיות לייצור בירה ולנוכחות אוכלוסייה מצרית קדומה במקום מהאלף ה-3 לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה)[11].
אופי המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתחם המשתרע על שטח של כ-81 דונם, היווה מובלעת שהתאפיינה בבניה ישנה, נמוכה וצפופה לשימושי תעשייה, מלאכה ואחסנה הקשורים לתעשיית הרכב ובהם מוסכים, חנויות חלקי חילוף ואולמות תצוגה. הרחובות במתחם היו צרים, חלקם לא סלולים וללא שמות (ממוספרים רחוב 1274 עד רחוב 1278).
התחדשות עירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2015, אושרה תוכנית מתאר חדשה למתחם (תא/3319) והוא עתיד לכלול טבעת של 14 מגדלים וחניונים פרטיים הממוקמים על ארבעת דפנות המתחם שתקיף שטח פתוח וירוק במרכזו. במסגרת התוכנית מתוכננת דרך תת-קרקעית אשר תשמש דרך שירות פנימית במפלס החניון העליון שמובילה לחניוני המגדלים ולחניון המרכזי במתחם[12]. משרד האדריכלים יסקי מור סיון אחראי לתוכנית העיצוב של המתחם.
תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה עובר ממערב למתחם, בדרך מנחם בגין, כאשר מוקמת תחנת קרליבך בצד המערבי של המתחם על רחוב מנחם בגין.
המגדלים במתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | שם | קומות | גובה (במטרים) | תחילת בנייה | אוכלס | יזם | אדריכל | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מגדל אקרו | 31 | 2016 | 2021 | אקרו נדל"ן | יסקי מור סיון אדריכלים | ||
| 2 | מגדל תאומי רובינשטיין 1 | 34 | 145 | 2016 | 2021 | חברת רובינשטיין | יסקי מור סיון אדריכלים | |
| 3 | מגדל תאומי רובינשטיין 2 | 34 | 145 | 2016 | 2021 | חברת רובינשטיין | יסקי מור סיון אדריכלים | |
| 4 | מגדל Sky Tower | 30 | 145 | 2016 | 2022 | urban נדל"ן | יסקי מור סיון אדריכלים | |
| 5 | מגדל "אלפא" | 32 | אקרו נדל"ן | יסקי מור סיון אדריכלים | 18 קומות של מגורים ו-14 קומות של מלון | |||
| 6 | מגדל וויי־בוקס | 30 | חברת וויי־בוקס (YBOX) | מגדל מגורים[13] |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הילה שמר, אין מצוקת דיור במרכז ת"א? אזור המוסכים מפונה, אך לא למגורים, באתר Xnet, 29 בפברואר 2016
נעמה ריבה, ניו יורק בתל אביב, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רז סמולסקי, ביהמ"ש פינה עסקים שעיכבו הקמת מגדלי רובינשטיין במתחם חסן עראפה בת"א, באתר TheMarker, 18 באפריל 2015
- ^ "אדיפאע" מודיע, כי חסן אפנדי ערפה מנכבדי יפו, תרם אלפים לאי' לשם בנין בית ספר ערבי חדש ביפו, דואר היום, 6 בינואר 1935
- ^ מת נכבד ערבי חסן ערפה, מעשירי יפו וחבר מועצתה העירונית, המשקיף, 12 בספטמבר 1945
- ^ דני רכט, מתחם חסן ערפה, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ רז סמולסקי, המגדל הראשון במתחם יצחק שדה בתל אביב יוצא לדרך; 13 נוספים מתוכננים לאזור, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2009
- ^ נמרוד בוסו, רובינשטיין רכשה קרקע בדרום תל אביב להקמת 2 מגדלי משרדים, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2011
- ^ ואריק מירובסקי, החל מ-1.7 מיליון שקל: אקרו נדל"ן מכרה 105 דירות במגדל שתקים בתל אביב, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2014
- ^ החל ממחר: רחוב חדש בתל אביב, “רחוב 1185”
- ^ עמרי זרחוביץ', מלאנוקס תשכור משרדים במתחם יצחק שדה בת"א; תשלם כ-250 מיליון שקל ב-10 שנים, באתר TheMarker, 9 באפריל 2017
- ^ שלומית צור, עסקת ענק: הפניקס, אקרו ויובלים ירכשו קרקע בת"א לפי שווי של 353 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2018
- ^ איתי בלומנטל, מבשלת בירה בת 5,000 התגלתה במתחם בילוי בת"א, באתר ynet, 29 במרץ 2015
- ^ שלומית צור, נדחו הערעורים נגד הבנייה בחסן ערפה בת"א: יוקמו 14 מגדלים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2015
- ^ ערן אזרן, וויי־בוקס בדרך לעוד פרויקט בתל אביב: מגדל של 30 קומות ב–200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 17 במאי 2017