לדלג לתוכן

משתמש:Natalie911/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיר השיירה הוא שיר יווני עממי שהפזמונאי עלי מוהר כתב לו מילים חדשות, וביצע אותו אריק איינשטיין. השיר מתאר את מסע עלייתו של העם היהודי לארץ ישראל.

המוסיקה המקורית היא השיר היווני העממי Ta Pedia Tis Amynas שבוצע ע"י סטאוורוס קסארחאקוס לסרט "רמבטיקו".

שיר השיירה הופיע לראשונה בשנת 1987 באלבומו של אריק איינשטיין "על גבול האור".

האלבום, שבו נכלל השיר, זכה להצלחה רבה ואף הגיע למעמד של אלבום זהב. אמנם השיר לא זכה להיכלל במצעד הפזמונים השנתי, אך כן הפך לאחד השירים המוצלחים והמוכרים ביותר של אריק איינשטיין בעיקר בזכות המנגינה ,הלחן המקפיץ והאווירה החגיגית. [1]

לדברי מוהר, מחבר השיר, שיר השיירה הוא ניסיון לכתוב שיר על המדינה ועל הציונות בהתלהבות שבה כתב אביו (המשורר והפזמונאי יחיאל מוהר) על אותם נושאים, וכפי שזו אפיינה את החברה הישראלית בעבר. [2]

הכותב עלי מוהר קיבל השראה מתקופת העלייה הראשונה בשנת 1881 ועל כך כתב את השיר. לאחר מכן, בשיר ישנו מעבר מתקופת העלייה הראשונה והשנייה לקום המדינה.

הגרסה המוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחן של השיר – שמקורו בלחן עממי יווני שהפזמונאי עלי מוהר הצמיד לו מילים – הוא שמח ועליז. גם העיבוד המוזיקלי, בסגנון טברנה יוונית, הוא עליז וקופצני, והביצוע של איינשטיין הוא אירוני, עליז ורווי הומור (במהלך השיר אף מחקה איינשטיין את בן-גוריון).

השיר מביע שמחה, קריאה כמעט נאיבית להסתכל קדימה בכל מחיר.

"ומכל הגלויות / ועם כל הבעיות / מסביב יהום הסער / רב הקושי והצער / אבל יש על מה לשמח / יש עוד אומץ, יש עוד כוח." [3]

העלילה המרכזית בשיר מדברת על כך שהעם היהודי מורכב  ממגוון של תרבויות, ערכים, השכלה ויכולות. העולים החדשים הגיעו מארצות שונות, והיו להם תרבויות ומנהגים שונים. היו להם השכלה שונה, יכולות כלכליות שונות, שאיפות שונות ודעות שונות.

השיר מתחיל בתיאור העבר ('דיברנו, הכרנו, עזבנו..') ומתאר פיצול שהיה בעם היהודי במאה ה-19. עם המפוזר במקומות שונים ומדבר ב"לשונות רבות". כלומר עם שאין בו אחדות ואין שפה מאחדת שתחבר בין הקהילות בעולם. מה שיכול לחבר בין החלקים השונים של העם היא הארץ.

הארץ היא מה שמחבר בין אנשים מתפוצות ותרבויות שונות, ומאחדת בין אנשים בעלי מכנה משותף. ולכן רצו לעלות לארץ ישראל. השיירה הנוסעת 'היא הרפתקת חייהם' של ההולכים בשיירה והמסע הוא ההקמה והבנייה של המדינה החדשה.

הבחירה להתחיל את הפזמון החוזר במילה "ונמשכת" מבהירה שמדובר בתהליך שאינו פוסק. השיירה עדיין נמשכת "מן המאה שעברה" (השיר נכתב בשנות השמונים של המאה ה-20, כך שמדובר בשיירה הנמשכת מהמאה ה-19 ואילך.) בהתאמה להיסטוריה הציונית של העם היהודי, "תחילת השיירה" היא תקופת העלייה הראשונה שהחלה ב-1881 ומסמלת את ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

בבית השלישי מתקדם המסע ההיסטורי של השיירה, וכבר מתוארת השואה.

בהמשך, השיר מציין את כל המקומות שמהם עלו לארץ העולים בשיירה – "מקצות ערב" (כלומר מדינות ערב),"מרוסיה ופולניה", אותם האנשים שעלו לארץ בשיירה הגיעו והתיישבו גם בדימונה וגם בדגניה ("מדליקים אור גם בדימונה וגם בדגניה"). יש כאן ערבוב היסטורי; השילוב של שואה מול דימונה ודגניה, מסמל את המעבר מתקופת העלייה הראשונה והשנייה לקום המדינה.

השיר מבהיר ומחזק את החיבור שבין המסע ההיסטורי של העם היהודי בארצו ובין ההווה, ולכן הוא נקרא "שיר השיירה". השיירה מסמלת את ההמשכיות ואת הקשר שבין הדורות, והשימוש בדימוי של שיירה מבטא ומתאר קבוצה מגוונת של אנשים הנמצאים במסע מתמיד.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר tarbutil.cet.ac.il
  2. ^ עלי מוהר, "על הרצון לכתוב שיר מולדת", 29 באפריל 1998, עכבר העיר
  3. ^ אריק איינשטיין, שיר השיירה, שכשנבוא, אריק איינשטיין ביוונית, באתר יוסמיוסיק, ‏2020-08-22

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Natalie911.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Natalie911.