משתמש:Osps7/אספת העם של מצרים

מועצת הנבחרים (על פי החוקה המצרית של 2014) - הייתה ידועה בעבר כמועצת העם (על פי החוקה המצרית של 1971) - היא הרשות החוקתית ברפובליקת מצרים הערבית והיא עוסקת בסמכויות שונות שמופיעות בפרק החמישי של החוקה. על פי הסעיף 101 של החוקה, מועצת הנבחרים נושאת ברשות לחקוק חוקים, לאשר את המדיניות הכללית של המדינה, את התוכנית הכללית לפיתוח כלכלי, חברתי ואזרחי, את התקציב הכללי של המדינה, והיא מתממשת בפיקוח על פעילות הרשות המבצעת, הכל כפי שמופיע בחוקה.

מועצת הנבחרים מורכבת מלפחות ארבע-מאות חמישים חברים הנבחרים על ידי הציבור באמצעות הצבעה סודית ישירה תחת פיקוח של חברים מהוועדה המשפטית. בנוסף, הנשיא של הרפובליקה מעניק מספר חברים שאינו חורג מ-5% מכלל החברים.

הרפובליקה מחולקת לארבע פרצים לבחירות במערכת הרשימה הסגורה המוחלטת ו-143 מחוזות בחירות לבחירות במערכת האישית. כתוצאה מכך, מספר המושבים הסמוכים למערכת האישית הוא 448 מושבים ו-120 מושבים לרשימות, פלוס 28 מושבים שנמנים על ידי נשיא הרפובליקה.

היסטוריה של החיים הפרלמנטריים במצרים, החלה בשנת 1866, מייצגת תקופה ארוכה בה חל שבעה מערכות פרלמנטריות שונות ששתלשלו במדינה. כל אחת מהן הייתה עם הרמת רמות שונה של רשות חקיקה ופיקוח מתקופה לתקופה, ובסופו של תהליך זה היא משקפת את ההיסטוריה של המאבק המתמשך של העם המצרי ושאיפתו הנחישה להקים מדינה דמוקרטית וחופשית.

למשך מעל 135 שנה של היסטוריה פרלמנטרית, שולבו במדינה שניים ושלושים גופי נציגות שהושטו ממספר 75 חברי כנסת עד 458 חברי כנסת. הם תרמו לעיצוב ההיסטוריה של מצרים ולפניה התרבותית המודרנית שלה בכל תחום הפוליטי, החברתי, הכלכלי והתרבותי.

הנשיא של הכנסת נבחר מתוך חברי הכנסת המצליחים במהלך הכנסת, ובאמצעות ישיבת הכנסת הכללית נבחר הוא לתפקיד יו"ר הכנסת.

הגדרה של הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת היא הרשות החוקתית ברפובליקת מצרים הערבית והיא נושאת ברשויות שונות המופיעות בפרק החמישי של החוקה הישנה. על פי סעיף 101, הכנסת מוסמכת ברשות לחקוק חוקים, לאשר את המדיניות הכללית של המדינה, את התוכנית הכללית לפיתוח כלכלי וחברתי, את התקציב הכללי של המדינה ולמעשה, לשלוט ולבקר בפעילות של הרשות המבצעת, כפי שמפורט בחוקה.

התפקיד והמשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של החוקה של 1971, הפרלמנט המצרי התינשא בשם "מועצת העם". הוא מחזיק ברשות לחקוק חוקים, לאשר את המדיניות הכללית של המדינה, את התוכנית הכללית לפיתוח כלכלי וחברתי ואת התקציב הכללי של המדינה, וכן מפעיל פיקוח על פעילות הרשות המבצעת.

נשיא הרפובליקה מגיש את התפקיד שלו למועצת העם, שמכריזה על ריקון התפקיד שלו. בנוסף, המועצה מוסמכת לאמת הסכמות ולהארכת מצב חירום ולהכרזת מלחמה.

המקום המרכזי של הכנסת הוא בעיר הקהיר. החוק קובע את המחוזות הבחירה שבהם מחולק המדינה, ואת מספר החברים הנבחרים שחייב להיות לא פחות מ-450 חברי כנסת. הבחירות נערכות בצורה ישירה, סודית וציבורית. הנשיא של הרפובליקה רשאי למיין בכנסת מספר חברי כנסת שאינו יותר מ-5%.

משך הכנסת הוא חמישה שנים מהתאריך שבו נערך המשפט הראשון, והבחירות לחידוש הכנסת מתרחשות במשך שישים יום לפני תום תקופת הכנסת הנוכחית. החוקה הקובעת מספר מניעים לשמירה על יציבות הרשות החוקתית, כמו שאין לנשיא הרפובליקה להוציא פקודה לפריקת מועצת העם אלא במקרים החיוניים, ואם הכנסת פרקה על פי מסעדה אז לא ניתן לפרוק את הכנסת החדשה לאותו הנושא.

בנוסף למה שנאמר, הכנסת היא אשר מוסמכת לפרש באם חברי הכנסה ראויים לשמור על החברות ולא ניתן לשלוף את חברותו של חבר מועצת העם אלא אם איבד את האמון והכבוד, או אם הוא איבד מועד מועצה או פרץ בחובות החברות שלו, ולפרט עליו ליצור פסק דין של שחרור מחובות החברות על ידי רוב שני שלישיי החברים במועצת העם עצמה. הכנסת גם זו שמקבלת את התפטרות החברים.

בנוסף, החוקה גם נותנת מניעים לחברי הכנסת, כמו אי אפשרות המשטר להוציא כל הליך פלילי נגד חבר מועצת העם על פי השקפתו או דעתו בביצוע משימתו בכנסת או בוועדותיה, ואין אפשרות לפתוח להליך פלילי נגד חבר מועצת העם אלא באישור מראש ממועצת העם.

מתוך הסמכויות הראשוניות שהוזכרו בחוקה, הן אלה הקשורות לרוב מועצת העם במה שקשור להסיר את נשיא הרפובליקה מתפקידו והשמות פנוי, וכן לאישור תכנית הפיתוח הכללית לצמיחה כלכלית וחברתית וגם לתקציב הכללי של המדינה והזכות שלו לצפייה בפעילות של הממשלה ובהקרה עליה וגם להיסכמות להסכמים ולחוזים בינלאומיים.

ומתוך הסמכויות השניות שהוזכרו בחוקה הן הרכות שניתן לנשיא הרפובליקה בנוגע לקריאת מועצת העם לישיבה במהלכה של דירות השנה הרגילות לפני היום החמישי השני של חודש אוקטובר של כל שנה, ואם לא יקרא המועץ עד אותו היום, המועץ יתקבץ באותו היום לפי החוקה עצמה וגם הזכות של נשיא הרפובליקה לפרוק את דירת השנה הרגילה של מועצת העם בתנאי שהזמן אינו פחות מתשעה חודשים ולאחר אישור התקציב הכללי של המדינה וגם הזכות שלו לקרוא למועצת העם לישיבה חריצה במקרה של חובה.

רשויות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העם, בתור הרשות החוקתית, חולקת בה מגוון רחב של סמכויות המפורטות בפרק החמישי של החוקה. על פי סעיף 86 ואילך, על פי החוק, מועצת העם מוסמכת:

(חקיקה)
(אישור הסכמים וטפסים)
(אישור תוכנית ותקציב)
(הבקרה על פעילות הרשות המבצעת)
(דיון בהצהרת נשיא הרפובליקה)
(שינוי בחוקת המדינה)
(אישור הכרזת מלחמה וחירום)

התקשורת בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה המצרית מציינת שהחוק יקבע את מספר חברי הכנסת הנבחרים, תחת תנאי שלא יחל ב-450 חברים. החוק מספר 46 לשנת 2014 בנוגע לכנסת ולשינויים בו על ידי החוק מספר 92 לשנת 2015, המציין בסעיף הראשון שהכנסת תהיה מורכבת מ-568 חברים שנבחרים בהצבעה סודית ישירה, וראש המדינה רשאי למנות עד 5% מהחברים. החוק מספר 202 לשנת 2015 קבע את מספר מוקדי הבחירה ב-205 מוקדי בחירה, וחבר הכנסת נבחר ברוב הפסקות הצבעות הנכונות שניתנו בבחירות.

התערבות בעצמאות הרשות החוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה - הקצת את האבטחות הנדרשות לשימור עצמאות מועצת העם, הן:

(א׳ ביציאת המסודר)
(קבלת התפטרות חברי הכנסת)
(חקיקת החוקים שנכרכים להכרזות מייגע ומייהם של חברי הכנסת)
(פסילת הכרזות בגיוס חיילים)
(תוצאות הבחירות)
(תקציב כנסת ישראל)
(אצולה שונאת)
(תקנות הכנסת)
(הפטירה ממנה)