לדלג לתוכן

משתמש:WikiJunkie/פאן-אסלאמיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התנועה הפאן-אסלאמיסטית המודרנית צברה תאוצה בסוף המאה ה-19 בתגובה לקולוניאליזם האירופי, אשר הוביל לכך שאזורים נרחבים בעולם המוסלמי עברו להיות תחת שליטה מערבית. אישים בולטים באותה התקופה, כמו ג'מאל א-דין אל-אפגאני, קידמו את התנועה הפאן-אסלאמיסטית וקראו לסולידריות מוסלמית נגד המעצמות הקולניאליות. אל-אפגאני אף הדגיש את חשיבות האחדות האסלאמית על פני הזהות האתנית והלאומיות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התנועה הפאן איסלמיסטית דעכה, במיוחד בעקבות נפילת האימפריה העות'מאנית ב-1924.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עם דעיכת הקולוניאליזם האירופי, עלייתן של תנועות לאומניות עם אידיאולוגיה חילונית בעולם המוסלמי האפילו באופן זמני על התנועה הפאן-אסלאמיסטית. השלטונות במדינות ערביות שונות, ובמיוחד במצרים תחת הנהגתו של הנשיא נאצר, פעלו לדיכוי האיסלאמיסטים וראו באחדות המוסלמית איום על הלאומיות הערבית. עם זאת, הפאן-אסלאמיזם חזר להיות פופולרי בהמשך בתגובה למספר אירועים שנחשבו לכישלונות של התנועות הלאומניות, ובמיוחד בעקבות תבוסת צבאות ערב במלחמת ששת הימים ב-1967. תבוסה זו הובילה לתחיה מחודשת של לקידום הפאן-אסלאמיות כחלופה ללאומיות.

ערב הסעודית מילאה תפקיד משמעותי בקידום הפאן-אסלאמיות באותה התקופה, והיא הובילה ב-1969 הארגון הבינלאומי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי אשר חתר לטפח שיתופי פעולה בין מדינות בעלות רוב מוסלמי.

אירועים בולטים בסוף המאה ה-20 שתרמו רבות להתעוררות הפאן-איסלמיסטית כללו את המהפכה האיראנית ב-1979, שהביאה להפלת השאה ולהקמת רפובליקה אסלאמית תחת הנהגתו של האייתוללה חומייני, והצלחתו של המוג'אהידין האפגני לגרש את ברית המועצות מאפגניסטן ב-1989 אשר עורר במיוחד האיסלמיסטים שדגלו בג'יהאדיזם כאמצעי להשגת אחדות אסלאמית.

במאה ה-21 הפאן-אסלאמיזם ממשיך להיות בעל השפעה רבה על תנועות פוליטיות ודתיות ברחבי העולם המוסלמי. ארגונים כמו חזב א-תחריר הם כיום מהארגונים הבולטים ביותר הקוראים בגלוי להקמת ח'ליפות עולמית.