משתמש:Hodaya1212/טיוטה

הקרב על באר שבע

הניצחון הטורקי בקרב עזה השני הביא להערכות חדשה של הצבא וארגון מחדש של קווי ההגנה וסדרי הכוחות, על סמך ההנחה כי הצבא הבריטי יחדש את התקפתו שתתרכז - שוב בגזרת עזה תוגברו הכוחות של הצבא הטורקי ולדיוויזיות ה-3 ה-16 וה-53 שהיו תחת פיקוד הארמייה הרביעית של הצבא העות'מאני נוספו הדיוויזיות ה-7 וה-54. כוח זה אורגן מחדש ויצר 3 גיסות שתפקידם היה להגן על קו עזה-באר שבע:

הגייס ה-20 תחת פיקוד עלי פאוזי ביי שמפקדתו שכנה בסמוך לקיבוץ דורות במקום שנקרא הוג', הורכב מדיוויזיות חיל הרגלים ה-16 וה-54 ואליהן צורף רגימנט הרגלים מספר 178 ודיוויזיית הפרשים ה-3.

הגייס ה-12 שהגן על העיר עזה בפיקודו של ריפעת ביי, הורכב מדיווייות חיל הרגלים 7,3 ו-53. לרשות כוחות אלו עמדו 151,742 רובים, 354 מכונות ירייה, ו 330 תותחים.

הגייס השלישי הוצב על הגנת העיר באר שבע תחת פיקודו של איסמט אינני שקבע את מפקדתו בעיר, הגיס הורכב מהרגימנטים ה-67 וה -81 של הדיוויזיה "הערבית" ה-27, רגימנט הפרשים ה-6 וה-8 של דיוויזית הפרשים השלישית, רגימנט 48 מהדיוויזיה ה-16 והרגימנט השני מהדיוויזיה ה-24. בסך הכל עמדו לרשות המגינים 4,400 רובים מסוגים שונים 60 מכונות ירייה ו 28 תותחי ארטילריית שדה.

ביוני 1917 נערך ארגון מחדש של שדרות הפיקוד העת'מאני העליון בזירת ארץ ישראל, ושר המלחמה איסמאיל אנוור פאשה, הקים את קבוצת ארמיות ילדרים (ידועה גם כקבוצת ארמיות "רעם" ו F) על גוף זה פיקד הקצין הגרמני גנרל אריך פון פאלקנהיין, והורכב מהארמייה הרביעית שנשארה תחת פיקוד פרידריך קרס פון קרסנשטיין וקיבלה את השם הארמייה השמינית של הצבא העות'מאני והחזיקה את קו חזית פלשתינה. הארמייה השביעית תחת פיקודו של פווזי פאשה שהייתה ערוכה בסוריה צורפה לקבוצת הארמיות החדשה במסע מזורז ועליה הוטל לתגבר את קו ההגנה הטורקי וליצור לחץ על האגף המזרחי של הצבא הבריטי. ערב הקרב עמדו לרשות הטורקים כ-35,000 חיילים לאורך קו באר שבע-עזה וכ-260 תותחים מסוגים שונים.

מערך ההגנה הטורקי בבאר שבע

גזרת העיר באר שבע, מישור צחיח בו ניתן לצפות על תנועה של אויב ומוקף גבעות עליהן בנו הטורקים מערכת ביצורים ותעלות קשר, מערכת זו הקיפה את העיר בחצי קשת מצפון דרום ומזרח, עם זאת קו ההגנה הטורקי במזרח היה לא יותר ממערכת שוחות ללא גדר תיל שחיזקו את המכשול הטבעי של נחל באר שבע. מעבר לטבעת הראשונה נבנו ביצורים נוספים בטבעת חיצונית בקוטר של עד 6.5 קילומטר מהעיר שהגנו על באר שבע ממערב ודרום מערב. נקודת הציר של מערך ההגנה היה תל באר שבע המשקיף על העיר ממזרח, עליו הוצב הרגימנט ה 48 עם 900 חיילים ופלוגת מכונות ירייה. הרגימנטים ה 6 וה 8 מדוויזית הפרשים השלישית תפסו עמדות בשטחים שולטים מצפון-מזרח לעיר והגנו גם על ציר התנועה בין באר שבע לחברון (וירושלים) כוח זה שלרשותו עמדו 1200 חיילים שימש - ככל הנראה גם כעתודה של מערך ההגנה. הרגימנט ה 67 עם 900 חיילים והרגימנט ה81 עם 1400 חיילים מדיוויזית הרגלים ה 27 תפסו עמדות ממערב ודרום מערב והתבצרו במערך תעלות ומוצבים שתוגברו על ידי מערך עמוק של גדרות תיל. החיילים בכוח זה גויסו בעיקר מקרב תושבי האזור וחסרו אימון מתקדם אך מאידך הכירו את זירת הקרב היטב. שני גדודים מהרגימנט השני בפיקוד גרמני התבצרו בשוחות ועמדות מצד דרום-מערב ושלטו על האזור הפתוח מדרום לתל באר שבע. בסך הכל היו בבאר שבע לא יותר מ 4000 חיילים ו 1000 פרשים בסיוע של 4 סולולות ארטילריה ו 50 מכונות ירייה.

הכוחות העות'מאניים סבלו גם מבעיות שלא קשורות ללוגיסטיקה או קשיים צבאיים, אחוז גבוהה של עריקים ולכידות נמוכה בתוך היחידות האורגניות הוחמרו על רקע של תחלואה גבוהה בקרב החיילים ולפי סטטיסטיקה המצוטטת במחקרים היסטוריים כ-25 אחוז מסדר הכוחות היו לא כשירים או מאושפזים במתקנים רפואיים. מערך ההגנה העות'מאני סבל גם ממתחים שנוצרו בין הטורקים לבין הגרמנים - בני בריתם, הגרמנים שהשקיעו מאמצים למלא את החסרים הטורקים הן בתחום הלוגיסטי אבל גם בשדה הקרב פיתחו גישה של חוסר כבוד לבני בריתם שלא תרמה לכושר העמידה של הכוחות המשותפים. למרות קשיים אלו הצליחו הטורקים בסיוע גרמני לייצב קו הגנה בדרום מול הכוחות הבריטיים שהיו עדיפים בכל דרך ואף בכמות האספקה ואיכותה למרות קווי אספקה ארוכים.

תיאור המצבה ובית הקברות

למצבה בבית הקברות הצבאי לטייסים הבריטים יש צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשום שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע כיתוב:"מצבת זיכרון זו,שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918" הטורקים שהעריכו את פעולם של הנופלים חרטו מצבת זיכרון משיש לזכרם. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה וקבעו אותה בקיר הכניסה לבית הקברות הצבאי לחללים הבריטים במערכה על באר שבע ודרום הארץ, בו רוכזו חללי הצבא הבריטי שנהרגו בקרבות אלה. במקום נקברו זה מכבר 139 מחללי קרב באר שבע,ובנוסף הועברו אליו חללים בתשעה בתי קברות ארעיים אחרים. סך הכול קבועים באתר 1239 חללים.