משתמש:Oz Amram/מלחמת העלפים בסאורון
תאריכים | 1693[א]–1701[א] (כ־8 שנים) | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה לפני | מלחמת החרון | |||||||||||||||||||||
מלחמה אחרי | מלחמת הברית האחרונה | |||||||||||||||||||||
מקום | הארץ התיכונה, בעיקר אֶרְיָדוֹר | |||||||||||||||||||||
עילה | רצונו של סָאוּרוֹן לקחת את טבעות הכוח | |||||||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון של העֲלָפִים והנוּמֶנוֹרִים | |||||||||||||||||||||
שינויים בטריטוריות | שטחיו של סָאוּרוֹן מוגבלים למוֹרְדוֹר בלבד | |||||||||||||||||||||
|
בלגנדריום של טולקין, מלחמת העֲלָפִים בסָאוּרוֹן (באנגלית: War of the Elves and Sauron) הייתה מלחמה בארץ התיכונה שהתנהלה בין העֲלָפִים והדוּנֵדַין לבין סָאוּרוֹן וכוחותיו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – טבעות הכוח
במהלך העידן השני, סָאוּרוֹן תכנן להשחית את העֲלָפִים ולהכניס אותם לשליטתו. במסווה שלו כאַנַטָר, הוא ניסה לפתות את האלדר. גם גִיל־גָלָד וגם אלרונד דחו אותו מלינדון, אבל הנפחים של אֶרֶגְיוֹן ניצחו. סָאוּרוֹן הדריך את העֲלָפִים של אזור יצירת טבעות הכוח, כולל סיוע לגיבוש התשע והשבע. סָאוּרוֹן חזר למורדור ויצר בחשאי את הטבעת האחת כדי לשעבד את נושאי הטבעות האחרות. ללא ידיעתו, העֲלָפִים יצרו שלוש טבעות משלהם, כך שכאשר סָאוּרוֹן לקח את הטבעת שלו, הם הבינו את כוונותיו ומאות שנות התכנון שלו עלו בתוהו. הוא דרש את הטבעות, שכן הם לא יכלו לעשות אותן בלי עזרתו, אבל הם סירבו. סָאוּרוֹן יצא למלחמה נגדם על מנת לקחת את טבעות הכוח ולהכניע את העֲלָפִים.[1]
מהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1695[6] צבאותיו העצומים של סָאוּרוֹן עברו דרך קָלֵנַרְד'וֹן, פלשו לאֶרְיָדוֹר דרך פער רוֹהָן, ופנו צפונה כדי לתקוף את אֶרֶגְיוֹן. כתוצאה מכך שהנוּמֶנוֹרִים כרתו רבים מהעצים של מִינְהִירִיאַת ואֶנֶדְוַּית, האנשים שאכלסו את האדמות הללו קיבלו בברכה את כיבושו של סָאוּרוֹן, ונתנו לו לעבור ואף עזרו לו. סָאוּרוֹן השאיר כוח בתַרְבָּד, וצבאותיו צעדו אל אֶרֶגְיוֹן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמת העלפים בסאורון, באתר האנציקלופדיה של ארדה
- מלחמת העלפים בסאורון, באתר Tolkien Gateway (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג'. ר. ר. טולקין, תרגום: עמנואל לוטם, הסילמריליון, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1990, עמ' 260-262