משתמש:Yuval bentata/אנחנו לא צריכים - מכתב אנציקליקי
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
'אנחנו לא צריכים' ("Non Abbiamo Bisogno ") הינו מכתב אנציקליקי מאת האפיפיור פיוס ה-11
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנציקליקה פורסמה בעקבות הצו לפירוק הפעולה הקתולית שפרסם בניטו מוסוליני ב-29 במאי 1931 ותפיסת כל המעגלים הקתוליים על ידי המשטרה.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנציקליקה מוקיעה את מטרת המדינה - שכבר בוצעה ברובה - שהיא למעשה למנוע מבני הנוער ללכת אל ישוע המשיח והשבתת עמותות הנוער למטרה זו, ולהטיל מונופול מוחלט על בני הנוער שיהפכו ליתרון בלעדי של המשטר נגד הפעולה הקתולית. באנציקליקה האפיפיור מנצל את ההזדמנות להגן על בריתות הלטראן ומסיק שהפשיזם הופך לדוקטרינה טוטליטרית בעקבות המונופוליזציה הנטענת על הנוער:
"עכשיו אנחנו נמצאים בנוכחות מערך שלם של הצהרות אותנטיות ועובדות אותנטיות לא פחות, שהציבו מעבר לכל ספק את המטרה - שכבר בוצעה במידה רבה - לעשות מונופול מוחלט על הנוער, מהילדות המוקדמת ועד הבגרות, באופן מוחלט ובלעדי לטובת מפלגה, של משטר, על בסיס אידאולוגיה הגורמת בגלוי לסטטולטריה פגאנית אמיתית, בניגוד לא פחות מהזכויות הטבעיות של המשפחה מאשר לזכויות העל-טבעיות של הכנסייה "
הנושא מוסבר בהמשך במונחים הבאים:
"תפיסה של המדינה אשר גורמת לדורות הצעירים להיות שייכים אליה לחלוטין וללא יוצא מן הכלל מגיל צעיר ועד בגרות, אינה מתיישבת עבור קתולי עם הדוקטרינה הקתולית, ואינה מתיישבת עם החוק הטבעי של המשפחה. זה לא בשביל קתולי שמשלימה עם הדוקטרינה הקתולית לטעון שהכנסייה, האפיפיור, חייבת להגביל את עצמה לפרקטיקות חיצוניות של דת ( מיסה וסקרמנטים ), וששאר החינוך שייך לחלוטין למדינה". למעשה, הוא מסביר שלמרות שהכס הקדוש לא הביע עד אז גינויים פורמליים ומפורשים והמשיך ואמר שיש להאמין בשיתופי פעולה גם כשלאחרים נראים בלתי קבילים, הרדיפה נגד הפעולה הקתולית מסלקת כל אפשרות לשיתוף פעולה.
פיוס ה-11 בפרט, מבהיר שאין גינוי מוחלט לפשיזם, אלא רק ביקורת על מדיניות ספציפית שנשפטה כלא-קתולית, לטובת הקתולים במפלגה הפשיסטית ושל הפשיזם עצמו:
"התכוונו להצביע ולגנות כל מה שבתוכנית ובפעולה שלהם שראינו ומצאנו שהוא נוגד את הדוקטרינה והנוהג הקתולי, ולכן אינו מתיישב עם שמם ומקצועם של הקתולים. ובכך מילאנו חובה מדויקת של שליחי האפיפיור כלפי כל ילדינו המשתייכים למפלגה, כדי שיוכלו למלא את מצפונם כקתולים. אז אנחנו מאמינים שעשינו עבודה טובה במקביל למפלגה עצמה ולמען המשטר".
בתגובה להאשמות של " חוסר הכרת התודה " שפתח המשטר כלפי הכנסייה, האנציקליקה מגיבה בכך שמזכירה במקום זאת שהמדינה האיטלקית נהנתה מהקרדיט שניתן לפשיזם על ידי הכס הקדוש: נשי הדת, האפיסקוט, ואותו הכס הקדוש מעולם לא הכחישו את מה שנעשה בכל השנים הללו לטובת הדת ולתועלתה; ואכן, הם הביעו לא פעם את הכרת התודה החמה והכנה שלהם. אבל [...] ההתקפות נגד הפעולה הקתולית [...] שהגיעו לשיא בצעדי המשטרה שננקטו נגדם מעוררות ספקות כבדים בשאלה האם הגישות המיטיבות והמועילות שלפני כן באו רק מאהבה כנה וקנאות לדת. כי אם אנחנו רוצים לדבר על חוסר תודה, זה היה ונשאר זה שנהג כלפי הכס הקדוש על ידי מפלגה ועל ידי משטר שלפי שיקול דעתו של העולם כולו, נבע מיחסי ידידות עם הכס הקדוש, בארץ ומחוצה לה., עלייה ביוקרה וברמת החיים, שלחלקם באיטליה ומחוצה לה נראו מוגזמים, שכן החסד והאמון מצדנו [של האפיפיור] היו רחבים מדי.