משתמש:Politheory1983/הרהורים על המשבר בוויקיפדיה

הרהורים על ויקיפדיה והמשבר בוויקיפדיה העברית

זווית כלכלית – ויקיפדיה כמוצר ציבורי, או למה ויקיפדיה אינה נס

למה שאני אשקיע בלכתוב בוויקיפדיה? לכל עורך בוויקיפדיה יש סיבות משלו, אבל מבחינה תאורטית השאלה הזו נוגעת בהבט חשוב של ויקיפדיה כמרחב ציבורי – כולם, כמעט ללא יוצא מין הכלל, יכולים להנות מהפירות של ויקיפדיה, אבל תרומה משמעותית לפירות האלה דורשת הרבה זמן ומאמץ, שהפעילים בוויקיפדיה היו יכולים להקדיש לפעולות שמיטיבות רק עם עצמם: להרוויח קצת יותר כסף, לכתוב במיזמים שמתגמלים חומרית את הכותבים, לצפות בסדרת טלוויזיה, לבלות עם חברים וכו' וכו'.

אחת הסיבות שאנשים עם אינטרסים פרטיים בכל זאת תורמים לוויקיפדיה היא שהם (או לפחות חלקם) באמת מאמינים במשימה של קרן ויקימדיה: לפעול לאיסוף ופיתוח של תוכן לימודי ולהפצתו היעילה ברחבי העולם. אבל, כפי שהסביר הכלכלן מנסור אולסון, קיומה של ממטרה משותפת לא מבטיח פעולה משותפת. ההנחה של אולסון היא שאם לא ניתן למנוע מאדם להנות מהפירות של תוצר כלשהו ברגע שהתוצר הזה קיים, לפרטים אין אינטרס פרטי לתרום לאספקה של אותו מוצר – מקרה קלאסי של בעיית הנוסע החופשי. כדי שפרטים בקבוצה בכל זאת יתרמו, צריך לפי אולסון שהקבוצה תהיה קטנה מספיק, כך שהפעולה של כל פרט תהיה בולטת מספיק, או שיש צורך במנגנון אכיפה שמסוגל לכפות ולהסדיר השתתפות.

אבל ויקיפדיה קיימת ומשגשגת; הקבוצה שפעילה בה היא די גדולה; ואני לא ראיתי אף אדם שתורם לוויקיפדיה בגלל שהוא מוכרח. "חוק אוסטרום", על שם הכלכלנית אלינור אוסטרום, קובע ש"ארגון משאבים שקיים במציאות יכול לעבוד גם בתאוריה". אז מיזמים שיתופיים וציבוריים מצליחים כמו ויקיפדיה מחייבים את התאורטיקנים לתת הסבר טוב יותר לנס, כביכול, שמאפשר להם לפעול.

ב

על אף שוויקיפדיה שייכת למוסד פרטי (ללא כוונת רווח), קרן ויקימדיה, ניתן לתאר את אותה כמוצר ציבורי או מוצר משותף. בין שני סוגי המוצרים האלה יש הבחנה פורמאלית, אבל מעשית הרבה פעמים קשה להבחין ביניהם; ובנוגע לוויקיפדיה, ההחלטה כיצד האם לתאר אותה כמוצר ציבורי או משותף תלויה יותר באיזה פן של המיזם אנחנו מתמקדים.

מוצר ציבורי הוא מוצר שגם אינו אקסלוסיבי – לא ניתן למנוע מאחרים להנות ממנו ברגע שהוא קיים – וגם אינו 'יריבני' – ההנאה של אדם אחד ממנו לא גורעת מההנאה של אדם אחר. דוגמה בולטת היא שירותי ביטחון ושיטור: אם האזור שבו אני גר בטוח, אני מפיק מכך תועלת, והתועלת שלי מהביטחון לא גורעת מהתועלת של אחרים.

מוצר משותף הוא מוצר שלא ניתן למנוע מאחרים להינות או להשתמש בו, אבל התועלת שאדם אחד מפיק ממנו יכולה לגרוע מהתועלת שמפיקים ממנו אחרים, כלומר הוא כן יריבני. דוגמאות קלאסיות הן מאגרים ציבוריים של משאבים, כמו דגה או שטחי מרעה, שפתוחים לכולם אבל תחת תנאים מסוימים שימוש של אנשים במאגר יכול לגרום להידלדלות המאגר והידרדרות איכותו.

המושג הטרגדיה של נחלת הכלל, שהתפרסם בעקבות כתביו של גארט הרדינג, מתייחס בעיקר למוצרים משותפים. הוא מביע את הרעיון שגם אם לקבוצה של פרטים יש אינטרס משותף בדאגה למשאב משותף, כאשר כל פרט פועל על פי שיקול דעתו ובהתאם לאינטרס הפרטי שלו, התוצאה עשויה להיות פחות מאופטימלית ואף סותרת את האינטרס של הקהילה. אותו הרעיון ניתן להמשגה כבעיית האסיר או בעיה של פעולה קולקטיבית.

אז מהי ויקיפדיה? טוב משותף? טוב ציבורי? התשובה כאמור תלויה בהיבט של ויקיפדיה שבו אנחנו מתמקדים. אם נשים בצד את העובדה שוויקיפדיה נסמכת על משאבי חומרה, תוכנה, ועל תרומות שמאשפרות את קיום המשאבים האלה, קל לחשוב על ויקיפדיה כעל מוצר ציבורי, שהשימוש בו אינו יריבני ואינו אקסקלוסיבי. אחרי הכול, זה שעוד אדם משתמש או עורך בוויקיפדיה, לא גורע כלל מהיכולת שלי לקרוא או לערוך. בניגוד למאגרים של מוצרים משותפים, שמאפיין מרכזי שלהם שהם סופיים, אם מתעלמים מהמשאבים שעליהם ויקיפדיה נסמכת, אפשר להתייחס למוצר כבלתי-תלוי במשאב סופי.

אבל מנקודת מבט אחרת (והיא החשובה לנו פה), האינטרקציה בין ויקיפדים היא כן 'יריבנית', כיוון שהם אחראים לא רק על הפצת מידע "סטרילי", אלא גם על האופן שבו המידע הזה מוצג – הייצוג, הנרטיב והטון שדרכו מוצג המידע. נניח שאני הבעלים והמנהל של חברה מסחרית ביום ועורך בוויקיפדיה בערב. אני חולק עם שאר הוויקיפדים את הערכה למיזם ועקרונותיו, אבל יש לי אינטרס פרטי שוויקיפדיה תכיל ערך מפואר ומפאר על החברה שלי. האינטרס האישי שלי יכול להשפיע על ההעדפות שלי לגבי חשיבות אנציקלופדית, נייטרליות, שימוש במקורות וכו'. אני יכול לאמץ לעצמי גישה ששמה ערך גבוה על האינטרס של ויקיפדיה כקהילה שמטרתה ליצור ידע אמין ונייטרלי (וזה ישתקף בדרך שבה אני מחשב את התועלת שלי מאסטרטגיות פעולה שונות), אבל המידה בה אני נכון לפעול על פי האינטרס הכללי הזה עשויה להשתנות בהתאם לציפיות שלי מההתנהגות של אחרים: האם אחרים שומרים על אותן הנורמות? האם המתחרים שלי צפויים להצליח לקדם את החברות שלהם בוויקיפדיה? אמנם הפעולות שלי אינן מנצלות משאב סופי באותו אופן שבו קהילת דייגים מנצלת את הדגה במדגה, אבל הסיטואציה האסטרטגית עשויה להיות דומה: ככל שהשותפים לקהילה ישימו פרמיה גדולה יותר על האינטרס האישי שלהם בהווה אל מול האינטרס שלהם ושל הקהילה כולה בשימור המרחב המשותף, כך תגדל הנטייה שלהם לנהוג כנוסעים חופשיים, על פי האינטרסים הפרטיים קצרי הטווח שלהם.

אותה הבעיה קיימת גם בנוגע לערכים פוליטיים. לעורכים רבים יש העדפה, בין אם אנחנו מודעים לה או לא, לייצג את המידע באופן מסוים, על פי השקפת עולמם. ייתכן שבמקרים רבים ההבחנה בין העדפה אישית לגבי אופן הצגת המידע לבין דאגה למיזם בכללותו אינה ברורה – לדוגמה, יכול להיות שלשני עורכים יש העדפה שונה לגבי השם של הערך המהפכה המשפטית או הרפורמה המשפטית בישראל (2023), אבל כל אחד מהם יכול להסביר את עמדתו במונחים של אינטרס כללי ולא אינטרס אישי. נקודה חשובה זו, שאליה אשוב בהמשך, מסבכת את המצב: המחלוקת היא לא רק על מה ההצגה הספציפית של הנושא, אלא גם על האופן שבו אנו מעריכים ומבינים מהי "הצלחה" ואיזה פתרון מקדם את האינטרס המשותף בקידום מטרות המיזם. נשים לב שבדוגמה זו אנחנו עוסקים במשאב שהוא מוגבל וסופי – ויקיפדיה כולה היא מרחב משותף כמעט אין-סופי, שמאפשר לנו לערוך מאות אלפי ערכים, אבל חלקת הקרקע הדיגיטלית שעוסקת באותה רפורמה/מהפכה היא אחת בלבד, ועל כן אין להתפלא על כך שקיימת יריבות לגבי העיצוב של אותה חלקה.

כך או כך, בין אם אנו מתייחסים לוויקיפדיה כאל מוצר ציבורי ובין אם כמוצר משותף, ההיגיון הכלכלי הטהור, לפיו כולנו אינדיבידואלים אינטרסנטים שפועלים כדי למקסם את תועלתם האישית עשוי להביא אותנו למסקנה שעצם קיומה של וויקיפדיה כמיזם משותף הוא בגדר נס. אבל ויקיפדיה היא לא נס שנפל מהשמיים; היא קיימת בזכות היכולת שלנו לנהל אותו ולתרום לו, ולקיים קהילה של תורמים במשותף עם אחרים. ההתייחסות לוויקיפדיה כאל נס, לכל היותר צריכה לגרום לנו להעריך את המיזם יותר ולפעול לשימורו, וכן להטיל ספק ברעיון שכולנו נידונו להתנהל אך ורק כיצורים אינטרסנטים שממקסמים את התועלת של עצמם בלבד.

ג

כלכלנים וחוקרים ממדעי החברה הציעו מספר גישות לפתרון בעיות של פעולה קולקטיבית. פתרון מתבקש הוא הפרטה. בבריטניה, תנועת הגידור הביאה עד סוף המאה ה-19 להפרטה של מרבית הקרקע הציבורית, מתוך מחשבה שרק בעלות פרטית תוכל להביא לניצול מיטבי של הקרקע לחקלאות; בימים, היצירה של אזורים כלכליים בלעדיים מאפשרת אסדרה טובה יותר של דיג וניצול כלכלי של משאבים ימיים; הפרטה של חופי ים עשויה להביא לשמירה טובה יותר עליהם. היגיון זה של הפרטה מנוגד לערכים של ויקיפדיה ולמטרתה – הקיום של מרחב משותף הוא בשבילנו לא רק אמצעי או עובדה קיימת, אלא ערך בפני עצמו.

פתרון אחר, דומה להפרטה, הוא יצירה של הגמוניה או מינוי של דיקטטור נאור. ביחסים בין-לאומיים, חלק מהחוקרים מאמינים שהיצירה של סדר עולמי בתוך עולם אנרכי תלויה בקיומו של כוח הגמוני שגם מסוגל, מבחינת עוצמתו היחסית, וגם מעוניין, לדאוג לקיומו של סדר (תאוריית היציבות ההגמונית). בתקופה שבין מלחמות העולם לבריטניה כבר לא הייתה יכולת ממשית לשמור סדר כזה, וארצות הברית, הכוח היחיד שיכול היה לשמור על הסדר, פנתה לבדלנות ולא הייתה מעוניינת לתפקד כהגמון בעל אחריות לסדר העולמי. מצב אנלוגי בוויקיפדיה הוא כזה שבו מספר מצומצם של עורכים ותיקים או בירוקרטים שמעוניינים בשמירה על הסדר אחראים למעשה על ניהול המיזם. אבל גם הפתרון הזה נוגד את העקרונות של ויקיפדיה. במקום לייצג פתרון, הוא צריך לייצג עבורנו סיכון – הסיכון שהמחיר של פתרון הבעיות של ניהול משאב משותף יהיה ויתור על הערכים שלשמם המשאב המשותף קיים.

הפתרון המתבקש, הרלוונטי ביותר לעניינו, וזה שמתקיים בפועל, הוא שהקהילה תיצור, תוך שיתוף פעולה בין המשתמשים, מערכת של אסדרה וניהול קונפליקטים. אבל כאן צריך לשים לב שהפתרון הזה יוצר 'בעיה' נוספת, בעלת מאפיינים דומים לאלו שהוא מבקש לפתור. אחרי הכול, גם מערכת אסדרה אפקטיבית היא "מוצר ציבורי", שניהולו, תחזוקתו, והאכיפה שלו תלויים בנכונות של מאות עורכים לתרום לו מזמנם ויכולתם באופן וולונטרי. למה שלא אתן לאחרים לפעול על פי אותה מערכת אסדרה בעוד אני עצמי מנסה בכל דרך לפעול נגד חוקיה? אם כל אחד היה פועל כך, אסדרה עצמית הייתה פשוט בלתי-אפשרית. ולמה בכלל שאשחית את זמני חופשי על סיוע במלאכת האסדרה הזו? חלק מה"נס", כביכול, של ויקיפדיה, היא שעורכים מוכנים להקדיש מזמנם בשביל הפעולה הסיזיפית של ניטור ללא כל תמורה, על אף שבקלות הם היו יכולים להיות "נוסעים חופשיים" שמותירים את הטיפול בהשחתות ובעיות לאחרים. ויקיפדים משקיעים שעות רבות בניהול המיזם דרך המזנון והפרלמנט ובפתרון סכסוכים בין עורכים אחרים. ויקיפדים רבים מוצאים בכך מטרד והסתה מהמטרה הראשונית של המיזם, כפי שאפשר ללמוד מקיומה של התבנית {{לכו לכתוב ערכים}}.

למרות שאסדרה עצמית לא פוטרת אותנו מהבעיות של הפעולה הקולקטיבית, אלא רק, במקרה הטוב, יוצרת בעיה של פעולה קולקטיבית מסדר שני, זהו הפתרון היחיד שאפשרי מבלי לחטא לעקרונות שלשמם המיזם קיים.

הפתרונות השונים שקיימים בתאוריה יכולים להוות עבורנו סמנים לתהומות שאליהם אנחנו יכולים ליפול אם האסדרה העצמית לא תתנהל היטב: אנחנו עשויים, מתוך רצון טוב לפתור את הבעיות של הפעולה הקולקטיבית, להרוס את המיזם על ידי יצירת הגמוניה או הפרטה למעשה של השטח הציבורי; ואם לא נתנהל נכון כקהילה, אנחנו עשויים להביא לייאוש מעצם הרעיון שסדר יכול להתקיים בתוך מרחב חופשי וליצור "אנרכיה" שבה אותו מרחב ומשאב משותף מידרדר באיכותו ומאבד מערכו.

ד

הכלכלנית זוכת פרס הנובל אלינור אוסטרום לא חשבה שהעובדה שמיזמים שמתמודדים עם בעיות פעולה קולקטיבית הוא בגדר נס. באמצעות ניתוח של מספר מקרי מבחן, שהראו שקהילות יודעות לנהל את המאגרים המשותפים שלהן, היא הגיעה למסקנה שהתמודדות מוצלחת עם בעיות פעולה קולקטיבית מתאפשרת תחת שמונה תנאים או עקרונות. אם בעיות של פעולה משותפת היו קשורות להחלטה שמתקיימת פעם אחת בלבד, ולאחריה האינטראקציה בין הפרטים הייתה נפסקת, האינטראקציה שביב מוצרים משותפים באמת הייתה דומה לדילמת האסיר, שבה שיווי המשקל היחיד הוא שכולם בוחרים לא לשתף פעולה, אלא לקדם את האינטרס האישי שלהם ברגע זה. אבל ברוב המקרים קיימת אינטראקציה חוזרת ומתמשכת בין הפרטים, ותחת תנאים אלו ישנה אפשרות לפיתוח שיתוף פעולה ומוסדות שמסדירים את שיתוף הפעולה. יש לציין שאוסטרום לא התייחסה לשמונת העקרונות כהכרחיים, ואף הזהירה מפני פתרונות שהם בגדר 'תרופה להכול' (panacea). כאשר מתבוננים בוויקיפדיה כמקרה מבחן נוסף, נראה שחלק מהתנאים מתקיימים וחלקם לא.

לפני שאפרט לגבי שמונת העקרונות, אציין שני משתנים שחשובים להבנתם:

• שיעור ההיוון (discount rate) – מושג זה מתייחס למידה שבה פרטים מעריכים את התועלת שלהם בהווה לעומת התועלת שלהם בעתיד. המשמעות של שיעור ההיוון גבוה, הוא שפרטים מעריכים מאוד תועלת בהווה. במצב זה הנטייה של הפרטים תהיה לבחור בפעולה שמועילה להם עכשיו, גם על חשבון שיתוף פעולה שיכול להועיל להם יותר בהמשך. לדוגמה, אם דייגים בקהילת דייגים הם כה עניים שהם בכלל לא בטוחים שמשפחתם תוכל לשרוד באזור עד לשנה הבאה, יהיה להם אינטרס חזק להשיג כל מה שהם יכולים עכשיו ומייד, והם יעריכו פחות את התועלת של שיתוף פעולה שאת פירותיו ניתן לקצור בהמשך.
• נורמות התנהגות – על אף שפרטים מושפעים מהציפיות שלהם לגבי עלות ותועלת בהווה ובעתיד, המשקל שהם נותנים לציפיות האלו והציפיות של הפרטים לגבי ההתנהגות של אחרים יושפעו ממהותן וחוזקן של הנורמות בקהילה. נורמות חזקות נגד אופורטוניזם יכולות גם להוריד את המידה שבה הקהילה צריכה להשקיע בניטור ואכיפה, והן מאפשרות לפרטים לאמץ אסטרטגיות תלויות-מצב, שמתעדכנות עם הזמן בהתאם להתנהגות של אחרים. לדוגמה, בחברה שבה מוניטין הוא דבר חשוב והנורמות השליטות מתייחסות לכיבוד הסכמים וכללים כמשתנה חשוב למוניטין של אדם, העלות החברתית של פעולה המנוגדת לכללים תהיה גבוהה יותר, ויהיה קל יותר ליצור מערכת של שיתוף פעולה.

שמונת העקרונות שמציעה אוסטרום קשורים למשתנים אלה:

1. גבולות מוגדרים היטב – פרטים או בתי אב שלהם הזכות להשתמש במשאב שקיים במאגר צריכים להיות מוגדרים היטב, וכך גם הגבולות של המאגר עצמו.

   בהתייחס למאגרים משותפים קלאסיים, קל לראות את ההיגיון שבכלל הזה. אם, לדוגמה, קהילת דייגים חוששת מכך שאנשים שמגיעים מבחוץ יביאו לניצול יתר של הדגה וייגרמו לדלדול המאגר המשותף, שיעור ההיוון שלהם יהיה גבוה יותר – כלומר, הם יעריכו יותר את ניצול הדגה בהווה, על חשבון הפירות של שיתוף פעולה בעתיד. חוקרים של מאגרים דיגיטליים משותפים הציעו שעיקרון זה תקף ביחס לזכות להשתתף בעיצוב המאגר עצמו, כלליו והמבנה שלו. גם בוויקיפדיה העברית, הקבוצה שלה זכות הצבעה – כלומר הזכות להחליט בנוגע למחלוקות באתר היא מוגדרת ומצומצמת למאות בודדות של משתמשים. הצורך בקביעת תחום מוגדר של בעלי זכות הצבעה מוצדק פעמים רבות בטיעון שדרושה היכרות מינימלית עם המיזם, כלליו, אופן הדיון ושיתוף הפעולה בתוכו. השאלה של גיוס מצביעים, שעלתה במהלך המשבר האחרון במיזם, קשורה לעיקרון זה – החשש שביום פקודה עשויים להתייצב להצבעה על מחלוקת מספר רב של משתמשים שאין להם עניין במיזם בכללותו, אלא הם מונעים על ידי אינטרס פרטי שקשור למחלוקת הספציפית, עשוי לדחוק מעלה את שיעור ההיוון בקהילה, ולקדם העדפה של אינטרסים בהווה על פני שיתוף פעולה מתמשך.

2. התאמה בין ההקצאה של משאבים וכללים לתנאים המקומיים – אוסטרום בחנה מקרי מבחן שונים ומצאה שיש חשיבות רבה להתאמה בין הכללים שמאמצות קהילות לבין התנאים הספציפיים של הקהילה. הנקודה היא די ברורה מאליה: אין "מתכון" אחד לשיתוף פעולה; קהילה שצריכה לתאם הקצאה של מים להשקיה באזור הררי, עשויה להידרש לכללים אחרים מקהילה באזור העמק. בנוסף, חוקרים הצביעו על נטייה ליצירת קשר בין תרומה לבין הקצאת משאבים ובין ניצול המשאבים לבין התשלום/תרומה שנדרשת בגין הניצול.

   בהקשר של ויקיפדיה והכללים החלים בה, ניתן לחשוב על העיקרון כקשור לכללים שחלים בנוגע למרחבים וערכים שונים במיזם. דיונים רבים מכירים בתפיסה שלפיה יש להיזהר מכללים חובקי כל, ועורכים רבים מביעים סלידה מניסיון ליצור כללים כאלה, מבלי להתחשב בשוני בין חלקים שונים של המיזם. עקרונות של חשיבות אנציקלופדית למשל, 'תפורים' לערכים בנושאים שונים. לעניין המשבר הנוכחי בוויקיפדיה, העיקרון של אוסטרום עשוי להיות תקף לגבי הבחנה בין מרבית הערכים בוויקיפדיה לבין ערכים אקטואלים או כאלה שיש בהם פוטנציאל רב למחלוקת פוליטית. ההבחנה ביניהם צריכה, לדעתי, להביא לחשיבה על יצירת קשר בין עיקרון זה לעיקרון (1) – לא ברור בעיני שעריכה בנושאים אקטואלים או נפיצים צריכה להיות שוות ערך לעריכה בנושאים אחרים בחישוב זכות ההצבעה. בנוסף, הסנקציות על עריכה פוליטית לא לגיטימית, שהיא מקור מרכזי לחיכוכים, עשויה להיות שונה מהסנקציות על עריכה בנושאים אחרים.

3. מנגנונים לקבלת החלטות משותפת – עיקרון זה מעודד שקיפות והכלה של פרטים רבים בקבלת ההחלטות. אחד הממצאים המעניינים והפחות צפויים של אוסטרום הוא שניהול משאבים משותפים עובד טוב יותר כאשר הפרטים שמושפעים מהכללים משתתפים בקבלת ההחלטות. לפרטים אלה יהיה ידע והבנה טובים יותר לגבי הפתרונות הדרושים. הנחתה של כללים מלמעלה אולי נשמעת כמו פתרון, אבל היא עשויה להביא לפתרונות גרועים יותר.
4. ניטור – הניתוח של אוסטרום מציע שניהול טוב יותר של מוצרים משותפים מתקבל כאשר הניטור של התנהגות המשתמשים ושל התנאים במרחב המשותף נעשה בידי המשתמשים עצמם או על ידי אנשים שאחראים כלפיהם (כלומר המשתמשים הם 'הבוס'). שוב, יש כאן אזהרה מפני ניסיון ליצור מנגנון חיצוני ובלתי-תלוי.

   את החשיבות של העיקרון הזה למשבר הנוכחי בוויקיפדיה העברית אין צורך להסביר. הוא מהווה אזהרה ברורה מפני הסתמכות יתר על מנגנוני ניטור שאינם שקופים למשתמשים. מגבלות על השתתפות בניטור, כגון הקצאת הרשאות בודק למספר מצומצם של משתמשים, עשויות להיות הכרחיות; אבל במשבר הנוכחי נראה שהתפתחה מערכת די מסועפת של ניטור, שמתקיימת מאחורי הכללים, במיילים ובשיחות בין קבוצה מצומצמת של משתמשים ותיקים.

5. סנקציות הדרגתיות – כמו בשני העקרונות הקודמים, גם כאן אוסטרום מצאה שיש חשיבות רבה לכך שסנקציות על התנהגות נגד כללי המיזם ייעשו על ידי המשתמשים עצמם ולא על ידי סמכות חיצונית. בנוסף, הסנקציות הראשוניות שבהם נקטו מיזמים משותפים נטו להיות נמוכות ומקלות, ולהחמיר כאשר נמצא שמשתמש הוא עבריין סדרתי. ממצא זה מתאים למודל של אוסטרום, שטוענת כי ההדרגתיות מחזקת את המוטיבציה של משתמשים-מנטרים לפעול בעצמם על פי הכללים ולפתח אסטרטגיות תלויות-מצב, שמתעדכנות עם הזמן בהתאם להתנהגות של אחרים.

   גם הרלוונטיות של העיקרון הזה למשבר הנוכחי בוויקפדיה ברורה – חסימות לצמיתות הם סנקציה חמורה ביותר ויש להשתמש בה בזהירות רבה. ברוב המקרים, הנימוק לסנקציות אלה אכן כלל התייחסות להתנהגות חוזרת שאינה עומדת בכללים. עם זאת, ללא שקיפות יש קושי למשתמשים להעריך את הפרופורציונליות של הסנקציה.

6. מנגנונים לפתרון סכסוכים – הדגש של אוסטרום הוא על קיומם של מנגנונים לפתרון סכסוכים שפועלים מהר ובעלות נמוכה. בהקשר של ויקיפדיה, אני חושב שיש לפרש "עלות" כמידת ההשקעה וזמן הנדרשים כדי לקיים בירור בעניין סכסוך בין משתמשים.
7. הכרה מינימלית של הזכות להתארגן – עיקרון זה קשור להכרה של גוף חיצוני, כמו הממשלה, בזכות של המשתמשים להתארגן ולקיים כללים ומנגנונים לאכיפתם ושימורם בעצמם. להבנתי עיקרון זה מתקיים מאליו בוויקיפדיה.