משתמש:Harelkeinan/שיטת האולפנים

בשנות ה- 30 של המאה ה- 20, שגשגה תעשיית הסרטים בארה"ב והדבר הגביר את הצורך בהפקת מספר רב של סרטים כדי לספק להמון שנהר לקולנוע, סוג של אסקפיזם. בתקופה זו זהרו האולפנים הגדולים והם קבעו מספר נוסחאות קולנועיות כיצד נדרש לבנות סיפור, לעצב תפאורה, ללהק שחקנים, לכתוב מוזיקה ולצלם. בתקופה זו יצרו סרטים בשיטת הסרט הנע דהיינו, הסרט מתחיל במחלקת ההפקה, בהמשך עובר לצוות האנשים שכותבים את התסריט, לאחר כך מחליטים מי ילוהק לסרט ולבסוף מחליטים מי יהיה הבמאי. הבמאים, התסריטאים, המפיקים, השחקנים, כולם הם חלק מהאולפן והם עבדו בחוזים ארוכי טווח עם האולפן. למעשה שותפים אלו לעשיה היו רכוש של האולפן עד כדי כך שכאשר שחקן עשה דברים לא מקובלים למורת רוחו של האולפן אז לפעמים היו "מגלים" אותו לאולפן אחר. יתרה מכך בכל אולפן יש שחקנים ובעיקר שחקניות שמסומנות כ-כוכבות לעתיד של האולפן ואשר מכונות "כוכבניות" starlets . לכל אולפן היה רק צוות שעבד אתו, וסגנון סרטים שייצג אותו , כלומר, שראית סרט מאולפן כלשהו, ידעת שהסרט יצא מאולפן זה, גם אם לא ראית בכתוביות תחילת הסרט את הלוגו של האולפן.