לדלג לתוכן

משתמש:Shay.020

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלחנן חובב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1998 (גיל: 26 בערך)
י"ד בתמוז ה'תשנ"ח
שערי צדק
מדינה ישראל רוסיה
השתייכות ציונות דתית ישיבות הקו

א. חובב ("אלחנן חובב") נולד ביד תמוז תשנ"ח.

נולד לעוזיאל ושירה נחמה, גדל בקריית ארבע. משפחתו עברה ליתד בהיותו בכיתה ג', ובהיותו בכיתה ז' ללוד.

למד במחזור א' של ישיבת שבי חברון לצעירים (שבחרל"צ). לאחר ימי התיכון העליזים עבר ללא היסוס לישיבת הר המור (חדר 6, ראה ערך), שבה המשיך ללמוד אחרי נישואיו עד אשר עבר לכולל חזון אלחנן (אשר נקרא על שמו עוד בחייו). הוסמך לרבנות על ידי מרן הראשון לציון הרב אריאל אדרי.

כיום בעל משרד לייעוץ לפרוייקטים שונים, ובנוסף ברשותו מפעלים רבים. הידועים שבהם: רשת מלונות, רשת ייבוא-ייצוא, רשת חדרי כושר, חברת תעופה, משרד שידוכין ועוד, אשר כולם נקראו על שמו ועל שם ילדיו.

למד אצל הרבנים הרב צבי ישראל טאו, הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג, ראשי ישיבת הר המור, וכן אצל הרב יהושע צוקרמן, הרב עודד ולנסקי והרב יעקב לבנון שהעריך אותו רבות.

מהיותר רבותיו נמנים הרבנים - מעוז ראפ ושי פתאל, שהשפיעו עליו רבות רבות, וכן אצל הרב יהודה סוקניק (בעיקר סגירת הדלת, שקט בשעת השינה, טאקט ועוד).

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת ביחידת *** ***** במשך בין הזמנים (לאחר התייעצויות רבות עם רבותיו). על פעולתו הסודית קיבל את צל"ש הרמטכ"ל ואף את עיטור העז (שמועות עקשניות מספרות שמדובר בהצלת מחנה שלם מווירוס קטלני).

בעת אשר שירת במילואים עורר סערה פוליטית כאשר הפטיר כלפי ערבי "נביילה", ונטען שמדובר בהערה גזענית. לטענת עורך-דינו יהודה קופמן נהג לומר כינוי זה עוד מימי הישיבה אף לחבריו ורבותיו, שזכרו זאת והעידו על כך.

סערה זאת עלתה שוב לכותרות על רקע הצעת שר החינוך שריה בר שיקבל את פרס ישראל ליזמות ואדמיניסטרציה, והנושא עלה לעתירה בבג"צ ע"י גורמים שונים מהקרן וגרורותיה.

אחרי כמה לבבות ששבר (אין דבר שלם מלב שבור, כמובן) מצא את בחירת-ליבו עדי יושובייב, בת משפחת המלוכה נכדת הרב עמיאל שטרנברג.

לוורט הגיעו עשרות, לאירוסין שהתקיימו באולמי פביליון (אשר כיום בבעלותו) הגיעו מאות, ולחתונה הוזמנו רבבות.

דא-עקא, שזמן קצר קרוב לחתונתו התעורר "משבר הקורונה", אשר כינה אותה "KGC קרחנה".

המשבר, עורר בעיות וקשיים בקיום החתונה כמתוכנן, משום הבהלה הרבה ששררה אז והוראות משרד הבריאות לאי-קיום אירועים כלל.

כמובן, המשבר לא הבהיל אותו לרגע, וניהל אותו בנחת וביד-רמה כדרכו במצבים מעין אלו.

לא ידועה דרך הפעילות שפעל בה, אך בסופו של דבר החתונה הייתה מהגדולות שנצפו אי-פעם, ואף רה"מ (ששימש בתפקיד זה כבר אז) בנימין נתניהו הזכיר זאת בנאומו:

"לא רבים הזמנים בהם אנו פוגשים אירוע כה משמח, כה מלבב ומיוחד, של חיבור ושל שמחה כמו שראינו השבוע בחתונתם של אלחנן ועדי חובב. שמחתי להשתתף, ולפגוש אדם גדול ומיוחד שכזה... אלחנן ועדי, אני מברך אתכם לחיים טובים ומאושרים, שתזכו להקים את ביתכם בית של תורה ושל חיבור לנצח ישראל".

(בעקבות האירוע והמפגש המיוחד, התפתחה מערכת יחסים קרובה ואישית בין השניים, שאף קבעו ביניהם חברותא בתלמוד ובתנ"ך.) אולם בעיתונים מאותה תקופה אנחנו מוצאים תיאור מזווית אחרת, מעט שונה:

"...המונים צבאו על דלתות אולם האירועים לחתונתם של אלחנן ועדי חובב. אלו שלא הגיעו, נאלצו להסתפק בצפייה מרחוק בפייסבוק-לייב ובאתרים השונים באירוע המשמח. הקהל היה רב, גם הקהל שהגיע וגם הקהל הצופה...".

בהגיעו לישיבת הר המור, נכנס לחדר הכי טוב שיש, חדר אשר אגדות נשזרו בשמו, חדר אשר לו ייחלו רבים.

בהיכנסו היה ביישן, דבר אשר עבד על סובביו. אך במהירות הפך את חברבורותיו והתחיל להרקיד את הישיבה כאילו הייתה מגרש המשחקים שלו.

לתקופת המעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מעבר הישיבה להר-חומה תפס מיד וללא-היסוס את המיטה היותר שווה בחדר ההורים, דבר שננזף עליו קלות מגבע ראפ בעת ביקורו בחדר.

מיד בתחילת השנה החליט לארגן את ההקפות השניות בהר המור, דבר אשר הטריד מנוחת תושבי החדר ושלוותם. חומרי ציוד ואנשים רבים היו מאוחסנים בחדר, אשר הפך מוקד ראשון לכל דבר שבהקפה.

בהמשך השנה וברוב חוצפה, החליט להפוך את החדר לסניף הוצאת הספרים "מכון הרב צבי יהודה", דבר נוסף שהטריד את שלוות החדר. בחורים ואברכים כאחד צבאו על דלת החדר בשעות הזויות (8:30 לפנות בוקר), והתקבלו ברוב צעקות ("סגור את החדר!") על הנועזות. בעקבות כך, הספרים הוצאו החוצה, ועל הדלת נתלה פתק ענק: "אין כאן מכירת ספרים!". התוצאות לא איחרו לבוא, ונרגע מעט.

עם הקמת מפלגת נעם (דבר אשר עורר סערה ציבורית רבה) שוב הופרה שלוות החדר, עת הפך חדרו למשרד (שולחן כיסא ומנורה נוספו) ומוקד דיונים ועלייה לרגל.

ללא אזהרה מוקדמת חוץ מריטונים ("אוף חם פה", "שי בוא נקנה מזגן"), שיחות עם אנשים מיד2 ("כמה המזגן? 3000? אם אתה רוצה עכשיו ב-200 אני בא לקחת") והצעת קניה בשותפות ("שי שם 500, טישלר ושור 150 כל אחד, סוקניק 100 ויש לנו מזגן"), נכנס לחדר עם מזגן-נייד ענק.

מיותר לציין כי המזגן פעל ללא-הרף, דבר שיצר התכנסויות רבות בחדר בזמן הפסקות הצהריים ועורר סערה ציבורית רבה.

שור קפא.

תקופה קצרה לאחר המעבר ולפני שהספקת לומר "הרב זצ"ל", נתפסה כל הספריה בחדרו בספרים שונים (רובם בנושא יהדות) וטייפ ענק.

בכל אותה התקופה, שימש חדרו כמוקד האנרכיה העולמי, ואף קיבל שיא גינס על פעילותו זאת.

השולחן, אשר לאנשים רגילים משמש לכתיבה, אכילה וכדומה, שימש כמחסן ספרים, מפתחות, תיונים, כסף, בקבוקים ועוד ועוד.

מידי פעם ניסה לפתות את תושבי החדר במכות, אך הם היו מפנים אותו לנדב וינברג, דבר שעוד לא קרה.

עשייה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת עשייה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנדב למשמרות רבות בלילות שבת כחובש בכיר.

זמן קצר לאחר כניסתו לישיבה נכנס במלוא הכח (ללא ביטול הסדרים חלילה) לשיפור האוכל בישיבה, ולא חת מפני המלעיגים עליו. שימש בתפקיד אחראי שבת, אך כדרכו התמסר יותר ושיפר דברים שדרשו שיפור אף מזמן וולוז'ין המעטירה. גורא, אורציון, רפי ואלישר - רעדו מפניו.

פעילויותיו כא.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכנס לתפקיד במלוא המרץ, וללא היסוס - התחיל להעביד את בחורי הישיבה ("מפקדי סעודה"). כמובן, את התשלום המשיך לקבל במלואו.

בהיותו כא. חובשים, ייבש חולים רבים בהפטירו: "זה כלום" (דבר שהועיל להם רבות), אחרים העיף לביתם בתואנה כי חולים במחלה מסוכנת ויש חשש שידביקו אחרים.

יש לציין את פעילויותיו בדבר הקמת צוות החירום הישיבתי, כדי שלנדב וינברג יהיה מכשיר פלאפון חכם.

כמו כן, מעת-לעת (בעיקר בשעות הלילה ובבית המדרש בשבתות וחגים) קיבל התראה קולנית ממכשיר הטלפון שלו, בה טיפל באופנים שונים: עיתים טיפל בה בריצה מהירה מהמקום (בבית מדרש), ועיתים וידא שזה לא מצריך את טיפולו (בשעות הלילה).

לשבחו ייאמר, כי כאשר לא מצא פתח להיתר - קפץ בזינוק ממיטתו ותוך דקה היה ראשון באירוע.

א. ייעוץ זוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועים הרבה פרטים על התחום, אך רבים היו עולים אליו לרגל להתייעצויות בהן היה ממליץ להם מניסיונו האישי:

"עיברו יחדיו חוויה מסכנת-חיים, זה עובד".

מידי פורים היה מרעיש ללא קץ בכל-עת אשר אמר שי קמחי "המן", דבר אשר היה מרתיח מבוגרים ברוחם. מנהגו היה לקחת גסטרונום, להפוך אותו על סטנדר, ולהכות בו באמצעות כפות הגשה ענקיות כששתי ידיו מכוסות בכפפות בישול של גורא.

בתשצ"ט הוציא לאור את ספרו החשוב "שיחותי עם" שנכתב על שיחותיו-בירוריו עם אביו. הספר כמובן התקבל באהדה בקרב הציבור ואלפי העותקים אזלו במהירות מחנויות הספרים. הספר זכה להסכמות נרחבות, ביניהן נכתב:

"וואו, וואו, וואו"

"איך הוא הגיע לזה?"

"מישהו ראה את הסלוטייפ?"

"מי זה קופמן?".

עשייה ציבורית בשנים האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזם כנסי-רבנים ופעל במרחב הציבורי בנושאים שונים, ביניהם ההגנה על ערכי היהדות, האומה, המדינה והארץ.

הקים את תנועת השדכנות העולמית "ישראל-רוסיה ושכינה שביניהם".

נכנס לכנסת ה- 61 כמועמד מס' 23 מטעם "מפלגת גח"ם - כי כולנו גחמנים", אך פרש ולקח את הקולות למפלגת נעם, מעשה שעורר סערה ציבורית.

מאז נבחר הרב אריאל אדרי לראשון לציון, פעל להגנה על סמכויות הרבנות בנושא הגיור והכותל המערבי, ועמד לימינם במאבק לביצור מעמדה של הרבנות הראשית, כגוף הפוסק היחיד בהלכות המדינה. כמו כן עזר רבות לאריאל בן-יאיר מארגון "מורא-מקדש", דבר שעורר עליו סערה ציבורית נוספת.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לעדי יושובייב (נכדתו של רה"י הרב עמיאל שטרנברג), אשת חינוך, ולהם 36 ילדים בגילאים שונים, אשר כולם קרואים על שמו ("חובב"). ילדיו כולם ממשיכים את עסקי המשפחה.

לאחר נישואיו הקים את יישובו גבעת אלחנן חובב, בה הוא מתגורר עם ילדיו.

מעטים המורשים להיכנס ליישוב, שנשמר בקפידה, וגם הם ע"י מקבלי כרטיס אח"מים צהוב אשר קרוי על שמו ("כרטיס אלחנן").

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "רפואה יהודית במקדש" מאמרו מתוך 24/6 (כ"ג סיון תשפ"ט)