משתמש:Kippi70/יישוב

יהדות מינכן

הקהילה הראשונה - ימי הביניים

ישנו תיעוד משנת 1210 שהדוכס התיר הקמת בית כנסת ב"סמטת היהודים". ב-1229 מתועד "אברהם ממינכן", היהודי הראשון בעיר. ב-1230 הוקם בית עלמין (לא שרד עד ימינו, מיקום משוער Wohnheimsiedlung Maßmannplatz). בשנת 1380 רכשה הקהילה מבנה שהפך לבית כנסת ומקווה ונחנך בשנה שלאחר מכן. במאות ה-14 וה-15 התפתחה הקהילה במקביל לפוגרומים שאירעו מדי פעם. מהומות וגירושים התרחשו בשנים 1285, 1345, 1349 ו-1413 בשנת 1442 גורשו היהודים ממינכן ומבוואריה העילית כולה בהוראתו של אלברכט השלישי, דוכס בוואריה. בית הכנסת היהודי נמסר לקרוב משפחתו של הדוכס והוקדש כקפלה.

חלוקה לרובעים

העיר מחולקת ל-25 רובעים:

שם במקור	שם בעברית
Altstadt-Lehel	העיר העתיקה-להל
Ludwigsvorstadt-Isarvorstadt	לודוויגפורשטאט-איזרורשטאט
Maxvorstadt	מקספורשטאט
Schwabing-West	שוואבינג-מערב
Au-Haidhasuen	אאו-היידהאוזן
Sendling	זנדלינג
Sendling-Westpark	זנדלינג-ווסטפארק
Schwanthalerhöhe	שוונטאלרהה
Neuhausen-Nymphenburg	נויהאוזן-נימפנבורג
Moosach	מוזאך
Milberthofen-Am Hart	מילברטהופן-אם הארט
Schwabing-Freimann	שוואבינג-פריימן
Bogenhausen	בוגנהאוזן
Berg-am-Laim	ברג-אם-ליים
Trudering-Riem	טרודרינג-רים
Obergising-Fasangarten	אוברגיזינג-פזנגארטן
Untergiesing-Harlaching	אונטרגיזינג-הרלאכינג
Forstenried-Fürstenried-Solln	פורסטנריד-פירסטנריד-זולן
Thalkirchen-Obersendling	טאלקירכן-אוברזנדלינג
Hadern	האדרן
Pasing-Obermenzing	פאסינג-אוברמנצינג
Aubing-lochahausen-langwied	אאובינג-לוכהאוזן-לנגוויד
Allach-Untermenzing	אלך-אונטרמנצינג
Feldmoching-Hasenbergl	פלדמוכינג-הזנברגל
Laim	ליים

ממלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת העולם השנייה

Otto Bernheimer - אין ערך עליו , Lion Feuchtwanger, Hermann Levi, Bruno Walter

חמאמה

"חירבת אל חממה": ממוקמת באזור שבין בית הקברות הר הרצל, כיום מתחם יד ושם, לבין הכביש העולה לירושלים מתחת לשכונת גבעת שאול.

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ 1, 2, 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חמאמה (יישוב לשעבר)
حمامة

הכפר חמאמה, צפונית למג'דל, במפת הקרן מסוף המאה ה-19
הכפר חמאמה, צפונית למג'דל, במפת הקרן מסוף המאה ה-19
טריטוריה
מחוז	מחוז עזה
נפה	נפת עזה
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	לפני המאה ה-17
שטח	41,366 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה	מבצע יואב
תאריך נטישה	23 בספטמבר 1948
יישובים יורשים	אשקלון, ניצנים, באר גנים?
דת	מוסלמים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	5,070 (1945)
קואורדינטות	31°49′19″N 34°46′39″E
אזור זמן	UTC +2
(למפת השפלה מוגדלת)   חמאמה (למפת השפלה רגילה)   חמאמה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חמאמה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חמאמה

תושבי הכפר בסולחה עם עארף אל עארף, אפריל 1943

חמאמה (בערבית: حمامة) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי , כ-24 קילומטרים מצפון לעזה וכשלושה קילומטרים מצפון למג'דל. חמאמה נכבש בידי חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, ותושביו פונו לרצועת עזה.

היסטוריה

הכפר ישב על שרידי היישוב הביזנטי "פלאיה" (Peleia). חרסים מן התקופה הביזנטית (המאות ה-5 וה-6 לספירה) נמצאו במקום. עם הכיבוש המוסלמי נשמר פירוש השם המקורי (פלאיה היא "יונה" וכך גם "חמאמה"). בשנת 1099, במהלך מסע הצלב הראשון, התחולל במקום קרב בין המוסלמים והצלבנים, שבו ניצחו הצלבנים. ב-1432 עבר בכפר הסולטן הממלוקי ברסביי ().

במפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1596 מנו תושביו 462 נפשות. במאה ה-17 עבר בכפר אל-נבלוסי ודיווח על על המצאותו של קבר השי'ח איברהים אבו-ערכוב שם.

ב-1863 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב על מסגד הבנוי מאבנים עתיקות. מרישומים עות'מאנים מסביבות 1870 עולה שבכפר גרו 635 גברים וכלל 193 בתים. ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל.

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה. ועד מקומי הוקם בעיירה לניהול יעיל יותר של היישוב ב-1921 נפתחו שני בתי ספר בכפר: אחד לבנים ואחד לבנות. בשנת 1946 למדו בבית הספר לבנים מעל 300 תלמידים. הכפר נחצה על ידי ואדי לחלק המזרחי, העתיק, ולחלק המערבי, החדש יותר. בתקופת המנדט הגיעו נציגי מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי לכפר ודיווחו על המצאם של שני מסגדים בו. אחד, המוזכר לעיל והשני ע"ש השיח' חמיד. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 640 תושבים ובמפקד של 1931 822 תושבים ב-175 בתים. קק"ל קנתה ממוכת'אר הכפר את האדמות עבור היישוב ניצנים, שעלה על הקרקע בחנוכה תש"ד. אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה.

בשלב הראשון של מבצע יואב, ב־18 באוקטובר 1948, הפגיז צה"ל את העמדות המצריות באיסדוד הסמוכה מהאוויר ומהים. בעקבות ההתקפות, הכוחות המצריים באיזור (באיסדוד, מג'דל, ניצנים ויד מרדכי) נסוגו דרומה לאורך החוף ועמם גם כפריים רבים, ביניהם תושבי חמאמה. העיירה נכבשה בלא קרב בסוף אוקטובר 1948. במבצע פינוי האיזור מכפריים שערך צה"ל ב-30 בנובמבר 1948 לא נמצאו בה תושבים כלל. מבני העיירה נהרסו מאוחר יותר. לטענת וליד ח'אלדי, הוקמו קיבוץ ניצנים מחדש וכן מושב בית עזרא ב-1950 על אדמות הכפר. כיום, במקום בו שכן מרכז הכפר עומד פרדס.

קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות קטגוריה: מישור החוף הדרומי

קישורים חיצוניים

• סיור בשטח בו עמד הכפר, באתר "טלויזיה חברתית"
• ,Abdelakrim Elhassani From Hamama to Montreal

יהודי ארפורט

אנטישמיות בימי המוות השחור הרב יעקב וייל שימש כרב הקהילה משנת 1443. הקהילה השנייה מ-1354 עד 1454. הקהילה השלישית מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, החל משנת 1806 ועד מלחמת העולם השנייה. בשנת 1884 הוקם בית הכנסת הגדול, שנשרף ב-1938. בית הכנסת תוכנן בידי אדריכל מפרנקפורט, נועד ל-500 מתפללים וכלל גם עוגב.

מחנות הצבא הבריטי

שכם, אל בוריג' (עזה), רפיח, "מחנה 51" חדרה, עתלית (עד שנת 1940)

כורדני

• מעברת כורדני א' נקראה גם מעברת עיר המפרץ - הוקמה בשנת 1950. סופחה לקריית ביאליק בשנת 1960.
• מעברת כורדני ב' נקראה גם עין נעמן. סופחה לקריית ים בשנת 1962 (1955?). כיום שוכנת בשטח זה שכונת סביוני ים?

מחנה שנלר

מחנה שנלר היה מחנה צבאי ברחוב מלכי ישראל בירושלים. המחנה שימש שימש את הצבא הבריטי מהקמתו ב-1940 ועד 1948 עת הועבר לידי ההגנה. מעת הקמת המדינה ועד נובמבר 2008 שימש את צה"ל.

מחנה צבאי בריטי

המחנה הוקם על ידי הבריטים ב-1940 בשטח ששימש עד אז את בית היתומים שנלר והופקע מן...הגרמנים עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בפברואר 1947 הפך המחנה לאיזור ביטחון ד' (בווינגרד). ב-12 במרץ, בעת בה הטילו הבריטים מצב צבאי על ירושלים, חדרה כיתת חבלנים של האצ"ל למחנה, הניחה בו מטעני חבלה והצליחה לצאת ממנו בשלום. מן הפיצוץ נהרס אחד הבניינים, חייל בריטי נהרג ו-8 נפצעו. באמצע מרץ 1948, לקראת עזיבת הבריטים את פלסטינה, הועבר לידי ההגנה.

מחנה צה"ל

מאיר טוביאנסקי שימש כמפקד המחנה אשר שימש גם כמקום ריכוז גדול לכל צורכי המזון שהועלו אז בשיירות לירושלים. במלחמת ששת הימים, היה החפ"ק החטיבתי במחנה שנלר. במחנה הייתה מרפאה מרחבית ששירתה את חיילי המחוז וחיילי יחידות פיקוד המרכז. משנת 1992 שימש כבסיס רב יחידתי. באותה שנה הוקם פיקוד העורף ומחנה שנלר נבחר לשמש כמפקדת מחוז ירושלים של הפיקוד. במרץ 2006, כחלק מתהליך צמצום ואיחוד מחנות צה"ל, התקבלה ההחלטה לפנותו ולהעביר את יחידותיו למחנה "עופרית".

בסוף חודש נובמבר 2008 נסגר המחנה ובמתחם מיועדת לקום שכונת מגורים בהיקף של כ-660 יחידות דיור לאוכלוסיה החרדית. תוכנית הבינוי כוללת שימור של שמונה מבנים היסטוריים הנמצאים במקום ומיועדים לשמש כמבני ציבור ואתרי מורשת.

מקור

בפרוץ מלחמת העולם השניה הוגלו כל הגרמנים מארץ ישראל, כולל המיסיונרים והטמפלרים. הבריטים הפכו את מתחם שנלר למחנה הצבאי המרכזי שלהם בירושלים, בו השתכן משרד התשלומים הבריטי למזרח התיכון. במחנה שנלר הוקם מחסן תחמושת מהגדולים במזרח התיכון. כן במקום נמצא מחסן תבואות ומצרכים. בשנים אלו נוספו בשנלר כחמישים צריפים ובהם אולמות רחבים עבור אזור מגורים נרחב וחדש לחיילים שהתגוררו במחנה. מחנה שנלר הותקף מדי פעם בפעם ע"י לוחמי האצ"ל והלח"י והחיילים הבריטים מצדם ירו לעבר השכונות היהודיות בלי כל הבחנה. כך שלא היה נחת משכנותם של הבריטים בשנלר. המקום בוצר במגדלי שמירה ובהם הושמו מכונות ירייה. שנלר היה אחד מחמשת אזורי המגן (הגטאות הבריטיות) שהוקמו ע"י הבריטים בירושלים. הדגל עבר לחיילים יהודיים מחטיבת ירושלים.

חטיבת ירושלים שהשתתפה בפתיחת הדרך לירושלים במהלך מלחמת ששת הימים, הקימה במקום את מתחם האימונים שלה. שימש בין השאר כמחנה אימונים של חטיבת עציוני אשר הייתה כוח ההגנה של מחוז ירושלים

מגדל בעת העתיקה

העיר הקדומה הוקמה בתקופה ההלניסטית, למרגלות הר ארבל כשני קילומטרים דרומית-מזרחית ליישוב הנוכחי. העיר הייתה גדולה ומבוססת כלכלית ועיסוקם העיקרי של יושביה היה דיג ושימורי דגים. בשם זה מוזכרת העיר בתלמוד בבלי ומצוין שעמד בה בית כנסת.

בשנת 52 לפנה"ס לקחו תושבי מגדל חלק בהתקוממות נגד רומא. במרד הגדול, תפסה מגדל מקום חשוב, ולמעשה, היתה בסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו מפקד המרד בגליל. בסוף ימי הבית השני מופיעה מגדל כמרכז מנהלי של אגן הכינרת המערבי. כמו כן התפרנסו התושבים מחקלאות וממסחר ובתקופת בית שני עסקו בעיקר בתעשיית אריגים וצביעתם ומכאן השם המופיע במשנה ובתלמוד- מגדל צבעא.

החל מראשית הנצרות נהגו עולי רגל נוצריים לבקר במגדל. מרשימותיהם ידוע שליד מגדל צבעא היהודית שכן ישוב נוצרי ובו כנסייה על שם מריה מגדלנה.

טבלת אוכלוסיה

שם	דרגה	תחילת כהונה	סוף כהונה
Martin Herem מרטין הרם	לוטננט גנרל
Riho Terras ריהו טראס	גנרל	דצמבר 2011
Ants Laaneots אנטס לאנאוטס	גנרל	דצמבר 2006
Tarmo Kõutsm טרמו קאוטס	ויצה-אדמירל	ספטמבר 2000
Aarne Ermus ארנה ארמוס (ממלא מקום)	לוטננט קולונל	יוני 2000
Johannes Kert יוהנס קרט	לוטננט גנרל	ינואר 1996
Aleksander Einseln אלכסנדר איינסלן	גנרל	מאי 1993

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

טבלת אוכלוסיה מעורבת

שנה	סך אוכלוסייה	אוכלוסייה יהודית	אחוז לא-יהודים
1800	1,000	-	-
1840	2,000	-	-
1880	6,000	-	-
1914	20,000	-	-
1922	24,600	-	-
1946	145,430‏‏	74,230	48.9
1948	98,618	80,000	18.8
1961	183,021	173,553	5.1
1972	219,559	207,162	5.6
1983	225,775	208,352	7.7
1995	255,914	226,200	11.6
2000	270,500	247,200	8.6
2005	267,000	241,500	9.6