משתמש:Mordci/הרב מנחם גבאי
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הרב מנחם גבאי נולד בשנת התר"ע (1910) במרוקו, בשנת תש"י (1951) שימש כראש ישיבה בקזבלנקה, ישב בבתי הדין במרוקו כדיין ובשנת תשכ"ה (1966) עלה לארץ ישראל. התיישב בעיר באר שבע והיה במשך שנים רבות ראש מחלקת הכשרות בעיר ורב קהילות בעיר באר שבע, רבי מנחם נפטר בשנת תשנ"א (1991)
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במחוז דרא, שבמרוקו. אביו רבי יצחק גבאי, בצעירותו גדל בין צדיקים וחסידים ולמד תורה בעיר מראכש ולאחר מכן העיר קזבלנקה בישיבתו של אביו המקובל רבי יצחק וממנו ינק את תורתו. כשעלה אביו לארץ ישראל בשנת תש"י 1950 מינהו אביו להיות ראש הישיבה ובתפקיד זה כיהן עד עלותו ארצה בשנת תשכ"ו. במהלך השנים האלו העמיד דור של תלמידי חכמים, ונפרשו על פני כל קצוות תבל. הרב לוי בן יעקב נחמני כותב בהסכמתו לספרו של רבי מנחם גבאי שהוא זכה להקים תלמידים הרבה שנתפרסמו כתלמידי חכמים משכמם ומעלה, כמו כן הוא ציין את חריפותו ובקיאותו שהייתה למופת בעיני כל בני ויודעי תורה והיה איש צנוע ומעלי וענוה יתרה רבי מנחם היה ידוע כחריף ובקיא בתורה ובהלכות כתובות וגיטין, הרב שלום משאש מעיד עליו (בהסכמתו לספרו) שהוא עבד רוב עימו בבי"ד בקזבלנקה וציין שרבי מנחן היה המוכשר שבהם מלא וגדוש בהלכות כתובות, גיטין, וחושן משפט כמו כן הוא מתאר שהיה איש נעים הליכות ובעל דרך ארץ ועשה מלאכתו באמונה
פעולתו בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשכ"ו 1966 עלה לישראל והתגורר בעיר באר שבע, בתקופה זו היה ראש מחלקת הכשרות בעיר, בשנים האלו שיכלל ודאג לענייני הכשרות שבעיר. בנוסף שימש ברב קהילה בעיר באר שבע בשכונה ד', והיה דורש רבות בבתי כנסת רבים אל בני הקהילה שעלו ממרוקו, הייתה דמות רבנית ידועה בעיר באר שבע. לזכרו נקרא רחוב על שמו "רחוב הרב מנחם גבאי" בסמיכות לבתי הכנסת בהן היה מקהיל את הציבור בית כנסת בית אל, בית כנסת אוהל משה ועוד הסמוכות לרחוב סנהדרין המוכר בעיר.
בית הכנסת "ישמח משה", אוהל משה ועוד אשר שימש כרב הקהילה הקפיד לחנך קטנים והיה מלמדם את טעמי הקריאה והיה דואג שילדים אלו יעלו לקרא בספר תורה למרות שהיו קטנים. בדרך זו חינך מאות של תלמידים בדרך הקריאה והדקדוק של השפה העברית והתורה.
רבי מנחם הוציא לאורך שנים דף פרשת שבוע עם חידושיו ודפים אלו חולקו בכל בתי הכנסת בעיר והיו ידועים כתורתו של רבי מנחם גבאי, לאורך השנים כתב את חידושיו על פרשת שבוע, מועדים ואף המשפט העברי.
רבי מנחם גבאי נפטר בשנת תשנ"א 1991 בעיר באר שבע ונטמן באוהל קברי צדיקים בו טמונים שלושה מחכמי המערב הדיין והם רבי חיים שושנה זצ"ל, הרב מרדכי אביטן, רבי מנחם גבאי
לאחר פטירתו הוציאו בני המשפחה חלקים מתורתו על פרשת השבוע בשם "אורות מנחם" לספר זה נתנו הסכמות מגדולי התורה כגון הרב יצחק כדורי, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם כהא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלום משאש שאף הכירו אישית ועבד איתו יחד במרוקו. הרב אליהו כץ ועוד.
חלק מן כתביו עדיין נמצאים בכתבי יד ועדיין לא פורסמו.
הגותו התורנית והחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגותו התורנית עסקה רבות בנגלה ובנסתר ובתורתו היו שוזר תורה המקשרת בין יחסי חברה לפרשת שבוע ולמציאות המתחדשת בארץ ישראל. הדגיש מאוד את ענייני התנהגות המוסרית והחברתית שצריכה להיות כאן בארץ ישראל, בפירושו על דור הפלגה ציין שפרשה זו יש לה חשיבות מיוחדת לתקופתנו מחובתנו להתבונן בה ולהסיק מסקנות נכונות, כדי לקיים חברה מתוקנת. במקום אחר הוא דורש שעל כל אדם יש חובת התיקון למען החברה ובמיוחד בארץ ישראל. ברמ"ח אבריו היה איש ארץ ישראל והדגיש חשיבות רבה את נוכחותנו בארץ ישראל ועצמאות מדינת ישראל. ציין פעמים רבות שזכינו ברוך ה' להגיע לארץ משאת נפשנו לכן עלינו להבין כי זוהי התחנה האחרונה שלנו, וחובה עלינו להחדיר לתוך ליבותינו את החיבה הנאמנה שאבותינו ואבות אבותינו רחשו לארץ ישראל והיו משתוקקים אליה. בדרשותיו המופיעים בספר הוא מציין שזכינו לשוב לארצנו, ולתקומת מדינתנו ולעצמאות מלאה, ולכן הוא דורש מכל אדם לטפח את האהבה והאחווה רעות בין כל שבטי י-ה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורות מנחם, הגות ופרשנות על פרשת השבוע, תשנ"ב 1992