משתמש:Shahare/בקאשמגיאר

בקאשמגיאר (גרמנית: Krottendorf) היא שכונה בעיר בודפשט, הונגריה אשר בעבר היוותה כפר עצמאי. בקשמגאיר מורכבת משני חלקים שונים. חלק אחד בעל גורדי שחקים רבים, וחלק שני מסורתי (Ófalu - "זקן הכפר") המכיל בעיקר בתים ישנים. בקשמגיאר מוזג אל תוך העיר בודפשט ב1 בינואר 1950. היום מכילה השכונה כולה, על הרחבותיה, כ41,000 איש, ובתוך הכפר המסורתי אלפים ספורים. 

מיקום

השכונה ממוקמת בקצה של בודפשט, על יד הדנובה, והיא מהווה את התחנה האחרונה בקו הרכבת הפרברי HEV.

אוכלוסייה יהודית

בינואר 1941, במפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בבקאשמגיאר 246 יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשני אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיר הייתה ניאולוגית והשתייכה לקהילת צ'ילגהגי (Csillaghegy) הסמוכה.

לאחר כיבוש הונגריה בידי הצבא הגרמני ב-19 במרס 1944, נותר המנגנון המינהלי ההונגרי על כנו אך הונחה לרכז את היהודים בגטאות על סמך תקנות וצווים. ב-12 במאי 1944 הורה ד"ר לסלו אנדרה (Laslo Endre), סגן הממונה על המחוז ואנטישמי מוצהר, על הקמת הגטו בבקאשמגיאר. יהודי בקאשמגיאר, ואִיתם יהודים מנפת סנטנדרה (Szentendre), החלו לעבור לגטו בקאשמגיאר ב-22 במאי. הגטו הוקם לאורכו של גוש בניינים אחד. על ניהול ענייני הגטו הופקדה מועצה יהודית של חמישה חברים. עשרה גברים מן הגטו גויסו לשירות עבודת כפייה במסגרת הצבא ההונגרי וכך ניצלו מן הגירוש. כמאתיים יהודים הצליחו לברוח מן הגטו לבודפשט.

בסוף יוני 1944 הועברו יתר תושבי הגטו לבתי החרושת ללבנים של בקאשמגיאר ובודקלס (Budakalasz) הסמוכה.

בסופו של דבר, הועברו היהודים לגטו הגדול בבודפשט, שם רוכזו 18,000 היהודים שנכלאו בתנאים קשים של צפיפות גדולה ורעב ובלא קורת גג עד שגורשו למחנה ההשמדה אושוויץ בין 6 ל-8 ביולי 1944.