משתמש:OvedC/2טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | אבי לאומי, צביקה נווה, משה כספי |
| תקופת הפעילות | 1997–הווה (כ־27 שנים) |
| משרד ראשי | יבנה, ישראל |
| בעלות | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, אביחי סטולרו |
| הכנסות | 375 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| רווח תפעולי | הפסד של 18.9 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| רווח | הפסד של 7.01 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| הון עצמי | 364 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| סך המאזן | 780 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| יו"ר | יואב תורג'מן |
| מנכ"ל | דני סלסקי[1] |
| עובדים | 750 (2019) |
| aeronautics-sys.com | |
אירונאוטיקס בע"מ (Aeronautics Ltd) הינה קבוצה בינלאומית בתחום התכנון, הפיתוח והייצור של מערכות תעופה בלתי מאוישות. ההצלחה המוכחת של הטכנולוגיה פורצת הדרך של החברה, מבוססת על מאות אלפי שעות טיסה שנצברו מאז הקמתה של אירונאוטיקס ועל מערכות שפעלו בהצלחה בתנאי סביבה שונים וקשים באזורים רבים בעולם ובמשימות מורכבות.
אירונאוטיקס אמונה על מגוון רחב של פתרונות מודיעין, מעקב, סיור (ISR) וכן יכולות חימוש (משוטטים/ סגירת מעגלים) לשדות הקרב הנוכחיים והעתידיים, המיועדים לשוקי ההגנה וביטחון המולדת הגלובליים. בחברה תשתיות ותהליכי מחקר ופיתוח קפדניים וכן בקרת איכות המבטיחים את איכות ביצועי מוצריה והמערכות הנלוות להם.
אירונאוטיקס, שנוסדה בשנת 1997, נרכשה על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות בשנת 2019. חברות הבת של הקבוצה כוללות את Magal Solutions, Commtact , Zanzottera Technologies S.R.L, , Controp Precision Technologies, ו- CP North America.
חברת האם של אירונאוטיקס, רפאל מערכות לחימה מתקדמות, הינה מובילה בינלאומית בשוקי הביטחון, הפועלת בסינרגיה עם קבוצת אירונאוטיקס במגוון תחומים טכנולוגיים, תפעוליים וכן בפן העסקי.
מטה החברה ממוקם ביבנה. במרץ 2023 מונה כמנכ"ל מר דן סלסקי, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל חברת SCD. יו"ר דירקטוריון החברה הוא מנכ"ל רפאל, לשעבר, אלוף (מיל') יואב הר אבן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה על ידי אבי לאומי ומשה כספי בנובמבר 1997. כספי, שירת כמהנדס אלקטרוניקה בחיל האוויר, ואחר כך עבד כמומחה לפיתוח מערכות זמן אמת. בתחילת דרכה הייתה החברה סטארט-אפ לפיתוח יישומים להתקני תדלוק אוטומטי, דוגמת פזומט ודלקן[3].
בעקבות זיהוי צורך בשוק, החלה אירונאוטיקס לפתח מערכות שליטה ובקרה של מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"ט), תוך התבססות על שדרוג טכנולוגיות קיימות. תוך כמה שבועות בנתה החברה אב-טיפוס של המערכת. הפתרון היה מהפכני באותה עת, במקום לבנות תת-מערכות בקרה נפרדות לאופטיקה, לתקשורת, לחשמל, ולניווט, שעליהן פיקד מחשב מרכזי (שהמשקל הכולל של המערכות נע בין 20 ל-25 ק"ג), המערכת הייתה ממוזערת פי 40–50. עם צריכת חשמל נמוכה בגלל כמות הכבלים הקטנה יותר, כך משקל המטוס נמוך יותר, צריכת הדלק פוחתת, וזמן השהייה באויר גדל. צבי נווה הצטרף לחברה כמשקיע, באמצעות חברה בבעלותו בשם אירוטים הנדסה, ומונה כיושב ראש ואבי לאומי שימש כמנכ"ל[3]. החברה גייסה השקעה מקבוצת האחים עופר, ואיש העסקים קובי מימון, שבפברואר 2000 רכש 26% ממניות החברה תמורת 600 אלף דולר. שנה אחר כך מכר תמורת 2.3 מיליון דולר, חלק מחבילת המניות לקבוצת משקיעים בראשותו של שלמה משיח שהחזיקו 11% ממניות החברה. בתחילת 2001 החלו מגעים עם התעשייה האווירית על הסכם להשקעה באירונאוטיקס תמורת 25% ממניותיה אך בספטמבר 2002 בוטל ההסכם, בהסכמת שני הצדדים[4].
השקת המוצר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרויקט הראשון בו זכתה החברה היה שדרוג והשבחה של מלט"ים תוצרת התעשייה האווירית של יחידת נחשון של חיל המודיעין, זאת לאחר הוכחת היתכנות שנערכה באפריל 1998 במנחת עין שמר. בתחילת 1999 עבדו בחברה 5 אנשים והיא זכתה בחוזה בהיקף של 200 אלף דולר עם יחידת הניסויים של הצי האמריקאי לאספקת מערכות שליטה ובקרה. בהמשך מכרה מערכות בקרת טיסה לחילות האוויר של יוון וטייוואן. המוצר שפיתחה היה מערכת האוויוניקה הקטנה ביותר בעולם UMAS, אשר אפשרה למפעיל לשלוט שליטה מלאה במזל"ט מתחנה קרקעית מתקדמת. החברה סיפקה תחילה ליחידת נחשון מערכות שליטה ובקרה, בהדרגה גם רכיבים נוספים למלט"ים, והוחלט לפתוח קו ייצור עצמאי במפעל שהוקם בראש העין. באותה העת החברה פעלה בשם "נץ מערכות אוויוניקה" - NETS Integrated Avionics Systems. בשנת 2000 שונה שם החברה ל"אירונאוטיקס"[4]". בתחילת 2001 רכשה את הבעלות המלאה בחברת "אירובוט" מאשדוד. החברה, בבעלותו של אריה גולדברג מחלוצי המל"טים בישראל, ייצרה את כלי הטיס כקבלן משנה עבור התעשייה האווירית ואלביט מערכות. העסקה בוצעה באמצעות החלפת מניות. לאחר הרכישה הייתה לחברה מערכת שלמה של כלי טיס ומערכת בקרת טיסה. באוגוסט 2001 נחנך המפעל החדש ביבנה, בו אוחדה הפעילות שהייתה באשדוד ובראש העין במתחם אחד, במעמד שר הביטחון בנימין בן-אליעזר[4]. באותה עת גייסה החברה את חיים מנדל שקד כיושב ראש ובהמשך גויסו למועצת המנהלים של החברה הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף דוד עברי, ומפקד יחידה 8200 לשעבר פנחס בוכריס[5]. ביוני 2001, הגיש צבי נווה תביעה נגד החברה בטענה שנושל מהחזקתו בחברה[6].
גידול והתרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריצת הדרך של החברה הגיעה במרץ 2002, כאשר צה"ל החליט רכוש את שירותי המזל"טים של אירונאוטיקס לביצוע משימות מודיעין טקטי, לצורכי ביטחון שוטף. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שהוא החליט להפריט שירותי מודיעין ולהפקיד אותם בידי קבלן אזרחי, במודל של מיקור חוץ. המשימה שקיבלה החברה הייתה שיגור מזל"טים לרצועת עזה ולגדה המערבית כדי לעקוב אחרי פעילות מחבלים בשטחי הרשות, ולהתריע מפני ניסיונות שיגור חוליות טרור לשטח מדינת ישראל. לטענת אבי לאומי הוא זכה בחוזה לאחר שפגש את מפקד אוגדת עזה באותה העת, אלוף ישראל זיו במסיבה, והוא סיפר לו שיש קשיים בעקבות סגירת יחידת נחשון של חיל המודיעין בסוף שנת 2000. מאחר שאירונאוטיקס טיפלה קודם בציוד של היחידה, הציע לאומי למכור את שירותי המזל"טים כשעות טיסה[7]. בהמשך המודל העסקי של מכירת שעות טיסה שווק גם למדינות אחרות בהצלחה[8]. בעקבות הזכייה בחוזה התעשייה האווירית התלוננה שהוא ניתן ללא מכרז, משרד הביטחון נענה לבקשתה ופרסם מכרז. במכרז החדש זכתה התעשייה האווירית אך אירונאוטיקס הגישה תביעה לבית המשפט בטענה שהתעשייה האווירית הציעה מחיר הפסד כדי לדחוק אותה מהשוק[9].
בשנת 2003, לצורך מימון המשך פיתוח החברה, נמכרו כ-40% מהמניות לקבוצת משקיעים זרים, אנשי עסקים בריטים והודים, לפי שווי של 80–100 מיליון דולר[10]. באותה שנה העסיקה החברה 150 עובדים ודיווחה על הכנסות של כ-30 מיליון דולר[5]. בסיוע המשקיעים הזרים זכתה החברה בחוזים גדולים בהודו ובניגריה, אך בשני המקרים עלו חשדות נגד החברה שהיא שילמה שוחד כדי לזכות בחוזים אלו[11]. החברה נחקרה גם על העברת ציוד ללא אישורים לרוסיה[10]. בספטמבר 2006, הגישו המשקיעים הזרים תביעה נגד החברה בטענה כי הובטח להם שהשליטה תעבור לידיהם, בעקבות השקעות נוספות שביצעו, אך הדבר לא בוצע. לפי התביעה, בתמורה ל-50 מיליון שקל שהעמידו לחברה, היו צריכות להיות מוקצות להם מניות בחברה שהיו מגדילות את חלקם בה מ-40% ליותר מ-70% ומעניקות להם את השליטה בה. אך לטענתם, אבי לאומי לא עומד בהסכם זה[12]. בשנת 2007 האחים אבי ואהרון שקד, מבעלי חברת ההימורים באינטרנט 888 אחזקות, רכשו את מניות משקיעים הזרים, והיו לבעלי המניות הגדולים בה[13].
בתחילת 2012 החברה נקלעה לקשיים פיננסיים. בתחילת נובמבר של 2012 קרנות המינוף קלאריטי קפיטל, קרן בראשית וקרן ויולה שהשקיעו בחברה הון קודם לכך, נטלו את השליטה בחברה. אבי לאומי, מייסד החברה, הודח מתפקיד המנכ"ל ובמקומו מונה המנכ"ל הזמני סמי תותח[14].
בשנת 2017 הונפקה החברה בבורסה של ת"א לפי שווי של כמיליארד ש"ח[15].
תקרית באזרבייג'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלונה שהוגשה למשרד הביטחון נטען כי משלחת של אירונאוטיקס ערכה ביולי 2017 הדגמה חיה של יכולות התקיפה של האורביטר K1, כטב"ם הנושא חומר נפץ ("מתאבד"), במהלך ביקור עסקי בבאקו, בירת אזרבייג'ן[16]. מפעילי הנשק סירבו לתקוף עמדה של הצבא הארמני בנגורנו קרבאך, כפי שדרשו נציגי הצבא האזרי, על כן נאלצו בכירי המשלחת לחמש ולהטיס את שני הכטב"מים בכוחות עצמם. המנהלים החטיאו את מטרותיהם, אך בהתייחסות של בכיר בצבא הארמני נטען כי שני חיילים נפצעו בתקרית[17]. החברה הכחישה את הנטען בתלונה[16].
ב-29 באוגוסט 2017, בעקבות חקירת משרד הביטחון, הקפיא אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) את רישיונות השיווק והייצוא על דגם זה של החברה באזרבייג'ן[18][19]. שבועות ספורים לאחר מכן שחרר אפ"י את ההקפאה האמורה והחברה יכלה לשווק ולמכור את הדגם האמור ללא כל מגבלה.[דרוש מקור]
בדצמבר 2021 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד החברה ושלושה נושאי משרה בה לשעבר, בגין עבירה על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני. בחודש יולי 2023 משכה המדינה את כתב האישום[20].
מכירת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון שקל[21]. סטולרו ורפאל החזיקו בחלקים שווים במניות אירונאוטיקס. עם השלמת תהליך הרכישה, ב-2 בספטמבר 2019 נמחקה אירונאוטיקס מהמסחר בבורסה[22].
בפברואר 2021 רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל[23].
ביוני 2021 רכשה החברה מחצית מקרקע בשטח 42 אלף מ"ר ממגה אור שנמצא באזור התעשייה במודיעין. החברה מתכננת להעביר את כל פעילותה מיבנה למתחם החדש במודיעין לקראת שנת 2026[24].
בספטמבר 2021 נמסר כי ממשלת הודו בחרה בחברת אירונאוטיקס כזוכה במכרז בינלאומי לחידוש מערך המל"טים של חיל הים ההודי. במסגרת ההסכם, אירונאוטיקס תספק לחיל הים ההודי מטוסי אורביטר 4 עם מערכות אלקטרואופטיות מתוצרת חברת קונטרופ (חברה בבעלות משותפת של אירונאוטיקס ורפאל). היקף המכרז מוערך מעל ל-200 מיליון דולר[25].
במרץ 2023 הודיע סטולרו על כוונתו למכור את חלקו בחברה לרפאל בספטמבר 2023 ובהתאם הגדילה רפאל את אחזקותיה בחברה לשיעור של 100%[26].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת החברות הנמנות עם אירונאוטיקס מעסיקה כ-1,200 עובדים, והן פועלת בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; ייצור ומכירת רחפנים; תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרו אופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה להתקנה במגוון מערכות ויישומים. פעילות זו מבוצעת על ידי חברת הבת ׳קונטרופ׳ (Controp) (המוחזקת 50% על ידי החברה ו-50% על ידי רפא"ל). עוד עוסקת החברה בפיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת באמצעות החברה הבת ׳קומטקט׳ (Commtact) ומנועים למל"טים באמצעות חברת הבת ׳זנזוטרה׳ (Zanzottera), וכן בייצור ואינטגרציה של תחנות הפעלה למערכות בלתי מאוישות וציוד מחשוב ליישומים צבאיים ותעשייתיים באמצעות חברת CP North America.
הטכנולוגיה שפותחה באירונאוטיקס משלבת מערכות בלתי מאוישות מסוגים שונים הכוללות ציוד מעקב לצורכי מודיעין מגוונים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. החברה מספקת כטב"מים ללקוחות בעשרות מדינות.
חברות בנות (נכון למרץ 2024)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומטקט (100%)
- קונטרופ (50%)
- פוזידרון (100%)
- זנזוטרה (100%)
- CP North America[27] (100%)
מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירונאוטיקס מציעה מגוון רחב של כטב"מים, החל מרחפנים ועד למערכות לגובה בינוני ופעילות ממושכת (MALE). משפחת הכטב"מים הטקטיים Orbiter מציעה ביצועים מרובי-משימות לצרכי הגנה, ביטחון המולדת ומשימות ימיות שונות, בהם הדגמים Orbiter 2, Orbiter 3, Orbiter 4 ו–Orbiter 5. כטב"ם החימוש המשוטט של הקבוצה הוא Orbiter 1K. סדרת הכטב"מים לגובה בינוני של אירונאוטיקס כוללת את המערכות Dominator ו–Aerostar. הרחפנים של הקבוצה כוללים פלטפורמות טקטיות אוטונומיות לחלוטין המסייעות לתכנון וניטור משימות, ומייצרות הבנה בזמן אמת של כל מצב. רכיב הקרקע מאפשר מאפייני שליטה קרקעית מתקדמת או מלאה ותקשורת בכל מצב נתון, לרבות GCS, MTCS, SCS ו- PGCS.
כטב"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דומינטור- XP MP/NG
- ארוסטאר (כינוי בצה"ל -"שלו") - A B BP MP חלק מההתפתחות של המוצ . אירוסטר A המל"ט הראשון שהחברה ייצרה.
- ארולייט
- סיסטאר
- אורביטר 2 , 2B, 2C
- אורביטר 3- מערכת LEGACY שהושקה לראשונה ב 2010. בעלת הנעה חשמלית, מגוון מטע"דים משימתיים, תקשורת דיגיטלית, בקרת טיסה ופעילות בתנאי מז"א קשים.
- אורביטר 4[28] - הכטב"ם הטקטי ממשפחת אורביטר, בעל יכולת נשיאת שני מטע"דים בו זמנית, שילוב של מטע"ד אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR, מכ"ם סיור ימי MPR או סנסורים נוספים. הכטב"ם משוגר ממתקן השיגור בשטח ונוחת בעזרת מצנח.
לאורביטר 4 זמן שהייה ממושך באוויר של כ-24 שעות, והוא מסוגל לביצוע מספר משימות במקביל. - אורביטר 5[29]
- אוקטופר: רחפן האוקטופר מאפשר נשיאת מגוון מטע"דים במשקל של עד 12 ק"ג, בעל יכולות ניווט המאפשרות לפעול באופן מלא גם בסביבה ללא GPS, הרחפן בעל שתי תצורות מערכת, תצורה חשמלית המאפשרת זמן טיסה של מעל שעה ותצורה היברידית המאפשרת עד 4 שעות טיסה. הרחפן תוכנן לביצוע משימות בתנאי מז"א קשים וכולל יכולות ממסור תקשורת, אנליטיקה, יכולת ביצוע משימות טיסה ונחיתה אוטונומיים.
חימוש משוטט[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אירונאוטיקס בע"מ- אירונאוטיקס בע"מ, באתר "מאיה"
- אתר חברה בת, RT מערכות בלוני תצפית
- אמיר בוחבוט, "כמו נשר בשמיים": המל"ט הישראלי שכובש את העולם, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2013
- רון שטיינבלט, הקרנות הצליחו לייצב את יצרנית המל"טים אירונאוטיקס, באתר גלובס, 11 במאי 2014
- אודי עציון, החברה מיבנה שהתברגה בתעשיית המל"טים העולמית - ונחקרת בעקבות עסקה חשאית, באתר ynet, 14 בנובמבר 2017
- עמיר קורץ, מל"ט חמקן, באתר כלכליסט, 22 בנובמבר 2018
אודי עציון, "המל"טים המודרניים מסוגלים לבצע כמעט כל משימה", באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2021- אורביטר: לדאות, לראות ולבצע משימות, באתר "חדשנות ישראלית"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירקטוריון חברת אירונאוטיקס מינה את דני סלסקי לתפקיד מנכ"ל, באתר אייס, 28 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 אירונאוטיקס בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ 1 2 גיא לשם, הנשק הסודי של לאומי, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008
- ^ 1 2 3 אמנון ברזילי, פתרון במשקל 400 גרם, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
- ^ 1 2 החברה השותפה: 30 מיליון ד' בשנה וחזון של שדה קרב בלתי מאויש, באתר הארץ, 27 ביולי 2003
- ^ יצחק דנון, בעלי מניות באירוטים הנדסה מבקשים להפסיק את קיפוחם בחברה, באתר גלובס, 4 ביוני 2001
- ^ עמיר קורץ, "מייסד אירונאוטיקס חי בקפריסין ועושה עסקים במפרץ הפרסי", באתר כלכליסט, 14 בינואר 2019
- ^ אורה קורן, "אני רוצה להיות טבע של התעשיות הביטחוניות", באתר הארץ, 12 ביוני 2009
- ^ יצחק דנון, נדחתה בקשת אירובוט לצו ביניים נגד זכיית תע"א במכרז להפעלת מזל"ט, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2003
- ^ 1 2 יוסי מלמן, סוחרי נשק מהודו ובריטניה עומדים מאחורי יצרנית המזל"טים הישראלית אירונאוטיקס, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
- ^ יוסי מלמן, חקירה בניגריה: חשד שחברת הציוד הצבאי הישראלית אירונאוטיקס שיחדה את הנשיא, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2006
אמנון ברזילי, חשד: התע"א שילמה שוחד לבכירי הממשל בהודו במסגרת עסקה של 270 מיליון דולר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006
יוסי מלמן, דיוקנו של האיש החשוד כי שיחד את צמרת הממשל בהודו כדי לקדם מכירת נשק ישראלי במיליארדים, באתר הארץ, 2 באפריל 2009 - ^ יצחק דנון, 3 חברות תובעות את מנכ"ל אירונאוטיקס: "מונע מאיתנו לממש את זכויות השליטה בחברה", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2006
- ^ יוסי מלמן, מיליונר, סוציאליסט - וסוחר מזל"טים: אבי שקד רכש את חברת אירונאוטיקס, באתר הארץ, 27 במרץ 2007
- ^ גולן חזני, הקרנות KCPS ובראשית משתלטות על אירונאוטיקס, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2012
אבי לאומי, מייסד אירונאוטיקס, פורש, באתר גלובס, 4 בינואר 2012 - ^ הושלמה הנפקת אירונאוטיקס; שווי החברה - כמיליארד שקל, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2017
- ^ 1 2 יוסי מלמן, מפעילי מזל"טים ישראלים סירבו לדרישות מנהליהם ומנעו פגיעה בצבא ארמניה, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2017
- ^ יהודה ארי גרוס, Drone sale to Azeris halted as maker accused of bombing Armenia in demo, The Times of Israel, 29 באוגוסט 2017
- ^ גילי כהן, עקב חקירה של משרד הביטחון, חברה ישראלית לא תוכל לייצא מל"ט מתאבד לאזרבייג'ן, באתר הארץ, 29 באוגוסט 201729 באוגוסט 2017
- ^ אנה אהרונהיים, Export of Israeli drones frozen after suspected live demo in Armenia, ג'רוזלם פוסט, 30 באוגוסט 2017
- ^ ידידיה שלמן, הפרקליטות התחרטה: יבוטל האישום נגד בכירי 'אירונאוטיקס', באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2023
- ^ יובל אזולאי, הקבינט אישר: אירונאוטיקס תימכר לרפאל בסכום של 850 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2019
- ^ אירונאוטיקס בע"מ, באתר "מאיה", 2 בספטמבר 2019
- ^ אודי עציון, אירונאוטיקס רוכשת את חטיבת הפרויקטים של מגל ב-35 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2021
- ^ גולן חזני, אירונאוטיקס תעבור למודיעין למתחם שתקים עם מגה אור, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2021
- ^ גולן חזני, אירונאוטיקס זכתה במכרז בהודו בשווי של יותר מ-200 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2021
- ^ יובל אזולאי, סטולרו יוצא מהשותפות באירונאוטיקס - מוכר את חלקו לרפאל, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2023
- ^ גיא בן סימון, אירונאוטיקס רוכשת את Chassis Plans תמורת 6 מיליון דולר, באתר ביזפורטל, 24 בספטמבר 2017
- ^ אודי עציון, המל"ט הטקטי החדש של אירונאוטיקס טס 25 שעות ברציפות, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2019
- ^ אירונאוטיקס משיקה את האורביטר 5 - כלי טיס בלתי מאוייש טקטי חדש, israeldefense, 14 ביוני 2023
| מניות מדד תל אביב טק-עילית | |
|---|---|
| (נכון ל-7 בפברואר 2018) | |
|
* קטגוריה:תעשיית אלקטרוניקה בישראל קטגוריה:תעשיית נשק בישראל קטגוריה:יבנה: חברות קטגוריה:יחסי אזרבייג'ן–ישראל קטגוריה:חברות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב קטגוריה:כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים קטגוריה:רפאל