משתמש:Nadav and Sheffer/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הספר "הגשם של סבא אהרון", שנכתב על ידי מאיר שליו ואויר על ידי יוסי אבולעפיה, יצא לאור בהוצאת "עם עובד" בתשס"ז.
תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר קטן, בעמק גדול, גרו שלושה איכרים סבא אהרן, סבא נחום וסבא יצחק. הם היו חברים טובים, ושנה אחת, שבה לא היו עננים ולא ירד גשם, החליט סבא אהרן לצאת למסע ברגל אל המערה המרוחקת, שבה, לטענתו גרים העננים, הוא הסביר שצריך ללכת אל ההר, לעלות אל המערה ולבדוק מה קרה לעננים. חבריו של סבא אהרון לא האמינו לסיפורו על מערות ועננים, ולמרות זאת יצאו יחד איתו למסע. אחרי שפתרו את תעלומת העננים הוביל סבא אהרן מסע ניצחון, שבסופו חזרה השלווה לכפר והתחיל לרדת גשם.
ביקורת ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נירה לוין, משפטי הפתיחה ברוח המעשייה של מאיר שליו מזמינים את הקוראים להתיישב בכפר הקטן ההוא, בין בתיהם של שלושת הסבים המתוארים ברוח טובה ובהומור. גם בהמשכו משופע הסיפור במאפייני האגדה והמעשייה (למשל- לדמויות תכונות לא מציאותיות, העלילה דמיונית ויש בה הפרזה וגוזמה, הסיפור מתארגן סביב השילוש המסורתי, התושייה מנצחת והגיבור מביא רווח והצלה לציבור שלם בדרך מופלאה). מאפיינים אלה עברו עידון ומיתון והותאמו לנוף המקומי, והרושם המתקבל הוא של מעשייה עממית-ישראלית, רלוונטית תמיד כדרך סיפורי עם.[1]
לטענת רותה קופפר, זה אינו הספר הראשון של שלו שגיבורו הוא אדם זקן. אבל לדבריו, זה הראשון שאין בו ילדים (וגם לא חרוזים). "חשוב לי שילד יבין שלזקנים יש עולם פנימי וחיים פעלתניים. ב'טרקטור בארגז החול' זה עבד. אוהבים את הטרקטוריסט. הטרקטור הוא פיתיון, כי ילדים אוהבים אותו, אבל הם גם אוהבים את הדמות. הטרקטוריסט מזדקן עם הטרקטור, אבל יש לו תפקיד בחברה. אני לא מיתמם, הטרקטור ודוד אהרן לא חוזרים לימי עלומיהם, וכך גם שלושת הסבים בספר החדש; אם יש להם זמן לטייל בעמק ובהרים, סימן שהם לא עובדים שמונה שעות ביום. אבל בכל זאת, הם מביאים את הגשם".[2]
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיפור ישנם כמה דמויות שמופיעות בספר דמויות אלו הן חלק חשוב מאוד מהספר, הדמויות הן:
סבא אהרון- (הגבוה והרזה, "שאהב לספר סיפורים והיה מומחה לעצי פרי")
סבא נחום- (הרחב והעבה, "שאהב לאכול והיה מומחה לפרות")
וסבא יצחק -(הקטן והנמוך, מומחה לארנבות).
שלושה זקנים, שכמו ילדים נמשכים אחרי סיפור טוב גם כשהוא קצת מופרך, ואף מצליחים להגשים אותו, לשמחתם המלאה של קוראי הספר הקטנים.[3]
עיבודים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאטרון הקרון הוא תיאטרון שעיבד את סיפרו של מאיר שליו "הגשם של סבא אהרן" להצגה שכיום מוצגת שם בימים אלו.
- ההצגה זכתה בארבעה פרסים במסגרת תחרות "פרס הבמה להצגות ילדים ונוער לשנת 2018" של אירגון אסיטז:
- פרס ההצגה הטובה ביותר
- פרס הבימוי למור פרנק
- פרס עיצוב תפאורה ובמה לכנרת קיש ומעין רזניק
- פרס עיצוב תאורה לג'ודי קופרמן[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הגשם של סבא אהרון : דף דף, ספרות ילדים : ספרים : ביקורות לפי סדר א"ב, באתר www.dafdaf.co.il
- ^ https://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/2007-03-27/ty-article/0000017f-e93f-dc7e-adff-f9bf979c0000
- ^ דר, יעל (2007-04-17). "סבא שוב מגשים סיפורים". הארץ. נבדק ב-2024-06-14.
- ^ הגשם של סבא אהרון | תיאטרון הקרון, באתר traintheater.co.il