משתמש:Superdelicious/ארגז חול

יאן סילבר

דורי (דוריאן) סילבר, בן 31. סופר. נולד: 10.8.1976 נולד וגדל בכרמיאל; מתגורר בתל אביב.

דורי סילבר נולד וגדל בכרמיאל. הוריו, אבינועם ושוש סילבר, היו מהזוגות הראשונים שהתיישבו בכרמיאל עם הקמתה ב1964. אגב, דודו של אבינועם סילבר היה הרב אבא הילל סילבר, שהיה מראשי התנועה הציונית מארה"ב. בתור נער גילה דורי סילבר חושים תקשורתיים רבים, ואף זכה לכתוב בעיתון ביה"ס בתיכון אמי"ת בו למד.

לאחר שירותו הצבאי, אותו העביר בפיקוד צפון, החל דורי סילבר לשלוח ולפרסם מבחר סיפורים שכתב בעיתון המקומי 'חדשות כרמיאל'. דורי תמיד אהב לכתוב, ופרסום סיפוריו הקצרים במקומון הביאו אותו להבין שכתיבה היא יעודו בחיים.

בגיל 22 עבר סילבר לת"א, והחל ללמוד בחוג לספרות שבאוניברסיטת ת"א, שם התמקד בעיקר בספרות אנגלית. היה זה שם שקיבל דורי מחבריו לספסל הלימודים את הכינוי 'דוריאן', בעקבות הספר החביב עליו 'תמונתו של דוריאן גריי'. כמו דורי, גם גיבור הספר המפורסם של אוסקר ווילד עבר לעיר הגדולה במטרה להגשים את עצמו.

תחילת הדרך

במשך כל תקופת לימודיו המשיך סילבר לפרסם סיפורים קצרים שכתב באתר האינטרנט שפתח, (www.Doriansilver.com) עד שמפגש אקראי בחצר האוניברסיטה השיק רישמית את קריירת הכתיבה המקצועית שלו. סילבר פגש שני סטודנטים בשם נועה נדל ורז קולר, שהקימו הוצאת ספרים עצמאית בשם 'הוצאת עורב', והחליטו להוציא לסילבר את ספרו הראשון, אסופת סיפורים שכתב בשם 'רבבות'.

הספר – 'רבבות' – יצא ב1.11.2000, ומכר עותקים ספורים בלבד.

דורי (דוריאן) סילבר לא חשש מכישלון. להפך: היה באי ההצלחה משהו שדירבן אותו להמשיך קדימה, לחקור את עצמו ואת התחומים שעשויים לרתק אותו ואת קוראיו. כתיבתו תמיד שילבה סיפורים אמיתיים, שניתן להזדהות איתם, עם תובנות והרהורים פילוסופיים.

בשנת 2002 סיים את לימודיו באוניברסיטת ת"א, לאחר שבשנתו השלישית לקח מס' קורסים בקרימילוגיה, תחום שתמיד עניין אותו ועתיד להשפיע על כתיבתו.

הספר השני ותחילת ההצלחה

דורי החל לפרסם סיפורים שכתב במקומון 'זמן ת"א' של 'מעריב'. הסיפורים, שפורסמו תחת הכותרת – 'פשעים ועבירות קלות', הציגו סיפורים של צעירים תל אביביים , כמוני כמוך, שמעדו וביצעו עבירות שונות. את דורי עניין הפן האנושי של ה'פושע', כך שהוא יצר פסיפס של עבריינים צעירים שכל אחד מהקוראים יכל להזדהות איתם, כאלה שבאופן מצער ולרוב חד פעמי, מעדו, פשעו ורובם אף נתפסו. בטור אחד, למשל, סיפר את סיפורו של קובי ראובני, בחור צעיר שפתח עם שני חברים פאב, נקלע לחובות והסתבך עם השוק האפור; סילבר כתב את סיפורו של ארנון רפפורט, שגנב מהחנות בה עבד כדי לעזור לאימו החולה; וכמובן הטור המפורסם על ג., האקר ישראלי שנתפס לאחר ששיבש אתרים של מדינות אוייב. הטור של סילבר הצליח מאוד, כיוון שהיה בסיפורים האנושיים משהו נוגע ללב. "כל אחד מאיתנו", כתב פעם סילבר, "יכול למעוד. השאלה היא רק מתי – ובאיזה מחיר".

ספריית מעריב, הוצאת הספרים של העיתון שפירסם דאז את הטור השבועי, הבין שיש להם נכס ביד, והחלו להוציא ספר מאסופת הטורים של סילבר. ב9.6.2004, היום הראשון של שבוע הספר, יצא לאור ספרו השני של סילבר, "פשעים ועבירות קלילות". הפעם כבר הוסיף דורי סילבר בכותרת את שמו האמצעי – דוריאן.

הספר נמכר בהיסטרייה. 'פשעים ועבירות קלילות' נמכר בשבועות הראשונים בכ-1200 עותקים לשבוע, מה שהציב אותו במקום השני ברשימת רבי המכר באמצע 2004. הספר מכר עד היום יותר מ60,000 עותקים, ונמצא 44 שבועות ברשימות רבי המכר.

ההצלחה והתהילה

אחרי ההצלחה הזו הבין דורי שהוא מוכן לצעד הבא: רומן. גם הפעם הוא החליט לשוטט בטריטוריה של רצח, מתח, תובנות והזדהות עם הגיבור. ב-10.8.2006, יום הולדתו ה-29, הוציא לאור יחד עם הוצאת כתר (שהחלה לשתף פעולה עם ספריית מעריב) את 'אנשים קטנים, רציחות גדולות', ספר מסחרר שהמספר על תעלומת רציחות שהתקיימו בעיירה בדיונית בשבוע אחד של פסח. הספר הפך במהרה לרב מכר. שלא כמו רבי מכר אחרים מתחום המתח, סילבר קיבל אז ביקורות נלהבות: "אחד מסופרי הפשע המבטיחים של תקופתינו", "סילבר לא רק מותח אותי – הוא גם מאתגר אותי אינטלקטואלית", "אם פשע זה פשע אז אני פושע", "דורי סילבר עשה את הלא יאומן – שילוב של רצח, מתח ופילוסופיה. הוא אשכרה המציא ז'אנר!", ורבים אחרים.

'אנשים קטנים, רציחות גדולות' כבר נכנס הפעם למקום הראשון ברשימת רבי המכר של ראש השנה 2006. הוא נמכר עד כה ביותר מ80,000 עותקים, והפך את דורי סילבר לכותב הצעיר הפופולארי ביותר בישראל. הוא השכיל לפנות למבוגרים וצעירים כאחת, והתראיין בתכניות כמו 'לונדון וקירנשבאום', לצד 'אקזיט', שהחלה אז את עונתה האחרונה. באחת התכניות, 'תיק תקשורת' בה התארח, הכיר את אפרת מנור, עוזרת הפקה בתכנית. השניים החלו לצאת, וב14.2.2007, וולנטיין דיי, נישאו.

המשבר

רק שהנישואים לא היו טובים לדורי סילבר. הוא לא מצא בחברת אישתו את השקט שהוא כה נזקק לו ליצירתו. בדירתם המשותפת באיזור כיכר מסריק הוא ניסה לכתוב, אבל סבל מחוסר יצירתיות, וגם הקשר הפך ללא יציב.

ב12.6.2008, יותר משנה לאחר נישואיהם וכמעט שנתיים לאחר יציאת 'אנשים קטנים, רציחות גדולות', השניים נפרדו. לניסיון, להגדרתם.

דורי סילבר עזב את דירתם המשותפת. הוא הבין שכדי להתמודד עם הפרידה, ומפאת הזמן שעבר מאז סיפרו האחרון, הוא חייב לכתוב. הוא ידע שהפרידה, השלכותיה, הפרסום והחיים בעיר הגדולה תפריע לו בכתיבתו, ושהוא זקוק לדבר האחד שלא היה לו הרבה זמן: שקט. לשם כך החליט ליסוע לצפון לזמן בלתי מוגבל, להתבודד ולכתוב.

דורי סילבר הגיע למלון ב-7.8.2008 נרצח ב-9.8.2008'