משתמש:Tdunsky/ללא מוצא
_poster.jpg) | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | "השעון הגדול" מאת קנת' פירינג |
|---|---|
| בימוי | רוג'ר דונלדסון |
| הופק בידי |
רוברט גרלנד לורה זיסקין |
| תסריט | רוברט גרלנד |
| שחקנים ראשיים |
קווין קוסטנר ג'ין הקמן שון יאנג ויל פטון |
| מוזיקה | מוריס ז'אר |
| צילום | ג'ון אולקוט |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברה מפיצה | אוריון |
| הקרנת בכורה | 14 באוגוסט 1987 |
| משך הקרנה | 114 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| תקציב | 15 מיליון דולר |
| הכנסות | 35,509,515 דולר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
ללא מוצא (No Way Out) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת מתח פוליטית משנת 1987, בבימויו של רוג'ר דונלדסון על פי תסריט שכתבו רוברט גרלנג ולורה זיסקין, המבוסס על הספר "השעון הגדול" (The Big Clock) מאת הסופר והמשורר קנת' פירינג משנת 1946. בסרט מככבים קווין קוסטנר, ג'ין הקמן, ויל פטון ושון יאנג. בסיס העלילה הוא רצח פילגשו של שר ההגנה האמריקאי, שהייתה גם מאהבתו של קצין צי העובד תחתיו, ונסיונות עוזרו האישי להגן עליו
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצין הצי טום פארל (קווין קוסטנר) נחקר בבית בפרוור של וושינגטון על ידי שני חוקרים באשר להכרותו עם שר ההגנה האמריקאי דייויד ברייס. הוא אינו משתף פעולה עם חוקריו.
העלילה חוזרת שישה חודשים אחורה. פארל מגיע למסיבה לכבודו של נשיא ארצות הברית בהזמנתו של סקוט פריצ'רד (ויל פטון), חברו מימי המכללה. פריצ'רד הוא עוזרו האישי של שר ההגנה, דייויד ברייס (ג'ין הקמן), אותו הוא מעריץ הערצה עיוורת. הוא מקווה לשכנע את ברייס להעביר את פארל לעבוד תחתיו בפנטגון. פריצ'רד מציג את פארל בפני ברייס, אך ברייס אינו מתרשם.
פארל מגלה עניין באחת מאורחות המסיבה, סוזן אטוול (שון יאנג) ופותח איתה בשיחה. למרות שהיא מתוודה בפניו שבאה למסיבה עם אחד האורחים שהוא נשוי, השניים מתקרבים, ולאחר נסיעה סוערת בלימוזינה שלה מגיעים לדירתה. כדי שמאהבה הנשוי לא יבחין בעקבות מפגשה עם פארל, היא מחליפה דירות עם שכנתה וחברתה, נינה ביקה (אימאן), ומארחת את פארל בדירתה של נינה.
עם תום חופשתו נפרד פארל מסוזן וחוזר לספינה בה הוא משרת. במהלך סערה הפוקדת את הספינה בלב ים מציל פארל, במבצע נועז, את חיי אחד המלחים שנפל למים. ברייס, שקורא על מבצע ההצלה בעיתון כשהוא סועד עם פריצ'רד, משנה את דעתו ומורה לפריצ'רד להעביר את פארל לעבוד בלשכתו. פארל חוזר לוושינגטון ומתאחד שוב עם סוזן.
לאחר שפארל וסוזן חוזרים מסוף שבוע רומנטי, מגיע לדירתה של סוזן מאהבה המבוגר והנשוי - שר ההגנה ברייס. פארל הממורמר והקנאי נענה לתחנוניה של סוזן, שמבטיחה לו שבדעתה להיפרד מברייס, ויוצא מהבניין ביציאה צדדית. ברייס ופארל רואים זה את זה לפני שברייס נכנס לבניין, אך פארל נמצא במקום חשוך וברייס לא יכול לזהותו.
לאחר שנכנס לדירתה של סוזן, דורש ברייס הזועם לדעת מי היה הגבר שיצא מדירתה ועם מי בילתה את סוף השבוע. כשסוזן מסרבת לענות לו הוא מכה אותה בזעמו, וסוזן נופלת מגרם המדרגות בדירה ונהרגת מנפילתה.
ברייס ההמום והמבוהל נמלט מהדירה ומגיע באישון לילה לביתו של פריצ'רד. בעוד ברייס מוכן להסגיר את עצמו, פריצ'רד עוצר בעדו ומציע לו סיפור אליבי בדוי, לפיו סוזן התרועעה עם "יורי" - סוכן רדום סובייטי שכביכול נשתל בארצות הברית כנער צעיר, ו"יורי" הוא זה שהרג אותה. מאחר ש"יורי" הוא מרגל סובייטי, הרי שמציאתו וחיסולו של האיש - מאהבה האחר של סוזן - הופך לעניין של בטחון לאומי.
פריצ'רד מגיע לדירה ומנקה אותה מראיות העלולות להפליל את ברייס. מתחת למיטתה של סוזן הוא מוצא תשליל פולארויד, זכר לתמונה שצילמה סוזן את פארל - אך הדמות בתשליל היא לא יותר מצללית לא ברורה ובלתי ניתנת לזיהוי.
ברייס, שאינו יודע שפארל הוא מאהבה האחר של סוזן, מטיל עליו את ניהול החקירה למציאתו של "יורי" - ובכך מציב אותו בעמדה משונה, שבה עליו למצוא כביכול את עצמו כאשר הוא יודע שברייס הוא זה שהרג את סוזן. משטרת וושינגטון אינה מעורבת בחקירה, ותחת פארל מוצב כוח משטרה צבאית.
במסגרת החקירה מגיעים פארל ופריצ'רד אל נינה ביקה, חברתה הטובה של סוזן. פריצ'רד חוקר אותה והיא מאשרת שסוזן התרועעה עם גבר נוסף, אך למרות שהיא יודעת את זהותו של פארל היא אינה מסגירה אותו לפריצ'רד, גם לאחר שפריצ'רד מגלה שהיא מהגרת בלתי חוקית מדרום אפריקה ומאיים עליה בגירוש מארצות הברית. עם זאת, נינה מזכירה את השר ברייס בשמו.
בשובם לפנטגון נתקל פארל בשני מתנקשים שגייס פריצ'רד, ומבין שפריצ'רד הורה להם לחסל את נינה בשל ידיעתה על הרומן בין ברייס וסוזן. הוא ממהר לקניון שבו עובדת נינה, מתעמת עם המתנקשים ומסייע לה להיחלץ ולהיעלם. בשובו לפנטגון הוא מתעמת עם פריצ'רד על שיטותיו ופעולותיו.
בינתיים, איש המחשבים המסונף לחקירה, סם האסלמן - מכר וותיק של פארל - מריץ תוכנת פענוח על התשליל שמצא פריצ'רד בדירתה של סוזן, בנסיון לזהות את האדם המצולם בו. התוכנה מתגלה כיעילה ויותר ויותר מאפיינים של האדם בתצלום מתגלים, ופארל מבין שזמנו קצר בטרם יפוענח התצלום והוא יתגלה. הוא מחפש הוכחה שתקשור את ברייס להריגתה של סוזן, ולצורך כל מחפש במחשבי משרד החוץ רישום של תיבה יקרת ערך שקיבל ברייס משר החוץ של מרוקו, כיוון שברייס העניק את התיבה כמתנה לסוזן והתיבה נמצאה בדירתה והפכה לראייה.
בינתיים, אנשי המשטרה הצבאית מביאים לפנטגון שני עדים שראו את פארל וסוזן בסוף השבוע שלהם - עובד בבית המלון בו שהו, ובעל עסק להשכרת סירות ממנו שכר פארל סירת מפרש לשיט רומנטי. הם אינם יודעים את שמו של פארל, אך כשהם נתקלים בו במקרה במסדרון הם מזעיקים את החוקרים, שמבינים ש"יורי" נמצא בבניין. הם מורים לסגור את הפנטגון, אין יוצא ואין בא, ומעבירים את העדים חדר חדר כדי לזהות את האדם שראו.
פארל, שמבין שהטבעת סוגרת עליו, נכנס לחדרו של האסלמן ומתוודה בפניו שהוא האיש שבתמונה, ושהחיפוש אחרי "יורי" הוא תרמית כיוון שסוזן הייתה פילגשו של ברייס והוא זה שהרג אותה. הוא מספר לו גם על התיבה שהעניק ברייס לסוזן, ומבקש מהאסלמן לזרז את החיפוש במחשבי משרד החוץ ובעצם "לשתול" בחיפוש את התיבה כדי שתצא מהר בתוצאות החיפוש. האסלמן משתכנע ומבצע את בקשתו, אך כשמתעורר בו ספק הוא מטלפן לפריצ'רד ונפגש איתו ביחידות באולם הספורט בבניין. הוא מספר לפריצ'רד על וידויו של פארל ועל כך שפארל חושד שברייס הרג את סוזן. פריצ'רד מודה לו על עזרתו - ורוצח אותו ביריות אקדח.
פארל, שאנשי המשטרה הצבאית בלווי העדים סוגרים עליו, ממהר בחזרה לחדר המחשבים ולוקח את התדפיס ממחשב משרד החוץ, בו רשומה התיבה שקיבל ברייס משר החוץ של מרוקו. כשבידו התדפיס הקושר את ברייס לסוזן, הוא מתעמת עם ברייס ומאשים אותו בהריגתה של סוזן, ודורש ממנו להפסיק את החיפוש המזויף אחרי "יורי".
לאחר שאנשי המשטרה הצבאית מוצאים את גופתו של סם האסלמן ומאמינים שנרצח בידי "יורי", פריצ'רד מספר לברייס שמאהבה האחר של סוזן הוא למעשה פארל. כיוון ש"יורי" הוא זה שהרג את סוזן, הרי שפארל הוא "יורי". אך ברייס, שיודע שבידי פארל נמצא התדפיס הקושר אותו לסוזן, מתחנן בפני פארל ומנסה לתאם איתו סיפור אליבי בדוי חדש - שמפליל את פריצ'רד. לפי הסיפור שממציא ברייס, פריצ'רד, שהוא הומוסקסואל, רצח את סוזן כיוון שקינא ביחסיה של ברייס איתו.
פריצ'רד, ההמום מבגידתו של מושא הערצתו והאיש שעליו הגן, מתאבד בלשכתו של ברייס ביריית אקדח. כשאנשי המשטרה הצבאית, ששמעו את הירייה, פורצים ללשכה - מספר להם ברייס שפריצ'רד הוא "יורי", והוא האיש אחריו חיפשו. הוא כביכול התאבד כשהבין שהטבעת נסגרת עליו.
פארל, שמסרב לקחת חלק בסיפור הבדוי, נותן את התדפיס המפליל את ברייס בחשאי לחייל שמשרת תחתיו בפנטגון, ומורה לו למסור את התדפיס אישית לראש ה-CIA, שהוא גם יריב פוליטי של ברייס. לאחר מכן הוא עוזב את הפנטגון שלא על מנת לחזור.
כשהוא מתבודד באבלו ליד קברה של סוזן, מוצאים אותו שני אנשים ומורים לו לבוא איתם.
העלילה חוזרת לבית בפרוורי וושינגטון שבו החל הסרט, שמתגלה כ"בית בטוח" של ה-KGB. לאחר שגילה עוינות כלפי שני החוקרים שלו ולא שיתף איתם פעולה, נכנס לחדר מפעילו של פארל - שהוא אכן מרגל סובייטי שנשתל בארצות הברית כנער. המפעיל פונה אליו בשמו האמיתי, יבגני אלכסייביץ', אומר לו שהוא גיבור ברית המועצות ומבקש להחזירו למולדתו. מתברר שהרומן שניהל פארל עם סוזן החל כמשימה של ה-KGB, שידע על קשריה עם ברייס וקיווה שפארל יוכל לפתות אותה ולרגל באמצעותה אחרי ברייס.
פארל, שמתקשה לדבר רוסית אחרי שנים רבות בארצות הברית, מסרב לחזור לברית המועצות. כשהוא פונה לצאת מהבית, שולפים שני החוקרים אקדחים ומאיימים לירות בו - אך מפעילו של פארל עוצר בעדם, משוכנע שפארל עוד יחזור כיוון שאין לו לאן ללכת.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קווין קוסטנר - טום פארל
- ג'ין הקמן - דייויד ברייס, שר ההגנה
- ויל פטון - סקוט פריצ'רד, עוזרו האישי של ברייס
- שון יאנג - סוזן אטוול
- ג'ייסון ברנרד - מייג'ור דונובן, ראש צוות החקירה של המשטרה הצבאית (CID)
- פרד תומפסון - מרשל, ראש ה-CIA
- אימאן - נינה ביקה
- ג'ורג' דזונדזה - סם האסלמן
קבלה ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט לא זכה בפרסים משמעותיים, אך זכה לשבחים מצד הביקורת כולל ציון של 91% באתר "Rotten Tomatoes" וציון מושלם של 4 כוכבים מצד מבקר הסרטים רוג'ר איברט. ביקורות אחרות היללו את הפיכתו של הספר המקורי משנות ה-40 - שמתמקד במשולש אהבים במערכת עיתון - למשולש אהבים משולב בעלילה פוליטית עכשווית בוושינגטון, אך ביקרו את הקו העלילתי של הסוכן הסובייטי הרדום, שלא היה לו מקביל בספר המקורי ובשני סרטים שנעשו על פיו לפני כן, ושלדעתם פגע באמינות הסרט.