בעל תוקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תוקע הוא אדם התוקע בשופר לפני קהל המקשיב ושומע את התקיעות. מצוות 'תקיעת שופר' בחגי תשרי מתקיימת בדרך כלל בצורה ציבורית, כשאנשי הקהל מקשיבים ושומעים את התקיעות.

איזה בעל תוקע לבחור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהגים למנות צדיק ובן תורה ובעל מעשים טובים שיהיה תוקע להוציא את הרבים ידי חובתם, אבל אין לעשות מחלוקת עבור כך (מ"ב תקפה, ג).

אין מחלקים את התקיעות בין אנשים שונים, אלא אותו אדם תוקע את כל התקיעות, שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור (רמ”א תקפה, ד). אמנם במקום שכבר נהגו לחלק את התקיעות לכמה אנשים, יכולים להמשיך במנהגם, שיש בזה ביטוי לחיבוב המצווה (מ”ב יז).

אם התוקע נחלש ואינו יכול להמשיך, יעמוד אחר וימשיך לתקוע במקומו. ואם הוא שמע את ברכותיו, אינו צריך לברך, מפני שיצא בברכותיו של התוקע הראשון (שו”ע תקפה, ג).

הקראת התקיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהגים שהרב או אחד המתפללים מקריא לתוקע את סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה (רמ”א תקפה, ד). ואף את התקיעה הראשונה נוהגים להקריא, למרות שאין חשש שהתוקע יטעה בה, כי יש סוברים שההקראה מוסיפה לכוונה (של”ה, ועי’ שעה”צ תקפה, לא).

סוגי התקיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיעה

שברים

תרועה

שברים תרועה

תקיעה גדולה - התקיעה האחרונה של סדר שלושים תקיעות ראשונות, והתקיעה האחרונה של סדר מאה תקיעות. לפי מנהג ספרדים, בסוף התפילה מריעים עוד תרועה ארוכה כדי לערבב את השטן (שו”ע תקצו, א)

כיוון שהברכה שמברכים לפני ‘תקיעות דמיושב’ חלה גם על התקיעות שבתפילת מוסף, יש להקפיד שלא לדבר עד סיום התקיעות של תפילת מוסף (שו”ע תקצב, ג).

צריך לשמוע כל תקיעה מתחילתה ועד סופה, ומי שלא שמע את תחילתה או סופה, לא יצא. לפיכך, הקהל צריך לשמור על שקט גמור בעת התקיעות, והנצרך להשתעל, יתאפק עד סיום התקיעות (מ”ב תקפז, טז).

טוב כשאפשר לתקוע בצד ימין של הפה. וכן נוהגים להפנות את הצד הרחב של השופר כלפי מעלה, שנאמר (תהלים מז, ו): “עָלָה אֱלוֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר” (רמ”א תקפה, ב).

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזה בעל תוקע לקחת לראש השנה? מרן הגר"ח קנייבסקי - https://www.kikar.co.il/207849.html

מצווה לתקוע או לשמוע תקיעת שופר? - (תקיעת שופר)

עשרת הדברות לבעל תוקע