משתמש:Noam levi 1996/טיוטה
שלב שלישי- "רגע השיא"
[עריכת קוד מקור | עריכה][1]בשלב השלישי בראיון המקדם— "רגע השיא", המרואיין מתבקש לתאר רגע שיא אחד ובו מכלול שלם של רגשות חיוביים. תיאור מסוג זה, משמש גם כבדיקה לאיכות הסיפור ומבטיח כי החוויה תוביל לתוצאה אינטגרטיבית למראיין ובין המרואיין לארגון. המטרה בתיאור של רגע השיא הינה לזהות את הרגשות, לייצר בסיס ללמידה, לחזק את הידע העצמי של הסיפור ולהגיע לתובנות ומסקנות באמצעות מיקוד החוויה. מיקוד מסוג זה, מעניק לעובד תחושה בה הצליח בעבר, מה שגורם לחוויה להרגיש אמיתית. כמו כן, המיקוד מגביר את הרגשות החיוביים של המרואיין מעל לרמה שחווה בשלב הקודם ומייצר הדבקה רגשית שבה הרגשות החיוביים של המראיין מתעצמים ובהתאמה גם הרגשות החיוביים של המרואיין ואלו מגבירים את הקשר שנוצר בניהם.
הראיון המקדם
[עריכת קוד מקור | עריכה][2] המאמר The feedforward interview, מספק פרוטוקול מפורט לביצוע הריאיון המקדם. פרוטוקול זה, שהוכח כיעיל במחקרים וניסויים, הופך אותו למשאב מעשי עבור מנהלים המעוניינים ליישם גישה מבוססת חוזקות בארגונים שלהם. חוזקות אלו, מתמקדות בשיתוף פעולה, שיפור התוצאות הארגוניות והעלאת רגשות חיוביים. באמצעות רגשות חיוביים אלו, ניתן לחזק את היחסים בין המנהלים לעובדים בארגון. חיזוק זה, מתאפשר בין היתר על ידי טיפוח, הבנה, אמפתיה וכבוד הדדי. כשפרמטרים אלו ייושמו על ידי המנהלים הארגוניים, עשויים לגבור מעורבות העובדים, טיפוח סביבות עבודה חיוביות והנעת ההצלחה הארגונית. זאת תוך שילוב של מושגים חדשניים, הנחיות מעשיות, עדויות מחקריות והתמקדות בשינוי ארגוני חיובי.
- ^ Rogers, Carl R.; Roethlisberger, F. J. (1991-11-01). "Barriers and Gateways to Communication". Harvard Business Review. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2024-03-11.
- ^ Avraham N. Kluger, Dina Nir, The feedforward interview, Human Resource Management Review, Human Resource Management in Israel 20, 2010-09-01, עמ' 235–246 doi: 10.1016/j.hrmr.2009.08.002