משתמש:Imanfadilah/Muhammad al-Bukhari
מוחמד בן איסמעיל אלבוכארי
אבו עבד אללה, מוחמד בן איסמעיל אבן איברהים אבן אל-אלמוע'ירה אבן ברדזבה אל-ג'ועפי אלבוכארי ( ערבית بن المغيرة بن بردزبه الجعفي البخاري 19 ביולי 810 - 1 בספטמבר 870), או בוכארי, המכונה גם האימאם אל-בוכארי או האימאם בוכארי , היה חוקר אסלאמי פרסי [1] [2] [3] שנולד בבוכרה (בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן ). הוא חיבר את אוסף החדית' הידוע בשם סחיח אל-בוכארי , שנחשב בעיני המוסלמים הסונים לאחד מאוספי החדית' הכי אותנטיים. הוא גם כתב ספרים אחרים כגון אל-אדב אל-מופרד . [4]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לידתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחמד אבן איסמעיל אל-בוכארי אל-ג'ועפי נולד לאחר תפילת יום שישי, 19ביולי בשנת 810 (13 בשוואל 194 היג'רי ) בעיר בוכרה בטראנסאוקסאניה [5] (בימינו אוזבקיסטן ) . [1] [6]
אביו, איסמעיל אבן אבראהים, היה חוקר של חדית', היה תלמידו וגם חברו של האמאם מאלכ אבן אנס. שכמה מלומדים עיראקים שייכו אליו העברת חדית'. [1]
שושלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סבו של האימאם אלבוכרי, אל-מע'ירה, התיישב בבוכרה לאחר שנכנס לאסלאם באמצעות מושל בוכרה, ימאן אל-ג'ועפי. כנהוג באותה תקופה, הוא הפך למוולה של ימאן, ומשפחתו המשיכה לשאת את שמו של "אל-ג'ועפי". [1] [6] [7]
אביו של אל-מוע'ירה, ברדזבה, הוא האב הקדמון הידוע ביותר בשושלת אל-בוכארי, זאת על פי רוב החוקרים וההיסטוריונים. הוא היה כוהן זורואסטרי, ומת ככזה. אסובקי הוא החוקר היחיד שהזכיר את אביו של ברדזבה, שלדבריו נקרא בזדבה. מעט ידוע על ברדזבה או על בזדבה, פרט לכך שהם היו פרסיים והמשיכו להשתייך לדת עמם. [1] גם היסטוריונים לא נתקלו במידע על סבו של אלבוכארי, אבראהים אבן אל-מע'ירה. [1]
מסעות החדית' ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריון אל-דהאבי תיאר את חייו האקדמיים המוקדמים של אלבוכארי:
הוא החל ללמוד חדית' בשנה 205 היג'רי. הוא שינן וזכר בעל פה את כל יצירותיו של [עבד אללה] אבן אל-מובארק בהיותו עדיין ילד. אימו היא שגידלה אותו בגלל שאביו מת כשהיה תינוק. הוא החל לצאת למסעות עם אימו ואחיו בשנת 210 הג'רי, זאת אחרי שכבר שמע את גרסאות החדית' באזור שלו.
הוא החל לכתוב ספרים ולהעביר חדית' בעודו נער. הוא אמר: "כשנהייתי בן 18 שנים, התחלתי לכתוב על החברים והעוקבים של הנביא מוחמד והעדויות שלהם. הייתה אז תקופתו של עובייד אללה בן מוסא (אחד ממוריו). באותו זמן כתבתי גם ספר היסטוריה כשאני ליד קברו של הנביא מוחמד בליל ירח מלא אחד. [13]
תבנית:Quote
בהיותו בן שש-עשרה עלה לרגל למכה, יחד עם אחיו ואמו האלמנה. משם הוא החל סדרה של מסעות כדי להרחיב את הידע שלו בחדית'. הוא עצר בכל המקומות החשובים ללימוד האסלאם בזמנו, דיבר עם חוקרים והחליף איתם מידע על החדית'. אומרים שהוא שמע מיותר מ -1,000 גברים, ולמד מעל 600,000 טקסטים של חדית'. [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (January 2017)">ציטטה הצורך</span> ] אחרי היעדרות שנמשכה שש-עשרה שנים. הוא חזר לבוכרה, ושם הוא יצר את ספרו המאגד את החדית' "אלג'אמע אל-סחיח", אוסף של 7275 טקסטים בדוקים של חדית', מסודר בפרקים כדי לאפשר יצירת בסיס למערכת משפטית שלמה ללא שימוש בחוקים שבהם מוטל ספק כלשהו.
ספרו בעל ערך רב בקרב המוסלמים הסונים, והוא נחשב לאוסף המהימן ביותר של החדית'. מהימן אפילו יותר מאל-מוואטא של האימאם מאלך וסחיח מוסלם של תלמידו של אל-בוכרי, מוסלם אבן אל-חג'אג'. רוב המלומדים הסונים מחשיבים אותו כספר המהימן ביותר אחרי הקוראן. הוא חיבר ספרים נוספים, ביניהם אל-אדב אל-מופרד, שהוא אוסף של חדית' בנושא אתיקה ונימוסים, וכן שני ספרי ביוגרפיה של מספרי החדית' (ראה אסנאד).
שנותיו האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 864/250, השתקע בנישאפור . הוא בחר בנישאפור כי הוא פגש את מוסלם אבן אל-חג'אג'. הוא עתיד להיחשב לתלמיד שלו, ובסופו של דבר אספן ומארגן של החדית' בספרו "סחיח מוסלם", הנחשב שני אחרי הספר של אלבוכארי. בעיות פוליטיות הובילו אותו לעבור לכפר ליד סמרקנד בשם כרטנק, שם הוא נפטר בשנת 870/256. [8]
מאוזוליאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היום נמצא קברו בתוך מתחם האימאם אל-בוכארי, בכפר הארטנג, 25 ק"מ מסמרקנד. הקבר שוחזר ושופץ בשנת 1998 לאחר מאות שנים של הזנחה וחורבן. מתחם המאוזוליאום מורכב מקברו של האימאם אל-בוכארי, מסגד, מדראסה (בית ספר), ספריה ואוסף קטן של ספרי קוראן. מצבה מודרנית שאינה בולטת מעל הרצפה, של האימאם אלבוכארי היא רק מצבת זכרון, הקבר עצמו נמצא בתוך חלקת קבורה קטנה מתחת למבנה החדיש. [9]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר "פהרסט מוסנפאת אל-בוכארי" מאת אום עבד אללה בנת מחרוס, מוחמד בן חמזה ומחמוד בן מוחמד [10] דן ביצירותיו הזמינות של אלבוכארי.
עבודות המתארות את מספרי החדית'
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-בוכארי כתב שלוש יצירות שדנו במספרי החדית' וביכולתם להעביר את החומר שיש להם: "התמצית הקטנה של מספרי החדית'", "התמצית הבינונית" ו"המפקד הגדול "( אל-תאריך אל-כביר)[1] [2], אל-תאריך אל-סע'יר ואל-תאריך אל-אווסט ). המפקד הגדול התפרסם וידוע היטב. הספר "התמצית הבינוני" נחשב לאוסף קצר ופורסם ככזה. ספר "התמצית הקצרה" עדיין לא נמצא. [11] יצירה אחרת, אל-כונא (ספר הכינויים), עוסקת בזהויות שלהם : זיהוי אנשים המוכרים בכינויים "אבי כך וכך". אז יש עבודה קצרה על מספרי חדית' לא מהימנים: אל-דועפאא ואל-סע'יר.
עבודותיו בנושא החדית'
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתיים מתוך עבודות החדית' של אל-בוכרי שרדו: אל-אדב אל-מופרד ("הספר המוקדש לנושאים של אתיקה ונימוסים ") ואל-ג'אמע אל-מוסנד אל-סחיח אל-מוכתסר מן אומור רסול אללה וסוננה ואיאמה ( "האוסף המהימן הנכון המקוצר של דברי שליחו של אללה, מעשיו וימיו") הידוע בשמו "סחיח אל-בוכארי"
האסכולה הדתית שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-בוכארי השתייך לכאורה לאסכולה של אבן חנבל, מבין ארבע אסכולות מקובלות באיסלאם, [12] אף על פי שחברים באסכולה של אל-שאפעי והאסכולה הד'אהרית טענו שהשתייך אליהם. [13]
ראיות היסטוריות מציעות כי העמדות המשפטיות של אלבוכארי דמו לאלה של האסכולה הד'אהרית ולאסכולה של אבן חנבל באותו זמן, בהתחשב בעובדה שאלבוכארי דחה לחלוטין את ה- קיאס (פסיקה משפטית על פי דמיון או הקבלה) וצורות אחרות של ראאי (חוות דעת של חכמים). [14] עמדותיו של אלבוכארי אף הושוו לאלה של אבן חזם. [15]
אל-דהבי אמר כי האימאם אלבוכארי הוא מוג'תהד: חוקר המסוגל ליצור את האיג'תיהאד (לפרש ולדון בקוראן ובחדית') מבלי להשתייך לאסכולה אסלמית מסויימת. [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (August 2017)">ציטטה הצורך</span> ]
חכמי האסלאם הקדומים
[עריכת קוד מקור | עריכה][[קטגוריה:נפטרים ב-870]] [[קטגוריה:ילידי 810]] [[קטגוריה:אלחדית']] [[קטגוריה:חוקרי החדית']]