משתמש:Tomgk2/טיוטה

פתיח

רישיון לשידור הוא אישור סטטוטורי הניתן בישראל על ידי מועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ומעניק את הזכות לשדר ברדיו או בטלוויזיה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובתנאי המכרז אליו ניגש מבקש הרישיון. רישיון לשידור הוא תנאי חוקי הנדרש על מנת להפעיל תחנות רדיו וטלוויזיה.

מטרות הרגולציה על רישיון לשידור

להסדרת רישיונות שידור בישראל מספר גורמים מרכזיים, כאשר המטרה שלהם היא לאזן בין אינטרסים לאומיים והשוק החופשי. מבחינה היסטורית, הרגולציה על השידור בישראל הושפעה מהצורך לשלוט בתוכן תרבותי ובמידע המועבר בשידורים, וצורך זה היה מונע על ידי אידיאולוגיות לאומיות והגנתיות. המטרה של גישה זו הייתה למנוע תעמולה זרה ושמירה על הביטחון הלאומי, וכן הבטחת יישור קו של התוכן עם אידיאולוגיות ממשלתיות ואינטרסים ציבוריים.כמו כן, אחת המטרות המרכזיות של הרגולציה היא שימור וטיפוח השפה העברית, באמצעות חובת הפקת תכנים בעברית והצגתם, כדי להבטיח שהמרחב הציבורי התקשורתי ימשיך לשקף ולהעצים את התרבות והשפה המקומית. בנוסף, הרגולציה מבטיחה ששירותי השידור יהיו נגישים וישרתו את האינטרס הציבורי על ידי מתן תכנים מגוונים ואיכותיים. אמצעי הרגולציה גם נועדו כדי לנהל את התחרות בשוק השידורים.

רישיון לשידור בטלוויזיה בישראל

רישיון לשידור בטלוויזיה נועד להבטיח כי שידורי הטלוויזיה יהיו באיכות גבוהה ובתדירות רציפה, וישמשו לטובת הציבור. הרישיון מספק מסגרת חוקתית וכן תקנות שעל פיהם חייבים בעלי הרישיון לפעול, וכך הוא מבטיח כי תהיה שמירה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים.

אחת המטרות המרכזיות של רישיון לשידור בטלוויזיה היא להבטיח כי התוכן המועבר ישרת את האינטרסים של הציבור ויתרום לרווחתו. במסגרת זו, על בעל הרישיון לפעול לפי הנחיות המועצה ולהקפיד על כללי אתיקה מקצועיים, כולל איזון, הוגנות ואמינות בשידור התכנים (פרק ג’, סעיף 12.1). בנוסף, הרישיון מחייב את בעלי השליטה בערוץ השידור לפעול מתוך אחריות חברתית ולהתאים את השידורים לצרכים והעדפות של קהלים מגוונים (פרק ג’, סעיף 12.3).

בנוסף, על בעל הרישיון לוודא כי השידורים עומדים בתקנים הטכניים המצוינים בחוק, וכי הם מועברים לציבור בצורה תקינה וללא הפרעות (פרק ב’, סעיף 7.1, פרק ה׳, סעיף 21.1). במקרה של תקלה טכנית, בעל הרישיון מחויב לתקן אותה במהירות האפשרית כדי להבטיח את רציפות ואיכות השידור (פרק ה’, סעיף 21.5).

כדי להבטיח שתכני השידור ייעשו מתוך אג’נדה לטובת הציבור, בתנאי הרישיון נכללת הזכות של הרשות לפיקוח על בעלי השליטה בערוץ. על פי תנאי הרישיון, כל שינוי בזהות בעלי השליטה בערוץ חייב להיות מדווח ומאושר מראש על ידי המועצה, וזאת כדי למנוע השפעה לא ראויה על התכנים המשודרים וכדי לשמור על התחרותיות בשוק התקשורת בישראל (פרק ב׳, סעיף 9.3 ו- 9.5).

כמו כן, הרישיון קובע הגבלות על סוגי התכנים אותם ניתן לשדר. שידורים אסורים כוללים תכנים שעוברים על החוק או על כללי האתיקה שנקבעו על ידי המועצה (פרק ג׳, סעיף 16.1).

בעלי הרישיון מחויבים לוודא שתכני השידור עומדים בדרישות אלה, וכך להבטיח שהתכנים המשודרים יהיו הולמים ואיכותיים (פרק ג׳, סעיף 16.2).

טלויזיה רב ערוצית בישראל

רישיונות הטלוויזיה הרב-ערוצית ניתנים לחברות הכבלים (HOT) והלוויין (YES) על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, גוף ציבורי שהוקם במטרה לפקח ולהסדיר את השידורים המסחריים של החברות הללו בישראל. תחום זה הוסדר לראשונה בתחילת שנות ה-90, כאשר HOT החלה לשדר בערוצי הכבלים, ואילו YES, שהוקמה ב-1998, החלה לספק שירותי שידור באמצעות לוויין.

רישיונות אלו מאפשרים לחברות לספק שירותי טלוויזיה בתשלום, תוך עמידה בתנאים רגולטוריים מחמירים הנוגעים לאיכות השידור, לתוכן המשודר ולחובות הפקות מקור. הרישיונות הותאמו לאורך השנים כדי להתמודד עם שינויים טכנולוגיים ולשמור על תחרות הוגנת בשוק. לדוגמה, שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט ושירותים כמו VOD הובילו לשינויים והתאמות רגולטוריות כדי להבטיח שמירה על רמת השירות והגיוון בתכנים.

התהליכים שהובילו לקבלת הרישיונות כללו מכרזים ודרישות חוקיות שנקבעו על ידי מועצת הכבלים והלוויין, תוך שימת דגש על שמירת האינטרס הציבורי והבטחת תחרות בשוק התקשורת.

רישיון לשידור ברדיו

מטרתו של רישיון לשידור ברדיו היא אסדרת השימוש במנעד התדרים המוגבל, בהתאם להקצאות התדרים לפי סוג שימוש אשר ביצעה ועדת התדרים מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי משנת 1972. בנוסף, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו חילקה את הארץ ל-11 מרחבי שידור, כאשר בכל אחד מהם מותרים בין 15-20 תדרי שידור אזרחיים (פרק ה׳ סעיף 72 א׳).

בעלות על רישיון לשידור ברדיו מעניקה לבעליו אישור להשתמש בתדרים מסוימים אשר הוקצו לו במסגרת תהליך המכרז וקבלת הרישיון, כאשר אלה גם מוגבלים מבחינה גיאוגרפית בהתאם לחלוקה אותה ביצעה המועצה.

כמו הרישיון לשידור בטלוויזיה, גם רישיון השידור ברדיו כולל בתוכו תנאים טכניים ותוכניים, שמטרתם להבטיח את איכות השידור, מניעה של הפרעות לתחנות אחרות ולהבטיח שהשידורים יעמדו בסטנדרטים מקצועיים ואתיים. הרשות השנייה יכולה לקבוע תקנים, מפרטים טכניים ולוחות זמנים להקמת ותפעול תחנות השידור, כולל דרישות להפקת תכנים מקוריים והשקעה ביצירה מקומית (פרק ה׳, סימן א׳, סעיף 72 ד׳). כמו כן, בעלי הרישיון נדרשים להמציא ערבויות לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזיכיון או הרישיון. ערבויות אלו מבטיחות שהתחנה תפעל בהתאם לתנאים שהוגדרו ותשמור על איכות ורמת השירות לציבור. במקרה של הפרת תנאי הרישיון, הרשות מוסמכת להטיל קנסות ואף לשלול את הרישיון במקרה של עבירות חמורות (פרק ז׳). הרישיון לשידורי רדיו וטלוויזיה נועד גם להבטיח תחרות הוגנת בשוק השידורים, וכן למנוע ריכוזיות ובעלות צולבת בתאגידי המדיה. כך, החוק קובע כי לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רדיו למי שכבר מחזיק בזיכיון אחר או בעל שליטה בתאגיד המפעיל זיכיון אחר, במטרה לשמור על תחרותיות בשוק התקשורת בארץ (פרק ג’, סימן ב’, סעיף 23).

רישיון חובב רדיו

רישיון חובב רדיו הוא רישיון אשר מעניק אישור רשמי וחוקי לבעליו להפעיל תחנת רדיו חובבנים. משרד התקשורת בישראל הוא האמון על הקצאת האישורים, ומחלק את האישורים לשלוש דרגות, על פי מבחנים ומבדקים אשר יש לעבור על מנת לקבל את הרישיון. הדרגות מחולקות מדרגה ג׳ ועד א׳, כאשר דרגה א׳ היא הגבוהה ביותר וניתנת רק למי שעבר את המבחן לדרגה זו, אשר כולל שאלות מתקדמות בתחום הרדיו והאלקטרוניקה.

קישורים חיצוניים

• אתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו