משתמש:Ishapira/ציפורי טרף, ציפורי שיר

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ תסריטאי, במאי, מפיק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ צלם, עורך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ציפורי טרף, ציפורי שיר
Uccellacci e uccellini

שחקנים ראשיים	טוטו, נינטו דאבולי
מוזיקה	אניו מוריקונה
הקרנת בכורה	1966
משך הקרנה	88 דקות
שפת הסרט	איטלקית

ציפורי טרף, ציפורי שיר (באיטלקית: Uccellacci e uccellini, תרגום חופשי: ציפורים רעות, ציפורים קטנות), הוא סרט סאטירי איטלקי משנת 1966 בבימוי של פייר פאולו פאזוליני. בסרט מככבים הקומקאי המפורסם טוטו ומאהבו הצעיר של פאזוליני באותם ימים, נינטו דאבולי. הסרט לא זכה להצלחה קופתית גדולה כשיצא אך זכה להתעניינות מחודשת שנים לאחר מכן עקב היותו בין היצירות האחרונות של טוטו, ואחד מהסרטים השנונים ביותר של פאזוליני שעם השנים ייקבע את מקומו כאחד ההוגים האיטלקים החשובים של המאה ה-20.

עלילה

העלילה מגלגלת את סיפורם של טוטו ובנו נינטו ומתארת את הליכתם בכביש בסמוך לרומא. במהלך צעידתם הם פוגשים עורב מדבר המצטייר כמלומד מרקסיסט, ושאף מאוחר יותר בסרט גם מופיע כיתוב הסבר (intertitle) המאשש זאת:

Per chi avesse dei dubbi o si fosse distratto, ricordiamo che il Corvo è un intellettuale di sinistra – diciamo così – di prima della morte di Palmiro Togliatti ("לאלו המטלים ספק או למי שהוסחה דעתו, נציין כי העורב הוא אינטלטואל שמאלני -מה שנקרא- מהאלו שנראו לפני מותו של פלמירו טוליאטי").

העורב מספר לשניים את סיפורם של צ'יצ'יליו ונינטו (המגולמים גם הם על ידי טוטו ונינטו), שני נזירים פרנציסקנים בני המאה ה-13, הנשלחים למשלחת מיסיונרית שמטרתה להפיץ את הנצרות בקרב הציפורים. אחרי זמן ממושך מצליחים הנזרים ללמוד את שפתם של שני סוגים שונים של ציפורים ולשכנעם לאמץ את ערכי הנצרות, אלא שאז פורצת מלחמה בין סוגי הציפורים על רקע פירוש שונה של הדת. העורב מצטרף לטוטו ובנו והם צועדים יחד בדרך. מכאן והאלה הסרט מציג את שלל חוויותיהם המשונות של השלושה לאורך הדרך. הם עוצרים בדרך בחווה חלקאית ומגורשים ממנה על ידי בעל הבית, ומיד אחר כך נשלחים לגרש משפחה ענייה מביתה עקב אי תשלום חוב. לאחר מכן הם פוגשים חבורה של שחקנים ועוזרים להם לדחוף את מכוניתם, ומגיעים ל"מפגש הראשון של רופאי שיינים-חוקרי דנטה" (לשון נופל על לשון באיטלקית: "primo convegno dei dentisti dantisti").

לאחר מכן מוצג קטע ארוך מלוויתו האמיתית של מנהיגה המפורסם ביותר של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית פלמירו טוליאטי, ומיד אחר כך טוטו ונינטו הורגים ואוכלים את העורב. הסרט מסתיים כאשר השניים פוגשים פרוצה בצידי הדרך ומבלים איתה כל אחד בתורו בסתר אחד מהשני.

אמצעים אומנותיים

הסרט מכיל מאפיינים של סוריאליזם ופנטזיה, אך גם של נאוריאליזם וסרט מסע. כיום מקובל לראות את הסרט כקומדיה אלגורית וכביקורת חברתית על איטליה של שנות ה-60. כבר מסצנת הפתיחה הסרט משרה אווירה הומריסטית: כותרות הסרט עם שמם של אנשי ההפקה מושרות כשיר קריוקי על רקע הירח. נוסף על כן, הסרט עושה שימוש בהקבלה של שני אירועים סמוכים בעלילה: טוטו ובנו מגורשים מחווה ואז מגרשים בעצמם, או לפחות מנסים, משפחה ענייה מביתה; סצנת אכילת העורב המרקסיסט עוקבת לסצנת הלוויתו של טוליאטי וקורצת למלחמה שפרצה בין שני סוגי הציפורים בסיפור של הנזירים קודם לכן, וכדומה. גם דמויותיהם של טוטו ונינטו מקבילות לדמויותיהם של שני הנזירים המגולמים על ידי אותם שחקנים.

היעדר זהויות ברורות בקרב הדמויות ועלילה ישירה תורמים לאווירה הסימבולית של הסרט. הסרט לא מסביר לאן הולכים טוטו ונינטו או מהיכן באו, להוציא פרטים בודדים המופיעים בסרט כמו השלט רחוב "איסטנבול - 4,253 קילומטרים" או "קובה - 13,257 קילומטרים".

גם הליהוק של הקומקאי טוטו מהווה הצהרת אומנותית. טוטו ידוע כקומיקאי עממי העוסק בעיניני היומיום, דבר שלא עולה בקנה אחד עם הביקורת הערכית שפאזוליני מעלה על הפרות הקדושות של החברה. כמו כן, המבטא הנפוליאני של טוטו לא תואם למבטא הרומאי של בנו נינטו.

פאזוליני טען שסרט זה הוא האהוב עליו מכל סרטיו, שכן הוא הסרט היחיד שלא התאכזב ממנו.

קישורים חיצוניים

• "ציפורי טרף, ציפורי שיר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ציפורי טרף, ציפורי שיר באתר האוזן השלישית
• ציפורי טרף, ציפורי שיר באתר זמנים מודרנים.

הערות שוליים

[[קטגוריה:סרטי 1966]] [[קטגוריה:סרטים איטלקיים]]