לדלג לתוכן

משתמש:Race786/עודד דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב עודד דוד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1961 (גיל: 63 בערך)
חיפה
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב שג"ר,הרב עדין אבן ישראל
חיבוריו אורות הרמח"ל,ריש מילין המבואר

הרב עודד דוד הינו יוצר, מוסיקאי, מחבר ספרים ומורה דרך בתחום של קבלה, מחשבה יהודית ותלמוד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עודד דוד נולד וגדל בחיפה. הגותו ותפיסת עולמו של הרב דוד משלבת בין קו מחשבה מהעולם הציוני עם קבלה וחסידות. הרב דוד מרבה להעביר שיעורים בנושאים של מחשבת ישראל, קבלה, חסידות, ותלמוד ברחבי הארץ. בעברו שימש הרב במשך שבע שנים כראש המכינה הקדם צבאית "עורי צפון" בצפת וכן כר"מ ומשגיח רוחני בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה. דוד גם מרבה לנגן עם להקתו שבטי ישראל ברחבי הארץ מוסיקה המשלבת נגיעות של רוק עם תרבות ותודעה יהודית עכשווית. הרב דוד גם עורך חופות בסגנון מוסיקלי ברחבי הארץ, ומרבה להתראיין בתקשורת בנושאים מגוונים החל ממוסיקה יהודית ועד לנושאי אקטואליה מגוונים.[1][2][3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עודד דוד, תושב פרדס חנה, נולד בחיפה בשנת תשכ"א (1961) לאביו החזן חיים דוד ואימו צפורה. דוד למד בבי"ס הדתי "יבנה" בחיפה, ועם סיום הלימודים בתיכון החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. במהלך הכשרתו הרבנית, הנמשך כ-12 שנים רצופות, למד במוסדות שונים וביניהם מדרש הרמב"ם בחיפה, מרכז הרב בירושלים, כן בישיבת מקור חיים בגוש עציון. את שירותו הצבאי השלים דוד כחבלן בהנדסה קרבית.[4][5] תפיסת העולם של עודד נבנתה בעיקר בתקופת לימודו במרכז הרב וכן בישיבת מקור חיים של הרב שג"ר ועדין אבן ישראל. במשך תקופה זו נחשף דוד לראשונה לתורתו של הראי"ה קוק, וכן לתפיסות המתקדמות בניתוח של טקטסים תורניים וחסידיים על פי דרכו הייחודית של הרב שג"ר. כיום דוד מעביר לקהלים מגוונים שיעורים בנושאים אלו, והוא נחשב גם למומחה בנושא של קבלת הראי"ה,והמשולש הרעיוני האר"י- רמח"ל- רב קוק. עם סיום לימודיו, נתבקש דוד לשמש כראש המכינה הקדם צבאית "עורי צפון" בצפת, תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים. המכינה הקדם צבאית חרטה על דגלה העמקה במחשבת ישראל תוך דגש על העבודה החסידית ומשכה אליה לומדים אינטלקטואלים ואומנים כאחד. במסגרת תפקידו במכינה, הרב דוד שיתף פעולה עם הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, ועם הרב בניהו ברונר. אחר עבודתו במכינה הקדם צבאית, חזר לחיפה ומילא במשך כמה שנים תפקיד של משגיח רוחני בישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "אור וישועה" תחת ראש הישיבה הרב אליהו רחמים זיני. במסגרתו תפקידו כמשגיח באור וישועה הרבה ללמד שיעורים בנושא מחשבת ישראל. לפרדס חנה הגיע בשנת 2002 לשמש כר״מ במדרשיה וכראש בית מדרש לימודי אמונה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו להסמכה רבנית הרבה הרב עודד להופיע כנגן וזמר חתונות ובהופעות אישיות. רק בגילאי השלושים החל להתמקד בכתיבת חומרים מקוריים. במהלך הקריירה המוסיקאלית שלו, דוד הוביל את להקת סיהרא ואת להקת שבטי ישראל. להקת סיהרא היתה מחלוצי המוזיקה המקורית היהודית, והייתה הלהקה שעימה הקליט אהרון רזאל את תקליטו הראשון. המוסיקה של הלהקה התבססה על רוק גיטרות אתני וטקסטים מהמקורות. עם שבטי ישראל הוציא דוד את האלבום "משוגע", על שם אחד מהשירים שמבוסס על סיפור המעשיות של רבי נחמן מברסלב "מעשה בחכם ותם". הדיסק "משוגע" כולל את השיר "מקודשת" שהפך ללהיט שמושמע רבות בחתונות. את השפעות המוסיקאליות קיבל דוד מאביו החזן אך הוא נוטה למוזיקה עכשווית.הסגנון המוסיקלי של דוד משלב טקסטים יהודיים עם נגיעות אתניות ומוסיקת רוק. בין הלהקות שהשפיעו על סגנונו המוסיקלי ניתן למנות את פינק פלויד וסנטנה,הגיטריסטים שהשפיעו עליו הם קלפטון ודיוויד גילמור.להקות ישראליות משפיעות היו: להקת כוורת ותמוז.הרב עודד דוד מוכר גם כיוצר, תסריטאי, מפיק והקול שמאחורי סדרת הילדים 'חבורת המצוות' .

בסידרה יצאו למעלה מ-30 דיסקים. זו סדרת ילדים עלילתית נוסח חסמב"ה שמחנכת ילדים לקיום תורה ומצוות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דוד הוציא עד עתה שני ספרים פרי עטו. ספרו הראשון, אורות הרמח"ל, מצביע על הקשרים שבין דרכי עבודתם של האר"י, הרמח"ל והרב קוק, ומהוה ביאור לספרו של הרמח"ל "דרך השם". זהו למעשה הספר הראשון שרואה ב"דרך השם" של הרמח"ל ספר קבלה, בדומה להגותו הספרותית הרחבה יותר של הרמח"ל. סיפרו השני של דוד הנו ביאור שיצא לאור לספרו של הרב קוק "ריש מילין" – ספר זה נחשב לספר עמוק וקשה במיוחד להבנה. עם זאת, ידוע שהרב קוק ראה בספרו הקצר זה תמצית הגותו וכן קיצור תורת הקבלה באופן כללי. ביאורו של דוד הנגיש את הספר לקהל הקוראים לראשונה מאז פרסומו ל בלונדון בשנת 1917.

זהו הביאור היחידי בעולם המתייחס להיבט הקבלי של הספר והוא זכה להסכמות נלהבות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]