מת'קאל אל-פאיז
ציור של מת'קאל אל-פאיז משנת 1920 כפי שנמסר למשפחה. | |
לידה | 1880 |
---|---|
פטירה | 14 באפריל 1967 (בגיל 87 בערך) |
מדינה | ירדן |
מקום קבורה | אום אל-עמד, עמאן, ירדן |
מקום מגורים | אום אל-עמד, עמאן, ירדן |
תקופת הפעילות | 1921–1967 (כ־46 שנים) |
תואר | פאשא, שיח' השיח'ים של בני סח'ר |
השקפה דתית | מוסלמי |
בת זוג | עדול |
מת'קאל אל-פאיז, (באנגלית:Mithqal Al Fayez או Mithqal Sattam Fendi Al Fayez בערבית: مثقال الفايز, ~ 1880-1967) היה דמות היסטורית, פוליטית ושבטית ירדנית, שפעילותו סייעה בהקמת הממלכה ההאשמית של ירדן. מת'קאל היה אחד משני השייח'ים המובילים משבט בני סח'ר (אנ');[1] הוא תפס את השלטון השבטי בתחילת המאה העשרים, ועמד בראש הפלג הגדול אל-טוואגה משבט בני סח'ר, שהורכב ממשפחות, אל-ע'ביין, אל-עמיר, אל-כעבנה, אל-הגייש, אל-סאלת, וחמולות אל-טייבן. הוא גם עמד בראש החמולה שלו, אל-פאיז (אנ').[2] החוקר ד"ר יואב אלון מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב מתאר את שיח' מת'קאל אל-פאיז כאחד מגדולי המנהיגים השבטיים בחצי האי ערב והסהר הפורה במאה העשרים.[3]
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל סאטאם אל-פאיז נולד במשפחת השייח'ים המובילים בקוֹנְפֶדֶרַצְיָה השבטית בני סח'ר בסביבות שנת 1880. במשך שני דורות, משפחתו הקרובה, משפחת אל-פאיז, הובילה את הקונפדרציה,[4] שהייתה אחת מקבוצות השבטים הנוודים הגדולות והחזקות במדבר הסורי. ילדותו של מת'קאל עברה עם משפחת קוואבה משבט הרוואלה (אנ'), שבט אמו, שם למד לרכוב וללחום. הוא גם אימץ את המבטא שלהם שנשאר איתו עד סוף חייו. מת'קאל חזר לבני סח'ר רק בסביבות שנת 1900, והעדות הכתובה הראשונה לגביו הייתה בשנת 1906 כאשר כבר היה שייח' בולט במשפחה בגיל 21[5]
העלייה לשלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל יצר לעצמו מעמד כמנהיג ה"פשיטות". הצלחתו בקרב זיכתה אותו במהירות במוניטין שעזר לו לספק את קרש הקפיצה לעמדת המנהיגות השבטית.
אחיו הבכור של מת'קאל, פאוואז אל-פאיז, היה מנהיג הבני סח'ר לפניו, אולם מדיווח בעיתון משנת 1913 עולה כי שני השייח'ים פעלו כשותפים בהנהגת הבני סח'ר בחסות השלטון עות'מאני. עד אז, הם היו ידועים בדרך כלל בידידותם עם הממשלה והתמודדו עם התנגדות פנימית מסיבה זו.
עם מותו של פאוואז בקיץ 1917, מת'קאל הציע שהוא יהפוך לשייח' הבא של השבט, אולם הוא הפסיד לאחיינו בן השבע-עשרה, משחור, בנו של פאוואז. מועצת השבט העדיפה את משחור הצעיר, שהיה בוגר בית ספר בדמשק, על פני מת'קאל האנאלפביתי, אף על פי שהאחרון היה מבוגר ומנוסה יותר. מת'קאל לא הסכים לכניסתו של בן דודו הצעיר לתפקיד, בתמורה הוא קיבל את התואר פאשה מהסולטאן עות'מאני והיה השיח' הבדואי היחיד שאי פעם קיבל את התואר הזה מהעות'מאנים.[6]
לאחר מותו של משחור ארבע שנים מאוחר יותר בסכסוך שבטי, מת'קאל היה בחירה בלתי מעורערת לתואר.[7][8][9]
הרפתקאות בערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1924 במסעותיו של העיתונאי ויליאם סיברוק (אנ') שחקר את הכנסת האורחים של השבטים הבדואים, הוא פגש את מת'קאל לאחר ששמע עליו מהעיתונאי הלבנוני אמיר אמין ארסלאן (אנ').[10] האמיר אמין שלח לוויליאם מכתב בשמו, שבו הוא תיאר את מת'קאל כפאשא ושייח' השייח'ים של בני סח'ר.
In the name of Allah, the Merciful, the Compassionate. This man is in my face, and in the face of Mithkal Pasha el Fayiz, shiekh of shiekhs of the Beni Sakhr, with whom, if he is touched, will be a blood feud.
ויליאם השתמש במכתב זה בשעה שנעצר על ידי שודדים בדואים ששדדו ממנו את כל החפציו ושל המדריך שלו. לאחר שהשודדים קראו את המכתב הם בחרו להתנצל ולתת להם להמשיך בדרכם למת'קאל. כשויליאם הגיע למאהל של מת'קאל, הוא כתב את רשמיו הראשונים ממנו, כבן האריסטוקרטיה, בעל אדמות, עשיר מאוד ואדם המקרין עוז וחכמה.
So this was the man of whom my princely friend has told me so many fascinating things, which now flashed through my mind in a jumble as I stood facing him - the overlord of fifty thousand flocks and twelve thousand fighting-men, a multi-millionaire even in terms of American dollars - the owner of six villages and many miles of cultivated land, and a palace
In any company in the world Mithkal would have stood out as a born aristocrat. He was a man of scarcely forty, medium height, slender, with beautifully formed hands, smooth, olive-tanned complexion, features of classic regularity, small pointed black beard and a small moustache, with deep brown eyes remarkable for their kindliness and intelligence - but which I learned later could turn black and flash fire.
ויליאם בלה חודשים עם מת'קאל ובני שבט בני סח'ר, הוא רכב איתם בקרבות ושמע את הסיפורים השבטיים שלהם. אותם הוא פרסם בספרו "הרפתקאות בערב" (1927).[11]
מערכות יחסים ובריתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל עצמו נולד מברית אסטרטגית מחושבת בין בני השבטים בני סח'ר לרוולה, ובמהלך חייו הוא בנה מערכת יחסים חזקה של תועלת הדדית עם דמויות חשובות אחרות בארצות ערב ומחוצה לה.
המלך עבדאללה הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעבדאללה הראשון, מלך ירדן היה קשר אישי, פוליטי ועסקי עם מת'קאל. פגישתם הראשונה הייתה ב-1920 במעאן, כאשר מת'קאל נענה להזמנתו של עבדאללה. בפגישה במעאן, הוא הסכים ליצור ברית שלו ושל שבטו עם עבדאללה. בתמיכתם של מת'קאל וחמו ראש העיר סעיד פאשה ח'יר, הפכה עמאן למוקד ההאשמים בירדן.[12] מת'קאל היה בעל בריתו החשוב והחזק ביותר של עבדאללה בירדן, ובתמורה עבדאללה פטר את מת'קאל ומשפחתו ממיסים והעניק להם את הקרקעות שהעות'מאנים החרימו להם לבניית מסילת הברזל החיג'אזית ובנוסף מתנות כמו רכב פרטי שהעניק אישית למת'קאל.[13][8]
בקיץ 1923 הוענק למת'קאל דרגת סגן אלוף של צבא האמירות הירדנית. הדבר נבע מתרומתו של מת'קאל ומעורבותו הגוברת בהגנה על גבולות האמירות מהאגף המזרחי שלה מפני תוקפנות ההתפשטות של הווהאבים.[14]
בשנת 1930 כשבנו הבכור של מת'קאל, סולטן, מת, ממחלה, מת'קאל סירב לעזוב את קברו לאחר ההלוויה; הוא השתכנע לעזור את הקבר לאחר פנייה של האמיר עבדאללה.[15] בשנת 1924 נסעו מת'קאל והאמיר עבדאללה יחד למכה כדי לבצע את מצוות החאג'.[16] מת'קאל תמך בפומבי בעבדאללה בניסיונו לאחד את המדינה,[17] הדבר עזר לבסס את עמדתו של האמיר בירדן שעדיין נשלטה על ידי השבטים הבדואים באותה תקופה.[18] תמיכתו של מת'קאל באמיר עבדאללה (ולאחר מכן מלכי ירדן) מצוינת גם כאחת הסיבות ליציבותה היחסית של ירדן ולשלמותה הריבונית. המלך פייסל אל סעוד אמר ש"אלמלא בני סח'ר, הגבולות שלנו היו מגיעים לפלסטין".[19] האמיר עבדאללה עזר למת'קאל להלוות כסף מבנקים זרים, כדי לעבד את אדמותיו.[20][21]
פייסל הראשון, מלך עיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל שמר על קשר ידידותי עם המלך פייסל הראשון. בשנת 1919, הוא הכיר את פייסל לפני שהפך למלך עיראק. בשנת 1923 מת'קאל אירח את פייסל באופן בפומבי ורשמי באום אל-עמד, שם שהה פייסל לחניית לילה. מת'קאל השתתף גם בקבלת הפנים של פייסל באלכסנדריה, ובהלווית בנו של המלך פייסל, גאזי.[22]
הקשר עם הסוכנות היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל נשא ונתן עם הסוכנות היהודית על החכרה או מכירה של שטחים ממזרח הירדן עבור התיישבות יהודית. כדי לקדם את המשא ומתן עם הסוכנות, הוא הגיע בראש משלחת של ראשי שבטים ובעלי אדמות מעבר הירדן לאירוע פומבי שנערך לכבודו בשנת 1933 עם ראשי התנועה הציונית במלון המלך דוד בירושלים. באירוע המתוקשר השתתפו, חיים ויצמן, חיים ארלוזורוב, משה שרת ויצחק בן צבי. כאשר מגעים אלו הגיעו למבוי סתום ב-1936, מת'קאל לא היסס להעביר את תמיכתו למנהיגי המועצה המוסלמית העליונה של ערביי ארץ ישראל וקיים קשר הדוק עם המופתי חאג' אמין אל-חוסייני.[23]
תפקידו בחקלאות של ירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל ירש את העניין בחקלאות מאביו, סאטאם אל פאיז (אנ'), שפיתח וטיפח אדמות בירדן במאמץ רב וגידל, חיטה, עדשים, זיתים ושאר ירקות. תפקידו של מת'קאל בחקלאות ירדן היה מכריע לרווחת המדינה, שכן הוא היה האדם הראשון שייבא טרקטור ומחרשה מכניים בתולדות המדינה. ההשפעה של רכישה זו סייעה למדינה לצאת מעוני ורעב באמצע שנות השלושים של המאה ה-20, כאשר ייצור החיטה גדל בקושי מ-40,000 טון בשנת 1936 ל-113,000 טון בשנת 1937;[24] פעולתו למעשה שילשה את אספקת המזון בירדן ועזר בהאכלת תושביה. הגידול הזה בייצור גם שילש את יצוא המזון של ירדן באותן שנים, מה שפיתח גם את ההכנסה הנחוצה עבור עבר הירדן מוכת העוני באותן שנים.
המארב בשנות ה-30
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת החורף, כששבטי הבני סח'ר נדדו מזרחה לכיוון ואדי סירחאן. מת'קאל רכב על הסוסה שלו במדבר מלווה באדם אחד בלבד. לפתע הופתעו מת'קאל ומלווהו ממארב שהציבו בני שבט אויב. כדור חבט בצד ראשו של מת'קאל, וכמעט הרג אותו, אך הוא נפגע בכתפו. מת'קאל ומלווהו ירו בחזרה והצליחו לגרש את התוקפים, באותה תקרית מת'קאל נפצע קשה. המלווה שלו קשר פיסת בד סביב כתפו המדממת, משך אותו מעל הסוסה שלו ורכב במהירות כדי לבקש עזרה.
הם הגיעו למחנה הסמוך של בן שבט בני סח'ר וביקשו את עזרה בהבאת מכונית שתוביל את מת'קאל לבית חולים בעמאן. עד שהגיעה המכונית, מת'קאל סבל מאיבוד דם וכאבים עזים. הוא בילה עשרים יום בבית החולים בעמאן. הוא שרד את הפציעה, אך הנזק היה בלתי הפיך. במשך שארית חייו, הוא בקושי יכול היה להשתמש בזרוע הזו, שהשתלשלה כמשותקת מכתפו.[8]
המאסר של מייג'ור גנרל פרדריק פיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1919, בעקבות סכסוך קרקעות בן למעלה מעשור, מייג'ור גנרל פרדריק פיק מי שהיה מפקד קורפוס הגמלים הקיסרי הבריטי הגיע לפגישה עם מת'קאל כדי לדון בסכסוך. מת'קאל בחר להישאר במטה משפחתו באום אל-עמד, שבעמאן דבר שגרם לפיק לפנות אליו ללא נשק כדי למנוע את החרפת הסכסוך. בתחילה הסכים מת'קאל לבקשתו של פיק לפתרון הסכסוך, אולם למחרת מת'קאל הורה על מעצרו של המייג'ור גנרל (דרגת אלוף בצה"ל), באורוות של אל-פאיז למשך לפחות ליום אחד.[25][26] לא ברור מדוע מת'קאל הורה על מעצרו של פיק. על פי הדיווחים פיק "לא נשא טינה" כנגד מת'קאל.
השנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאותו של מת'קאל החלה להידרדר זמן קצר לאחר מותה בשנת 1962 של אשתו האהובה עדול. מותה היווה מכה קשה למת'קאל. בחמש השנים האחרונות לחייו, הוא סבל מירידה מתמדת בבריאותו. אף על פי שהתמזל מזלו לקבל טיפול רפואי מעולה בקהיר, ביירות ואירופה, הסוכרת ומחלות אחרות הקשורות לגיל הביאו למותו בסוף שנות השמונים לחייו באפריל 1967.
המורשת של מת'קאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת האבל על מותו של מת'קאל הסתיימה והמכובדים ופשוטי העם עזבו את ביתו. המשפחה השכולה נותרה להתמודד עם החלל העצום שנוצר בעקבות פטירתו של מת'קאל. לא הייתה מחלוקת שהבן הבכור שלו, עאקף אל-פאיז (אנ'), יהפוך לראש המשפחה ולנושא העיקרי של מורשת אביו.
ב-1 ביולי 1981, המלך חוסיין פתח באום אל-עמד (רובע חקלאי בדרום עמאן) את מסגד שיח' מת'קאל אל-פאיז. המסגד נבנה על ידי עאקף, לזכר אביו המנוח. בפתיחה השתתפו המלך חוסיין, עאקף אל-פאיז, הנסיך ראיד אבן זייד, השופט העליון האסלאמי, שייח' איברהים אל-קטן, והשר לענייני הווקף והאסלאם כאמל אל-שריף.[27]
אחד הדברים הראשונים שהמשפחה עשתה לאחר ימי האבל, היה להתאסף ולחלק את האחזקות באדמות הענקיות של מת'קאל. עד מותו, מת'קאל צבר לפחות 120,000 דונם בירדן, בעיקר סביב דרום עמאן וצפון מידבא. מספר שנים מאוחר יותר מכרה המשפחה חלק גדול מהקרקעות לממשלת ירדן. נמל התעופה הבין-לאומי עמאן-המלכה עאליה עומד על מה שהיה פעם השדות של מת'קאל.[28]
ב-25 במאי 2021, המלך עבדאללה השני העניק למת'קאל לאחר מותו את עיטור המאה של המדינה,[29] במעמד העצמאות ה-75 של הממלכה, נכדו טראד אל-פאיז קיבל את הפרס בשמו. בנו של מת'קאל, עאקף אל-פאיז, זכה אף הוא לאחר מותו במדליה, שקיבלה בנו פייסל אל-פאיז.[30]
מת'קאל בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מת'קאל היה הדמות הראשית במחצית הראשונה של ספר "הרפתקאות בערב", של ויליאם סיברוק, כשוויליאם רצא לחיות במחיצתו של מת'קאל ולחוות את אורח החיים הבדואי בסוף שנות ה-20 של המאה העשרים.
ב-22 במאי 2019, ערוץ הטלוויזיה הירדני אל-ממלאקה שידר סרט תיעודי בן 50 דקות העוקב אחר אירועים מחייו של מת'קאל. הסרט התיעודי הועלה גם לערוץ היוטיוב שלהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- على درب المؤسسين | مثقال الفايز, סרטון בערוץ "AlMamlaka TV - قناة المملكة", באתר יוטיוב (אורך: 48:18)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kamāl Sulaymān, Aṣ-Ṣalībī (2010). The Modern History of Jordan. I.B. Tauris.
- ^ Bin Muhammad, Ghazi (1999). The tribes of Jordan at the beginning of the twenty-first century. Amman, Jordan: Jamʻīyat Turāth al-Urdun al-Bāqī. ASIN B00069WNGO.
- ^ הסדנה להיסטוריה חברתית, השיח' הבדואי, הסוכנות היהודית וממלכת ירדן, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
- ^ Dov Lieber, How Jordan’s ‘sheikh of sheikhs’ negotiated with Zionists, founded a kingdom, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Lieber, Dov (3 בספטמבר 2016). "How Jordan's 'sheikh of sheikhs' negotiated with Zionists, founded a kingdom". The Times of Israel.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. p. 36. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Peake, Pasha (1958). A History of Jordan and Its Tribes. University of Miami Press.
- ^ 1 2 3 Alon, Yoav (2016). T H E S H A Y K H OF SHAYKHS Mithqal al-Fayiz and Tribal Leadership in Modern Jordan. Stanford, California: Stanford University Press. p. 48. מסת"ב 9780804799348.
- ^ Adair, John (2010). The Leadership of Muhammad. Kogan Page. p. 53. ISBN 978-0749460761.
- ^ Seabrook, William (1927). Adventures in Arabia. London: George G. Harrap & Co. Ltd. p. 26.
- ^ Seabrook, William (1927). Adventures in Arabia. London: George G. Harrap & Co. Ltd. p. 33.
- ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. pp. 49–51. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Untold histories of the Middle East : recovering voices from the 19th and 20th centuries. Singer, Amy., Neumann, Christoph K., 1962-, Somel, Selçuk Akşin. Abingdon, Oxon: Routledge. 2011. pp. 98–99. ISBN 978-0-203-84536-3. OCLC 658189067.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ Alon, Yoav (2016). The shaykh of shaykhs Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan (באנגלית). Stanford, California: Stanford University Press. p. 61. ISBN 9780804799348.
- ^ Alon, Yoav (2016). The Shaykh of Shaykhs. Stanford, California: Stanford University Press. p. 90. ISBN 9780804799348.
- ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. pp. 56–57. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. p. 111. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Untold histories of the Middle East : recovering voices from the 19th and 20th centuries. Singer, Amy., Neumann, Christoph K., 1962-, Somel, Selçuk Akşin. Abingdon, Oxon: Routledge. 2011. p. 91. ISBN 978-0-203-84536-3. OCLC 658189067.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ Torczyner, Jim (2020). Rights-Based Community Practice and Academic Activism in a Turbulent World. London, United Kingdom: Routledge. ISBN 978-1000318524.
- ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. p. 60. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Israel's clandestine diplomacies. Jones, Clive, 1965-, Petersen, Tore T., 1954- (First ed.). Oxford. ISBN 978-0-19-936544-9. OCLC 867049783.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ Alon, Yoav (20 ביולי 2016). The shaykh of shaykhs : Mithqal al-Fayiz and tribal leadership in modern Jordan. Stanford, California. pp. 39, 141. ISBN 978-0-8047-9934-8. OCLC 948961339.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "השיח' הבדואי, הסוכנות היהודית וממלכת ירדן". הארץ. נבדק ב-2022-11-14.
- ^ Abu Nowar, Maan (2006). Development of Trans-Jordan 1929–1939. United Kingdom: Ithaca Press. p. 296. ISBN 978-0-86372-303-2.
- ^ Abū Nūwār, Maʻn, 1922- (2006). The development of Trans-Jordan 1929-1939 : a history of the Hashemite kingdom of Jordan (1st ed.). Reading, U.K.: Ithaca. p. 8. ISBN 978-1-4294-7928-8. OCLC 156914596.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Alon, Yoav (2016). T H E S H A Y K H OF SHAYKHS Mithqal al-Fayiz and Tribal Leadership in Modern Jordan. Stanford, California: Stanford University Press. p. 48. ISBN 9780804799348.
- ^ "Jordan Times, 1981". Jordan Times, 1981. 2 ביולי 1981. נבדק ב-5 באוקטובר 2021.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Lieber, Dov (3 בספטמבר 2016). "How Jordan's 'Sheikh of Sheikhs' Negotiated with Zionists, Founded a Kingdom". The Times of Israel.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ editor, Order of the State Centennial - Jordanian Awards, princessghida.jo, 2022-03-03 (באנגלית)
- ^ "King attends 75th Independence Day ceremony, bestows Order of State Centennial on leading figures". Jordan News Agency (Petra). 25 במאי 2021.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)